המיזם של אריק שמידט שרוצה להאיץ את המחקר במדעי החיים

"הסופר-אבולוציה בדרך", זו הסיסמה שמופיעה בכניסה לאתר האינטרנט של קרן הון הסיכון innovation Endeavors שייסד ב-2010 מנכ"ל גוגל לשעבר ויו"ר קבוצת אלפאבית אריק שמידט, יחד עם הישראלי דרור ברמן, עוד לפני פרישתו מאלפאבית.

"אנחנו חיים במצב קבוע של סקרנות", מעידים על עצמם באתר בכירי הקרן, שמראשית דרכה הייתה פעילה מאוד בישראל. בשיאה היו בה ארבעה שותפים ישראלים או ישראלים לשעבר, ולדברי ברמן, כמחצית מהמיזמים שבהם השקיעה היו בעלי זיקה ישראלית כלשהי. כעת הקרן מחפשת בישראל מיזמים בתחום מדעי החיים.

בשיחה עם "גלובס", ברמן מספר על היכרותו עם שמידט ועל הדרך להקמת הקרן. "הייתי לוחם ביחידה מיוחדת של המודיעין ואחר כך למדתי מחשבים וביואינפורמטיקה באוניברסיטת בן גוריון, וב-2007 הגעתי לאוניברסיטת סטנפורד ללימודי תואר שני. אריק, ששמר על תפקידו כמרצה לצד לתפקידו בגוגל, היה אחד המרצים שלי ועבדתי איתו על כמה פרויקטים.

"בשיחות שלנו העמקנו בשאלות כמו לאן העולם הולך, כיצד הטכנולוגיות המתפתחות כעת יכולות להשפיע על העולם שלנו ועל התעשיות המסורתיות. הבנו שיש צרכים של קיימות ושל האוכלוסייה שהטכנולוגיה לא מטפלת בהם כראוי, ואם נמשיך להתקדם בהם לינארית, זה לא יהיה מדהים. ראינו שיש צורך בהתקדמות טכנולוגית דרמטית במדעי החיים, במזון, בתחבורה ובטכנולוגיות למגורים עירוניים".

בחלק מהתחומים האלה עסק שמידט גם כיו"ר אלפאבית. הוא הוביל את הקבוצה להשקעה במיזמים שגירדו את תקרת האפשרי, בתחומים כמו חלל, קיימות, מניעת קיצוניות באינטרנט ומלחמה בהזדקנות.

לדברי ברמן, שמידט והוא הבינו שלא הכול רע. "הטכנולוגיה מתקדמת במהירות רבה מאי-פעם, ואפשר להשתמש במהפכות טכנולוגיות שמתרחשות עכשיו כדי להאיץ מהפכות נוספות בתחומי טכנולוגיה ותעשייה נוספים", הוא אומר. בהתחלה, היה שמידט המשקיע העיקרי בקרן. היום הוא משקיע בה לצד משקיעים נוספים, בעיקר פרטיים.

חברות התרופות הגדולות כבר בפנים

באפריל האחרון השיקה הקרן את Deep Life, מיזם הפועל לשילוב מדעי החיים ותחום המחשוב. הכוונה אינה לבריאות דיגיטלית כפי שאנחנו מכירים אותה היום, אלא לשימוש ביכולות מחשוב כדי להאיץ מחקר ופיתוח בתחום הביוטק. "בשנים האחרונות הולכת ונוצרת זירת מחקר ופיתוח חדשה בממשק שבין התפתחות קוד המחשב לבין היכולת לפענח ולקודד את החיים עצמם", נכתב באתר הקרן על המיזם החדש.

לפי הצהרת הקרן, מטרת המיזם היא לזהות בעיות קשות במיוחד לפתרון בתחום מדעי החיים ולהשתמש במחשוב ובעיקר בבינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי לעזור לפתור אותן. בניגוד לרוב האקסלרטורים, שנותנים מימון לשלבי הפעילות הראשונים בלבד, בהשקת דיפ לייף נאמר כי הקרן תקצה לחברות שיפעלו במסגרת המיזם הון עבור כל שלבי הצמיחה שלהן. בקרן מקווים גם להעניק לחברות גישה למומחים, כולל מדענים, למקבלי החלטות, למידע שלא קל להגיע אליו וללקוחות ושותפים, כמו גם לתת להן פידבק ראשוני על המוצר ויכולות של זיהוי שווקים.

מטרה נוספת של הקרן היא ליצור שותפות בין החברות הפועלות במסגרת המיזם, כפי שקרה במיזמים קודמים שלה, Farm2050 בתחום האג-טק ו-Team8 בתחום הדאטה והסייבר. דיפ לייף תהיה אחראית לגייס טאנלטים בכירים, שותפים ומשקיעים, ואחר כך תעשה לחברות ספין אוף כדי שיוכלו להפוך לחברות עצמאיות. בין הגורמים שכבר מעורבים במיזם - חברות התרופות הענקיות פייזר ו-GSK, חברת התרופות הדנית Leo Pharma, בית החולים מאונט סיני, חברת האנזימים לתעשייה Novozymes, חברת הביטוח ואספקת שירותי הבריאות קייזר בארה"ב ושירותי בריאות כללית מישראל, וגורמים מהאקדמיה, ובהם פרופ’ אביב רגב, ביולוג חישובי מוביל ממכון ברוד המשותף לאויברסיטאות הרווארד ו-MIT. המיזם לא גייס בינתיים הון משלו, אולם הקרן תשקיע בו 333 מיליון דולר, הון שגייסה לפני שנה וחצי.

