"זה המקום לומר שלא שילמנו לסטטיק ובן אל. זו הייתה יוזמה אותנטית שלהם"

ב-33 השנים האחרונות טעם דני רוז'נסקי יותר גלידות וארטיקים ממה שאפשר לדמיין. רוז'נסקי המשמש כמנהל הפיתוח של גלידת שטראוס מבית יוניליוור נע על הקו שבין מטה החברה בקריית שדה התעופה ומפעל הגלידות בעכו בניסיון לקלוע בדיוק למה שהצרכנים מחפשים במקרר הגלידות - והכול בהתחשב בטרנד הבריאות, בחיבת הצרכנים למותגים ובתחרות שתוקפת מכל כיוון.

הזירה

"כדי להיות טכנולוג מזון, לא צריך חוש טעם יוצא דופן. צריך להבין אנשים, להיות קשוב, להבין מה צרכנים מעדיפים ולעבוד בצוות. בסופו של דבר טעם הוא דבר סובייקטיבי. אנחנו לומדים להתאים את עצמנו לשוק ולא להיפך. את הרעיונות אנחנו שואבים מהעולם, משיחות ומחשבות ומניתוח השוק. יש ימים שאנחנו עובדים כמו בחנות ממתקים, פורסים בפנינו את כל התוספות האפשריות, טועמים, טועמים שוב ומשחקים עם מרקמים".

השוק הישראלי: "שוק משתנה ותחרותי מאוד. גם המתחרים שלנו עובדים יפה. הצרכן מוקף בהמון אפשרויות ואין לו נאמנות למותג אלא למחיר. התחרות היא לא רק במקרר הגלידות אלא גם מול גלידריות - טרנד יפה שעדיין לא קיים בכל הארץ. הגלידריות נותנות לנו תחרות אגרסיבית. יש טרנד של בילוי, לצאת מהקולנוע ולאכול גלידה. אנחנו מנסים גם לזה למצוא תשובות למרות שזה לא בדיוק המגרש שלנו. הקנייה האימפולסיבית (קיוסקים) היא בהיקפים גדולים בהרבה מאשר הקנייה הביתה. במדינות עם מזג אוויר חורפי - זה הפוך".

החיים עצמם: "לשמחת יצרני הגלידה, חם בישראל, ויש חיבור אייקוני בין ים לגלידה/ארטיק. מסקרים שערכנו עלה כי גלידה היא הקינוח המשפחתי המועדף בארץ. בכל עונה אנחנו מוציאים עשרות מוצרים חדשים, על כל מוצר שנכנס - מוצר יוצא. לפעמים זו החלטה קשה, כי אתה מוותר על מוצר שאתה אוהב, אבל מה שקובע אלה הם נתוני המכירות. פיתוח של טעם חדש הוא תהליך ארוך, ואני טועם גלידות כמעט כל יום, אבל בחיים עצמם אני טיפוס של בריאות וספורט ופחות אוכל גלידות. כשמפתחים מוצר לא מוציאים אותו עד שהוא מוסכם על כולם, הוצאנו מגנום קרמל מלוח ועד שמצאנו את המינון הנכון של המלח והסוכר, הנשמה יכולה לצאת מתהליך כזה, לכן התכונה הכי חשובה בפיתוח היא סבלנות".

על הצרכן הישראלי: "מחפש חידושים ללא הרף. בכל פעם כשהוא פותח את מקרר הגלידות הוא מחפש פינוק, טעם עשיר ותחכום ולא יזיק שזה גם יצטלם נהדר לסטורי. הישראלים מצפים לקבל תמורה טובה לכספם ומכורים למותגים גם בעולמות שלנו. בניגוד לעולם האופנה, במקרה שלנו - למותג טוב ומוכר, כמו מגנום, צמודה איכות גבוהה. במקביל, טרנד הבריאות מתחזק; הצרכנים ערים לתוויות ולרכיבי המוצרים, הם מחפשים מוצרי פרי, ולא מסתפקים "בטעם" או בנגיעה של פרי. גם טרנד הטבעונות מתחזק בענף המזון כולו וזו מגמה שמגיעה גם לגלידות התעשייתיות. בישראל המוצרים הטבעוניים מיועדים גם לשומרי כשרות שמחפשים גלידות פרווה עם מרקם חלבי. זה אתגר של ממש. לפני שנתיים מצאנו לו פתרון עם קורנטו טבעוני והשנה נוציא מגנום טבעוני שמיוצר פה במפעל בעכו".

"לפעמים יצרנים קטנים מעירים את השוק. גם המתחרים וגם אנחנו הוצאנו טעמים והפתיע אותנו לגלות שסולרו קוקוס אננס הוביל את סגמנט מוצרי הפרי. עם כל טרנד הבריאות, הגלידות המפנקות מחזיקות פלח שוק גדול בהרבה מהבריאות".

