דעה: חוק יסוד משק חופשי - ההצעה שתזניק את ישראל

במאה ה-19, קבעו "חוקי הדגן (Corn Laws‏)" שיעורי מכס גבוהים ומגבלות אחרות על יבוא של דגן (בעיקר חיטה) לבריטניה, על-מנת להגן על יצרני החיטה המקומיים. חוקי הדגן היו בתוקף בין השנים 1846-1815, והיוו דוגמה למדיניות מרקנטיליסטית (תורה כלכלית הגורסת כי עושר ושגשוג האומה תלוי ביצירת מאזן מסחרי חיובי, קרי הגדלת היצוא והקטנת היבוא. מיותר לציין כי התאוריה הופרכה לפני למעלה מ-200 שנה) ופרוטקציוניסטית של בריטניה, והן פגעו מאוד בממלכה. חוקי הדגן הגדילו את הרווחים של בעלי האחוזות על-חשבון הציבור הרחב, הצרכנים, הפועלים, התעשיינים והסוחרים.

בשנת 1846 הצליח ראש הממשלה השמרן, רוברט פיל, לבטל את חוקי הדגן. צעד שהוביל את בריטניה לדרך של סחר בינלאומי חופשי ושוק חופשי בכלל; אירוע שנחשב לאירוע מכונן בהיסטוריה הכלכלית המודרנית בבריטניה.

בזכות ביטול חוקים אלה, הפכה בריטניה למדינה העשירה בעולם, מה שנתן לה גם את המשאבים הדרושים  להפוך גם לאימפריה החזקה בעולם.

ומבריטניה לישראל - מאז קום המדינה, אנחנו סובלים ממדיניות פרוטקציוניסטית, מרקנטיליסטית, בדומה למה שהיה בבריטניה במחצית הראשונה של המאה ה-19; והתוצאה היא - היום אצלנו כמו אז אצלם -  פגיעה בציבור הרחב, בצרכנים, בעובדים, בתעשיינים ובסוחרים. כל זאת לטובת מיעוט קטן של יצרנים ישראלים (לא כולם) מקומבנים שנהנים מקשרי הון-שלטון, שמפעילים לובי ויחסי ציבור כדי שיוכלו להמשיך להתפרנס בצורה לא הוגנת על-חשבון הציבור הרחב.

באופן הדרגתי, המשק הישראלי נפתח ליבוא, בעיקר מאז אמצע שנות ה-80 ותוכנית ה"חשיפה ליבוא".  ואכן, היום המצב השתפר ואנחנו נהנים ממוצרים ומשירותים רבים מיובאים יותר מבעבר. יחד עם זאת, אין די במה שנעשה, יש לשאוף להרבה יותר. הבעיה העיקרית היא, שכל ניסיון של שר או של כל הממשלה להקל על אזרחי ישראל, נתקל באופוזיציה חריפה של אותם בעלי אינטרסים, יחד עם מיעוט קטן של אנשים חסרי הבנה כלכלית בסיסית ובעלי אידאולוגיה פרוטקציוניסטית. לכן, ההתקדמות איטית מדי, ומלווה במלחמת התשה מתמדת בין האינטרס הציבורי לבעלי האינטרס הצר, ולצערנו לא תמיד האינטרס הציבורי גובר.

איך יוצאים מהפלונטר הזה ומביאים את מדינת ישראל למקום הראוי לה? נראה לי שבריטניה של המאה ה-19 מראה את הדרך: לעשות את הכול בבת-אחת. כפי שבריטניה דאז לא ביטלה את חוקי הדגן חלקית או ניסתה להקטין את שיעורי המכס באופן חלקי ולא מורגש, כפי שעושים פה לעתים. הדבר הנכון בישראל הוא לחוקק חוק יסוד חדש, "חוק יסוד המשק החופשי", אשר יקבע כי מדינת ישראל לא תגבה מכס על מוצרים ושירותים מיובאים, ושכל מוצר או שירות שנמכרים באחת ממדינות ה-OECD יוכל להימכר בישראל ללא צורך בשום דבר מעבר להצהרה שאכן כך הוא המצב.

אין שום סיבה שמוצר או שירות שנמכרים בארצות-הברית, למשל, לא יוכלו להימכר כאן.

חוק זה יעשה בישראל את מה שהוא עשה באנגליה: הוא יגרום להתעשרות מהירה של האוכלוסייה, ויקטין מהותית את תחולת העוני, משום שכל מוצרי הצריכה והשירותים יהפכו לזולים יותר. בנוסף, החוק יאפשר להגדיל את השכר של העובדים בכל המשק, משום שהוא יעודד את התחרותיות של התעשייה הישראלית בכל הענפים, ולכן פריון העבודה יעלה ואיתו שכר העובדים.

ביחד עם הצמיחה הכלכלית המוגברת יעלו הכנסות המדינה ממסים, משום שמכסי מגן תורמים פחות מ-1% מתקציב המדינה, כלומר פחות מ-4 מיליארד שקל, אך כל אחוז צמיחה נוסף תורם לקופת המדינה כ-15 מיליארד ש"ח נוספים במסים לפחות בשנה. 

קידום חוק כזה ילווה במאבק ציבורי קשה, משום שבעלי האינטרסים יתאגדו כדי לטרפד אותו, אך ניצחון יהיה סופי ויוביל לשינוי מהותי, חיובי ומבורך בכלכלה הישראלית, כפי שקרה אז בבריטניה. 

הכותב הוא יו"ר קבוצת "הליברלים בליכוד"