סנטימנט וירוס קורונה: הנגיף לא קטלני כמו שסין משמעותית

על פי ארגון הבריאות העולמי, הזן החדש של נגיף ה"קורונה" מגיע ממשפחה גדולה של נגיפים המכונים CoronaViruses, הידועים כגורמים למחלות שונות החל מהצטננות ועד מחלות קשות יותר בדומה למחלת הסארס שהתפרצה במזרח בין נובמבר 2002 ליולי 2003. מאז התפרצות נגיף הקורונה בעיר ווהאן שבסין, המחלה התפשטה לערים מרכזיות אחרות כמו בייג'ינג, שנחאי, הונג קונג ובשבוע האחרון התגלו מקרים ראשונים גם בהודו, רוסיה, בריטניה וצרפת. בניסיון לבלום את התפשטות נגיף הקורונה החדש, הטילה סין סגר על יותר מ-15 ערים, ונקטה פעולות יוצאות דופן כמו הקמת בתי חולים חדשים בתוך ימים אחדים. לאור גודלה הנוכחי של סין ועצם העובדה שהיא למעשה היום מבוגרת מהעולם באופן חסר תקדים, ברור כי הסיכונים הפעם לכלכלה הם הרבה יותר גדולים, גם אם מדובר על השפעות טווח קצר בלבד.

התפרצות הנגיף מתרחשת בזמן לא טוב למעצמה השנייה בגודלה בעולם. כלכלת סין, שגם ככה מתמודדת עם האטה בצמיחה הכלכלית על רקע מתיחות הסחר עם ארה"ב והשינוי המבני שסין עוברת (במטרה לשנות את מבנה הכלכלה באופן שימצב את סין כמובילה עולמית בטכנולוגיה עד שנת 2025), נאלצת כעת להתמודד עם נגיף הקורונה.

הבהלה בעולם מפני הפגיעה הכלכלית והתפשטות הווירוס דחפה את מדדי המניות בעולם לירידות חדות בשבוע האחרון, תחילה במדדי סין ובהונג קונג ובהמשך גם בשאר השווקים הגלובליים. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת כי איומים מסוג זה הם בעלי השפעה קצרת טווח על הכלכלה או השווקים, ולכן סביר להניח כי כך יהיה הדבר גם הפעם. כשמסתכלים על ביצועי שוק המניות האמריקאי למשל (S&P 500) לאחר כל סיום של מקרים דומים, ניתן לראות כי קיים דפוס ברור - המשקיעים אכן נכנסים לפאניקה, אך השווקים נותנים את המענה מספר חודשים לאחר מכן.

הסארס היה יותר קטלני

בניסיון לתת השוואה של מגיפה דומה מהעבר, ההשוואה המתבקשת היא למגפת הסארס שהתפשטה במזרח בין נובמבר 2002 ליולי 2003. במבט ראשון, נכון לשלב זה נראה כי וירוס הקורונה פחות חמור מהסארס, שכן נכון לכתיבת שורות אלה, סין מונה כבר 360 בני אדם שמתו כתוצאה מהמחלה, כשלמעלה מ-17 אלף בני אדם נדבקו. כלומר, שיעור התמותה עומד כעת על כ-2.1% זאת לעומת מגפת הסארס בה שיעור התמותה מהמחלה עמד על 9.6%. עם זאת, ישנם כמה הבדלים מהותיים והמשמעותי בהם הוא כלכלת סין שהלכה והשתנתה עם השנים.

כאמור, כיום סין היא שחקנית גדולה יותר על הבמה העולמית, שכן חלקה בצמיחה העולמית רק הלך וגדל במהלך העשורים האחרונים, ולכן ההשלכות הכלכליות עשויות להיות מהותיות יותר. סין מהווה כיום כמעט 20% מהתוצר העולמי והתרומה הישירה שלה לצמיחה הגלובלית היא 35% (וקרוב יותר ל-50% אם מסתכלים גם על התרומה העקיפה). לשם השוואה, ב-2003 (תקופה ה-סארס) תרומתה לצמיחה העולמית עמדה על 10% בלבד באופן ישיר והאפקט העקיף שלה על מדינות אחרות היה הרבה יותר שולי.