מהלך שיווקי שאתה גאה בו: "השקת השלגון הראשון שלי לפני 30 שנה והשלגון המצליח עד היום - שוקובו - שאני המצאתי. זה המקום לומר שלא שילמנו לסטטיק ובן אל (על השיר שוקובו) זו הייתה יוזמה אותנטית לחלוטין שלהם".

מהלך שהיית רוצה למחוק: "חלק מהחרטות הן על מוצרים שלא הצלחנו להוציא בגלל עלות או קושי טכני, וחלקן על מוצרים שלא הצליחו, למרות שהאמנתי בהם. לפני שנים פיתחתי גלידת קרמיסימו בטעם לבנדר. בדיעבד כנראה התחכמנו יתר על המידה".

תן כותרת: "אין סוף לחדשנות בגלידה. נהיה שחקנים חזקים בכל התחומים ולא נפסיק לחדש".

מה שקורה עכשיו: "בישראל אנשים צורכים גלידה ושלגונים בחוץ וגם בבית. אנחנו רואים שישנו גידול גם השנה ברכישה של מאגדות לצריכה ביתית (הצמיחה המשמעותית ביותר הייתה בשלגוני פרי). לאורך השנה, דווקא בחורף הצריכה מתחזקת, בשנתיים האחרונות מדובר בצמיחה של יותר מ-20% בחודשים דצמבר- פברואר".

 נתח שוק הגלידות 2019-1

פוליטי

בעד או נגד רפורמת סימון מוצרים?

"זה טוב לצרכן משום שהיא משפרת את השקיפות מולו. לא המתנו לרפורמה ועשינו מהלכים לשיפור הערכים במוצרי הילדים. הפחתנו קרוב ל-30% מהסוכר בגלידות לילדים, פיתחנו מוצרים עם רכיבי פרי ועוד. מוצרי ילדים כמו ננסים לא יסומנו במדבקה אדומה והם עדיין טעימים ומתוקים. אנחנו חושבים על אוכלוסיית שומרי המשקל והסוכרתיים ומפתחים מוצרים שעומדים בתו איל (התו הרשמי של האגודה הישראלית לסוכרת). צריך לזכור שסימון אדום הוא לא תמרור אדום. ניתן לאכול גם מוצרים עם מדבקות אדומות, השאלה היא שאלת המינון".

אישי

דמות המודל שלך לחיים: "טכנולוג בשם קווין הילמן שעבד ביוניליוור והמציא גלידה בצורת גלים המוכרת בשם פנטזיה אצלנו. כשהוא הציג את המוצר בכנס לכל מנהלי השיווק בעולם, אף אחד לא התלהב למרות שזו הייתה חשיבה מחוץ לקופסה, חוץ ממנהל שיווק אחד במדינה אירופאית קטנה (אירלנד) שהשיק את המוצר בתקציב פרסום קטן. זה הפך ללהיט שהתפשט לכל אירופה. זה סיפור על יצירתיות ונחישות של טכנולוג".

פריט שתמיד לוקח איתי בתיק: "אם גלידות לא היו נמסות, הייתי אומר גלידה. אבל האמת היא שאני לוקח איתי תמיד פירות בתיק (כמו תפוחים חתוכים ופלחי תפוז)".

הגלגול: "הגעתי לתחום הגלידה במקרה. רציתי להיות וטרינר או אגרונום, והגעתי לפקולטה לחקלאות. שם ראיתי שאני מתחבר יותר לטכנולוגיה של מזון מאשר לגידול מזון. לפני שהגעתי לגלידת שטראוס עבדתי בחברה קטנה עם יועץ חיצוני מעולה בשם פיני דנציגר, ממנו למדתי את הגישה הנכונה לפיתוח מוצרים, והוא פתח לי את הדלת לעולם הזה. ב-1986 התחלתי את הקריירה כטכנולוג הראשי של גלידות ויטמן, שהייתה חברת-בת של תשלובת שטראוס. ב-1995 סגרו את ויטמן ויוניליוור קנו 50% מגלידות שטראוס. ב-2012 השלימו את רכישת מלוא המניות בחברה. לאורך כל הדרך אני בגלידות".

על רגל אחת

דני רוז'נסקי

גיל: 62

מגורים: תל-אביב

עוד משהו: חבר בקבוצת שחיה של מאסטרים (שחיינים מבוגרים) ומשתתף במשחים של מים פתוחים בים

המספרים מדברים

שוק הגלידות בישראל מגלגל 2.08 מיליארד שקל (נכון ל-2019 במונחי מחיר צרכן). מאז 2010 צמח השוק ב-104%, וביחס ל-2018 הצמיחה היא 7%. שוק האימפולס (צריכה מחוץ לבית: טילונים, שלגונים, חטיפי גלידה): צמח ב-9% להיקף של 1.532 מיליארד שקל. שוק הצריכה הביתית צמח ב-3% להיקף של 550 מיליון שקל