10 חודשי מאסר לניצב ניסו שחם: "עובד ציבור צריך לדעת שיש להימנע מקשרים אינטימיים עם נשים שכפופות לו"

בית המשפט השלום בתל-אביב גזר היום (ב') 10 חודשי מאסר בפועל על ניצב (בדימוס) ניסו שחם, שכיהן בשורה של תפקידים בכירים במשטרה, לאחר שהורשע בספטמבר 2019 בבית המשפט המחוזי ב-8 מעשי מרמה והפרת אמונים, בעקבות מכלול מעשיו במסגרת 8 פרשות שונות בהן ניהל קשרים לא ראויים עם שוטרות, רובן היו כפופות לו. 

השופט שמואל מלמד כתב בגזר דינו כי למרות הזמן שחלף מביצוע העבירות משנת 2013, אין בכך כדי לטשטש את עוצמת העבירות וחומרתן. "לאור ריבוי המעשים יש פגיעה קשה בערך החברתי. הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו, ויש בכך פגיעה קשה באמון בשוטרים".

גזר הדין מתייחס לצורך לשים סוף לקשרים בין קצינים לבין פקודותיהם, וקובע כי "כל עובד ציבור צריך לדעת שיש להימנע מקשרים אינטימיים עם נשים שכפופות לו". 

בכוונת סנגוריו של שחם, עורכי הדין בעז בן-צור, דקלה סירקיס וכרמל בן-צור, לערער לבית המשפט העליון על ההרשעה.

כאמור, בספטמבר האחרון הכריע בית המשפט המחוזי כי יש להרשיע את שחם בשורת עבירות. המחוזי ישב כערכאת ערעור על פסק דינו של השופט בני שגיא בבית המשפט השלום בתל-אביב, שזיכה את שחם ממרבית האישומים והרשיע אותו בעבירה אחת של מעשה מגונה בשוטרת. על-פי הכרעת הדין, בזמן שהשניים שהו ברכבו, נישק אותה שחם את השוטרת בניגוד לרצונה, ובהמשך ניסה לנשקה שנית. השופט שגיא גזר על שחם עונש קל במיוחד של 240 שעות לתועלת הציבור ו-6 חודשי מאסר על-תנאי.

הפרקליטות ושחם ערערו על הכרעת הדין. הפרקליטות טענה בערעור כי "התנהלותו של שחם בכל הפרשות כולן - בין בניצול מעמדו לצורך קשירת יחסים אינטימיים עם שוטרות הכפופות לו, ובין בפועלו במצבים של ניגוד עניינים ביחס לאותן שוטרות עצמן - פגעה פגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות, ביכולת התמרון החופשית שלהן מול מאוויו של מפקד בכיר מהן ובחירותן לבחור את בחירותיהן באופן אוטונומי מוחלט".

ניצול מעמדו הרם לצורך מימוש מאוויו המיניים עם שוטרות זוטרות

ערעור הפרקליטות התמקד בזיכויו של שחם מהעבירה של מרמה והפרת אמונים בשל מכלול מעשיו ב-8 הפרשות השונות הנוגעות לקשריו עם 8 שוטרות שרובן היו כפופות לו. בערעור נכתב כי התנהלותו של שחם עלתה כדי דפוס פעולה, שעניינו ניצול מעמדו הרם לצורך מימוש מאוויו המיניים עם שוטרות זוטרות, ולאחר זאת - טיפול בענייניהן של השוטרות, בהיותו במצב של ניגוד עניינים על רקע קשריו עמן.

לטענת הפרקליטות, בית משפט השלום טעה בכך שהתעלם ממשמעות דפוס ההתנהלות האמור ומהפגיעה הקשה בערכים המוגנים באמצעות העבירה של מרמה והפרת אמונים, ובפרט - מהפגיעה שפגע הנאשם באמון הציבור ברשויות.

עוד גרסה הפרקליטות כי "מכלול התנהלותו של שחם בכל הפרשות כולן - בין בניצול מעמדו לצורך קשירת יחסים אינטימיים עם שוטרות הכפופות לו ובין בפועלו במצבים של ניגוד עניינים ביחס לאותן שוטרות עצמן - פגע פגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות, ביכולת התמרון החופשית שלהן מול מאוויו של מפקד בכיר מהן ובחירותן לבחור את בחירותיהן באופן אוטונומי מוחלט".

לפי הערעור, "המכלול השחית את מקום העבודה - הוא פגע קשות בשוויון ההזדמנויות של שוטרות בעבודה; בחובת האמון שחב המשיב כקצין בכיר במשטרה לחברותיו, לחבריו, למפקדיו ולפקודיו; בחובת האמון שחב המשיב לציבור בכללו. הוא פגע קשות במחויבותו לאכיפת החוק ולתקינות האינטרס הציבורי שעליו הוא עצמו מופקד.

"המכלול פגע בכל הערכים המוגנים על-ידי העבירה של מרמה והפרת אמונים - קרי, אמון הציבור ברשויות, טוהר המידות של עובדי הציבור ותקינות המעשה המינהלי שעליו מופקד עובד הציבור", לשון הפרקליטות בערעור.