בנוסף, להבדיל מ-2003, הצרכנים הסינים ממלאים היום תפקיד גדול יותר בכלכלה. הצריכה הפרטית הפכה לאחד המנועי צמיחה המרכזיים בכלכלה הסינית בשנים האחרונות, על כן הסיכון העיקרי לטווח הקצר הוא ההשפעה השלילית של הווירוס על סנטימנט הצרכנים. זאת לאור הסגירה של אתרי נופש מרכזיים כמו "דיסנילנד" בשנחאי, סגירה זמנית של מסעדות ובפרט אנשים שסגורים בתקופת חג ראש השנה הסיני. מצד שני, סין נמצאת כעת בעידן המסחר באינטרנט, כך שבניגוד לשנות האלפיים הצרכנים מבצעים יותר ויותר רכישות באינטרנט, כך שחלק ניכר מהירידה במכירות הלא מקוונות על רקע הנגיף עשויות להתקזז חלקית עם עלייה ברכישות המקוונות.

אמנם מוקדם מדי לכמת את ההשפעה הכלכלית של הנגיף הנוכחי, אך מהנתונים ההיסטוריים עולה כי הסארס השיל כאחוז מהצמיחה של המשק הסיני (אז סין צמחה ב-10% לעומת 6.0% היום) וכ-0.1% מהצמיחה העולמית. לאור גודלה, ברור כי בסבב הנוכחי ההשפעה תהיה גדולה יותר. כמובן שככל שסין תצליח למגר את הווירוס מהר יותר, כך הנזק הפוטנציאלי לפעילות הכלכלית יהיה מוגבל יותר ולהפך, ככל שמשך הזמן עד להשתלטות על התפשטות המחלה יהיה ארוך יותר, צפויה פגיעה כלכלית גבוהה יותר.

מדד הפחד והשווקים

2020 נפתחה כהמשך ישיר לעליות שנרשמו באחת השנים הטובות שידעו שוקי המניות בעולם, אך היוודעות דבר המגיפה הובילה לשינוי בכיוון המסחר בשווקים ברחבי הגלובוס. אם כי עד כה, להוציא את הירידות החדות שנרשמות בבורסה הסינית ולמרות הדרמה, עדיין לא נרשמו בשווקים ירידות חדות. את אלו שנרשמו אפשר כרגע להגדיר כתיקון קל, לא יותר מזה.

כדי לקבל פרופורציות לתגובות דרמטיות של השווקים, נזכיר שבחודש דצמבר 2018 נרשם אחד החודשים הגרועים בבורסות בעולם של השנים האחרונות, במהלכו מחקו המדדים המובילים בארה"ב יותר מ-15% מערכם, בפחות משלושה שבועות, על רקע העלאת הריבית שביצע הפד. לימים, הדרמה דעכה, המגמה התהפכה בחדות ו-2019, כפי שאתם כבר יודעים, הפכה לאחת השנים המוצלחות ביותר שידעו השווקים הפיננסים. אפילו מלחמת הסחר שהתפתחה במהלך השנה, לא גרמה ליותר מהתעטשות קלה מידי פעם של השווקים בהובלת סקטור הטכנולוגיה שהיה (ועדיין נמצא) במרכז המאבק בין שתי המעצמות.