"לצורך פתרון בעיות בביולוגיה ורפואה, אנחנו רוצים לנצל שלוש התפתחויות עיקריות בעולם המדעי: מידע בכמויות שלא הכרנו, יכולות חישוביות במהירות ויעילות שגם לא הכרנו וחומרה, כמו אוטומציה רובוטית (שיכולה למשל להאיץ ניסויים קליניים) וביולוגיה סינתטית (היכולת לייצר כל מולקות DNA שהיא מתוך תוכנה)", אומר ברמן.

"רוב תעשיית מדעי החיים בנויה על החוקר שאוסף מידע, מפתח השערה, עורך ניסוי ומסיק מסקנות. הגישה הזו עובדת, אבל היא איטית. למידת מכונה מאפשרת לגבש אינסוף השערות, ולבדוק אותן מול כמויות גדולות של מידע.

"למשל, אחת החברות שלנו שעוסקת בגידול מזון רצתה לבדוק מהו תהליך הגידול האופטימלי בסביבה סגורה ומבוקרת של צמח מסוים למאכל, ללא מזיקים וכימיקלים. החברה בנתה האנגר ענק מלא בחיישנים, והיא אוספת עשרות מיליוני נקודות מידע על הצמח. למעשה, הצמח הזה כל הזמן נמצא בניסוי. מה יקרה אם ניתן 22 שעות אור במקום שמונה שעות? או נדליק ונכבה לסירוגין? אם האור יהיה בתדרים מסוימים? בעבר, אגרונום גיבש השערה על בסיס מחקרים קודמים והבנת מנגנון הצמח ומה שראה בפועל. ישב מישהו בחברת זרעים וגיבש השערה, ואז הקימו לו ניסוי בשדה. זה עובד, אבל אפשר להגיע למסקנות הרבה יותר מהר".

"צפיפות גבוהה של טאלנט בישראל"

בעוד שתחום האג-טק מטופל במסגרת הקרן, מיזם דיפ לייף מתעניין במיוחד בנושא של ביולוגיה בתעשייה. "אפשר להשתמש בחיידק או באורגניזם זעיר במקום בכימיקלים לתעשייה. אנחנו יכולים לגרום היום לחיידק לייצר כמעט כל חומר ביולוגי שאנחנו מכירים. גם במקרה הזה, אפשר להריץ המון ניסויים במקביל באופן אוטומטי, ולבחון את ההשפעה של שינויים קטנים בגנטיקה של החיידק או התא על התוצאה הסופית בתהליך הייצור.

"כל התעשיות עוברות שינוי, למשל תעשיית החלל שמייצרת היום עשרות לוויינים בגודל של כיכר לחם ואוספת באמצעותם מידע רציף מכל העולם. כל התעשיות נמצאות במצב של אבולוציית מידע מטורפת. במדעי החיים המצב במובנים מסוימים מאוד מתקדם ובמובנים מסוימים נמצא הרבה אחרי השאר, והצורך הוא גדול מאוד. אנחנו חושבים שהמומחיות שלנו היא לספק תובנות לחברות שלנו בתחום מדעי החיים, לגבי האופן שבו מהפכות המידע של הזמן האחרון יצרו יכולות ליצור שינויים דרמטיים בשיטות העבודה. אנחנו חושבים שנוכל לעזור ליזמים שלנו להגיע לתוצאות הרבה יותר מהר".

דוגמה לחברה שהקרן משקיעה בה, והיא מסוג החברות שדיפ לייף מעוניינת לטפח, היא Ukko, שהוקמה על ידי ענת בינור, יזמת ישראלית שעשתה דוקטורט ב-MIT. היום היא מנכ"לית החברה. "החברה בוחנת אילו חלבונים במזון גורמים לאלרגיות, ובודקת אם ניתן להשתמש בידע שלנו על הגנטיקה של הצמח כדי להחליף את מה שמפריע. השינוי הוא ברמת הזרע", אומר ברמן. החברה גייסה הון מאינוביישן אנדבורז וארבעה משקיעים נוספים, ביניהם קושלה ונצ’רס הישראלית.

דוגמאות נוספות לחברות שאוגדו תחת דיפ לייף הן Freenome שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לאתר דפוסים של סמנים ביולוגיים בדם המעידים על קיומה של מחלת סרטן בראשיתה (ללא צורך לזהות, בהכרח, את תאי הסרטן עצמם), וחברת Dewpoint Therapeutics, שיש לה גישה חדשה לפיתוח תרופות - התמקדות באיברונים שאינם מוקפים בממברנה. המדענים שעל בסיס מחקריהם הוקמה החברה מעירכים שאיברוני םאלה מעורבים במחלות רבות ובראשן מחלת ניוון השרירים ALS.

"אנחנו מנסים להיות בחזית", אומר ברמן. "אנחנו חושבים הרבה על רפואה מותאמת אישית, על בדיקות שיחסכו שימוש בתרופות מיותרות. אנחנו רוצים להאיץ את תהליכי גילוי התרופות ופסילתן בחלק מהמקרים, עוד לפני שמגיעים לניסויים רחבי היקף".

המיקוד בישראל אינו סנטימנטלי, אומר ברמן, אלא נובע מיכולות החוקרים והיזמים כאן. "בישראל יש צפיפות של טאלנט גבוהה יותר מאשר בכל מקום אחד, ובמיוחד בתחום הביולוגיה החישובית. אנשים לומדים במוסדות הטובים בעולם, ואז הם חוזרים לארץ ועושים דברים מאוד מעניינים".