תבליט גדול שעליו מוצג מוטיב אנטישמי מימי הביניים - ה"יודנזאו", חזירה המניקה יהודים - יוכל להישאר על חזית כנסיה בוויטנברג - כך פסק בית משפט מקומי בגרמני השבוע (יום ג'), בנימוק שהוא "אינו מהווה פגיעה ברגשות הציבור" בהתחשב בשלט שמגנה אותו, המוצב גם הוא בסמוך.
מקורה של הסצנה האנטישמית בימי הביניים, ומאז היא הופיעה במקומות רבים, כולל באיורים של ספרי דת פרוטסטנטים, על חזיתות כנסיות ובפסלים. היא מציגה וריאציות על דמותה של חזירה גדולת-ממדים המתפלשת בלכלוך ומניקה ילדים יהודים, לרוב עם נוכחות רב שבודק את הנעשה מאחורי זנבה.
הכנסייה שבה מוטמע התבליט, בגובה 4 מטרים מהקרקע / צילום: Jens Meyer, Associated Press
חבר של הקהילה היהודית המקומית בווינטברג, העיר שבה פעל מרתין לותר שסייע להטמיע את האנטישמיות מימי הביניים גם במסגרת הפרוטסטנטיות, עתר לבית המשפט בנאומבורג, בטענה כי הפסל מהווה "פגיעה ברגשותיו", ודרש להסיר אותו. הפסל מוצב במקום מהמאה ה-14.
בית המשפט קבע כי "בהקשר הנוכחי שלו, הפסל אינו פוגע בציבור ואינו מפר את זכויותיו האישיות של התובע". בין השאר התייחסו השופטים לשלט זיכרון ליהודים שנרצחו בשואה, שנקבע על חזית הכנסייה בתיאום עם הקהילה היהודית בעבר, שאליו התווסף משפט המגנה את "הפסל הנתעב".
לפי בית המשפט, השלט מבהיר כי הכנסייה "מרחיקה את עצמה מרדיפת יהודים, מהכתבים האנטי-יהודים של מרתין לותר ומהלעג שמוצג בפסל המשמיץ", ולכן המצב כיום שונה מזה שהיה בעבר, אז "שימש הפסל בתור מוטיב אנטישמי שנועד להציג היהודים כבזויים".
התובע אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי הוא מצר על ההחלטה, וכי יש להסיר את הפסל מהחזית ולהציב אותו במוזיאון, שם הוא יוצג בהקשר המתאים ועם הסברים לגבי האנטישמיות בגרמניה מימי הביניים ועד היום.
זו הפעם השניים בתוך שנתיים שבה נדחית תביעה להסיר את הפסל הספציפי הזה מוויטנברג, עיר שבה מבקרים תיירים נוצרים מרחבי אירופה, משום שהייתה אחת מהערים בהן פעל לותר במאה ה-16. ואולם גם במקומות אחרים בגרמניה עדיין מוצג המוטיב האנטישמי, לרוב על כנסיות, ללא מפריע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.