דעה: האם ממשלת ישראל גורמת להטיית מדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי?

"ישראל מזנקת במדד Doing Business של הבנק העולמי", כך בישרה הודעה דרמטית ממשרד האוצר. ההישג המרעיש לכאורה - עלייה של 14 מקומות ב-2019 ב"מדד קלות עשיית העסקים", המכונה גם "מדד הביורוקרטיה", מתווסף לעליית 5 מקומות מ-2018, ומציב את ישראל במקום ה-35 מבין 190 מדינות.

אמנם ב-2007 ניצבה ישראל במקום ה-26 במדד, ומאז הלכה והידרדרה למקום ה-54, כך שהעלייה הנוכחית מהווה תיקון חלקי לנזק העצום שנגרם בעשור האחרון, אך הממשלה לא תיתן לעובדות להרוס את החגיגה. "הקמתי ועדת שרים לרגולציה בראשותי, שמביאה לחיסכון של מיליארדי שקלים", הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו. "נמשיך לפעול לצמצום הרגולציה לטובת רווחת אזרחי ישראל". ושר האוצר משה כחלון הוסיף: זו מגמה שמשדרת לשווקים הבינלאומיים על מלחמה בביורוקרטיה, הסרת חסמים במשק ומקילים בעשיית עסקים".

מסתבר, ומפתיע, שאחד הגורמים לעלייה בדירוג הוא זינוק של 30 מקומות המוצג בשנתיים האחרונות באחד ממרכיבי המדד - קלות הוצאת היתרי בנייה. במסמך "סיכום 2019" של מינהל התכנון נכתב: "שיפור זה הושג עקב יישום הרפורמה בתחום הרישוי, מעבר להליך רישוי מקוון, איחוד תהליכי רישוי (כטופס 4 ותעודת גמר), והטמעת שיפורים שייעלו את הוצאת ההיתר".

גם אם נתעלם מכך שטופס 4 ותעודת הגמר אינם חלק מהליך הרישוי, ונתייחס להצהרת השיפור, מדובר בניתוק מהמציאות. הממשלה אכן יזמה רפורמה מבטיחה בתחום התכנון והבנייה, אך בעקבות מחדלים, פוליטיקה ואינטרסים זרים, היא הסתיימה בפיאסקו, כשהליך הרישוי לא התקצר והתייעל. להפך, התארך, הסתרבל, התייקר, הסתאב, ועלה לכשלוש שנים בממוצע של מסכת עינויים קפקאית.

מי שמבקש להוציא היתר בנייה, מפרנס עשרות יועצים ומאכערים, שבוי בידי עשרות גורמים מאשרים, נתון לאי-ודאות, לגחמות, לשינויי מדיניות תכופים ולטרטורים. בנוסף לחסמים שהתעצמו, גם תקנות רישוי הבנייה החדשות, שעליהן חתם שר האוצר ב-2016 ונידונות כיום בבג"ץ, מכילות אבסורדים מתישים, כמו סירוב אוטומטי לבקשות כשהרשויות לא עומדות בלו"ז, והחלת דרישות רטרואקטיביות.

המציאות לא מפריעה למינהל התכנון (שהפך לחלק ממנגנון התעמולה של האוצר) להתפאר בהישג המדומיין. אך בניגוד למוצג כלפי חוץ, בתוך הענף יזמים מקומיים רבים הניצבים מול מפלצת הרישוי המתנפחת, קורסים, מאבדים אמון, ומוותרים על הבנייה בארץ, גם לטובת בנייה בחו"ל. 

לא מדובר בטעות אלא במצג שווא מתוכנן. בנוסף לכשלים בהליך, מסתבר שמערכת הרישוי המקוונת מתעדת רק חלק משלבי  ההליך בפועל, ולכן חודשים מתוכו (שעשויים להצטבר לשנים) אינם נספרים ומדווחים כחלק מההליך הרשמי. להמחשת העיוות נסביר, שכאשר בקשות להיתר מוגשות שוב ושוב, בשל אי-עמידת הרשויות בזמנים, הן מקבלות בכל פעם מספר סידורי חדש, כך שגם הליך רישוי שנמשך שנים, מדווח לפי הנתונים הרשמיים, שארך חודשים ספורים בלבד.

יצירת מראית העין מתאפשרת גם בזכות העמימות שיצרה הממשלה באמצעות ביטול מדדים סטטיסטיים שונים, כדי "לא לבלבל את הציבור". הפרויקטים הממשלתיים הגדולים, בתוכנית הפופוליסטית "מחיר למשתכן", מטשטשים את האמת הקשה בנוגע להידרדרות המתרחשת בשנים האחרונות בשוק החופשי.

הכשלים השונים ואי-האמינות של מערכת "רישוי זמין" הממשלתית, הובילו לכך שרשויות הרישוי ממשיכות להשתמש, במקביל אליה, גם במערכות הממוחשבות שפיתחו בעבר חברות פרטיות, כשהכפילות פוגעת ביעילות עבודת הרשויות. המערכות הוותיקות מאפשרות כיום לקבל נתונים מהימנים. סקר שערך מדלן ופורסם בתקשורת ב-2019, המתבסס על נתונים אלה, מתאר עלייה של כ-40% במשך הליך הרישוי בשנים האחרונות, ונתונים שיפורסמו בקרוב מצביעים על המשך המגמה.

בסוף תיחשף הסתירה בין הנתונים המדומיינים על שיפור המדדים לבין ההאטה בשוק החופשי בענף, ואת המחיר הכבד נשלם כולנו,לרבות בהמשך עליית מחירי הדיור. מי ייתן והממשלה הבאה תימנע ממצגי שווא, ותתפנה לבחינת עומק הכשלים הרגולטיביים, המקשים וחוסמים כיום הוצאת היתרי בנייה, וליצירת שיפור אמיתי בקלות הוצאת היתרי הבנייה בפרט, ובקלות עשיית העסקים בכלל. 

הכותבת היא אדריכלית, בעלת משרד העוסק בתכנון מגורים ומובילת קבוצת "רישוי שפוי"