בשבועיים האחרונים, מאז נודע לראשונה התפרצות הנגיף בסין, מדד הפחד זינק ב-50% (בדצמבר 2018 המדד זינק ב-120%) וסביר שבשבועות הקרובים, אם לא תגיע צפירת הרגעה מכיוון סין, הוא ימשיך לטפס מעלה והשווקים ימשיכו להילחץ מטה. נכון לעכשיו, הפאניקה עדיין לא אחזה בשוקי ההון בעולם וניתן לסכם את הירידות האחרונות (מאז ה-17 בינואר ועד ה-3 בפברואר) בשווקים המרכזיים (ארה"ב, יפן ואירופה) בטווח שבין 2%-5%. בסין כמובן התנודתיות חדה יותר ובקופה זו נרשמו ירידות של כ-12%.

מדד הפחד והירידות בפועל של השווקים, לא אחת, נגרמות נוכח הפאניקה ביחס להיקף הידיעות המפורסמות בכלי המדיה השונים בתקופה, בהם קיים עודף מידע שאינו מדויק לצד מחסור במידע מדויק, במיוחד כאשר מדובר באזור בעולם כדוגמת סין. עם זאת, במקרה הנוכחי צפויה השלכה כלכלית אמיתית על חברות רבות ממגזרים רבים נוכח הסגר על מחוזות רבים בסין.

מקור המחלה - גם מקור אספקת טכנולוגיה

אפשר למנות מספר רב של ענפים שעשויים להיפגע מהמצב: חברות הפועלות בענף התיירות, שכולל בין היתר גם את ענף התעופה והמלונאות בעולם. אפשר בתחום זה לציין גם שווקים ספציפיים התלויים מאוד כלכלית בענף זה כגון: תאילנד, סינגפור והונג קונג. חשוב לציין כי ביטול טיסות אינו מתבצע בימים אלו רק לסין וממנה, התפשטות הנגיף למדינות נוספות מובילה לחשש רב מצד התיירים ולביטול טיולים באזורים נוספים בעולם, גם למדינות בהן התגלה הנגיף, אך גם למדינות אחרות, נוכח החשש הכללי מפני הטיסות עצמן כגורם פוטנציאלי להידברות ולכן רבים ברחבי הגלובוס לבטל טיסות וטיולים, גם כנסים ונסיעות עסקים.

ענף הקמעונאות על גווניו השונים צפוי להיות מושפע קודם כל מהירידה בצריכה של הצרכן הסיני, נוכח ההסגר במחוזות רבים שם, לצד סגירת מפעלים ומחסנים וירידה בשילוח של חבילות אל מחוץ לסין (שעשויה במעגל השני והשלישי שלה להוביל למחסור במוצרים מסוימים גם באזורים אחרים בעולם). לכך כמובן השפעה על היקף הפעילות של חברות השינוע והמשלוחים, כאשר לירידה בהיקף השילוח וסגירת מפעלים, השלכות על תעשיית האנרגיה, שרשמה ירידות חדות של כ-10% בתקופה המדוברת.

גם יצרניות של מכשירי אלקטרוניקה, תעשיית השבבים והסמיקונדוקטור עשויות להיפגע, נוכח מחסור אפשרי של חלקים המיוצאים ממפעלים בסין. נציין כי העיר וואהן בסין (בה התגלתה לראשונה המגיפה) הינה חשובה מאוד בשרשרת האספקה הטכנולוגית העולמית. העיר מצויה בעוצר כשבועיים ימים.

עוד עשויות לסבול מהתפשטות המגיפה, יצרניות הרכב, בעיקר נוכח העובדה כי סין מהווה כ-30% מהביקוש הגלובלי לרכבים. בתגובה רשמו יצרניות הרכבים ירידות חדות בטווח של 10%-15%.

התארכות זמן והתפשטות המגיפה כמובן עשויות להרחיב את המעגלים ולהוביל לפגיעה בתעשיות נוספות. בכל מקרה, נראה כי המגיפה חידדה את מקומה של סין בכלכלה העולמית והתלות של העולם בייצור ובצריכה הסינית. 

הכותבים הם מנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' וכלכלן במערך המחקר והאסטרטגיה בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול-דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך.