הבוחרים בניו המפשייר מיטלטלים בין אווירת נכאים לפרץ של מהפכנות ושינוי

מנצ'סטר, ניו המפשייר. עם טמפרטורה מעט מעל לאפס מעלות, וזרזיפי שלג בכל רחבי המדינה, בניו המפשייר פותחים היום (ג') את יום הבחירות החשוב בשנה. מאחר ובחודש נובמבר 2020 לא יהיו לקולות של תושבי ניו המפשייר משמעות גדולה מדי בגלל שזו מדינה קטנה עם משקל אלקטורלי קטן, הרגע הדרמטי מבחינתם מתרחש ביום ההצבעה של הבחירות המקדימות' אז יש להם הזדמנות רצינית להשפיע על זהות המועמד הדמוקרטי במערכה.

אחרי הפאדיחה הדמוקרטית הגדולה באיווה, שכללה חוסר יכולת לחשב את התוצאות בשילוב של המתנה במשך ימים ארוכים לתשובה רשמית (פיט בוטיג'יג' ניצח בסופו של דבר), נוצר לחץ גדול במפלגה להפיק יום פריימריז מושלם, ולהביא לציבור תוצאות תוך כמה שעות.

המועמד המוביל במפלגה הדמוקרטית, ברני סנדרס, מדבר במונחים של מהפכה ומפחיד חלק מן האמריקאים עם רעיונות על הפיכות ושאיפה לשינויים רדיקליים. אך במשך כל הזמן הזה, קיים מועמד אחר במירוץ הדמוקרטי שלא משתמש במילים אלה, וכל נוכחותו אומרת: מהפכה.

פיט בוטיג'יג', ראש עירית סאות' בנד מבקש מהציבור האמריקאי לקפוץ שני דורות קדימה. שהרי, המועמדים האחרים, ג'ו ביידן, ברני סנדרס ומייקל בלומברג לא סתם מבוגרים ממנו. כל אחד מהם יכול היה להיות הסבא שלו.

בוטיג'יג', שואף להפוך סדרי עולם ולא רק בשל דילוג הדורות, אלא גם מבצע קפיצת נחשונית מעל למה שסביר ומקובל, וזאת להגיע למירוץ לנשיאות מעמדה של סנטור, מושל או לפחות חבר בית הנבחרים. אך "מיור פיט" (כינוי החיבה שלו בשל היותו ראש עיר), שגרף 14 צירים באיווה - יותר משל כל שאר המתמודדים - מבקש מהבוחרים בניו המפשייר (ואחריה עוד מדינות) לדלג גם על שלב ההבשלה זה.

אך יותר מכל, מועמדותו של בוטיג'יג' מהפכנית כיוון שהצעיר המוכשר והבלתי מוכר הזה, חי חיים להט"בים פתוחים מראשית צמיחתו המקצועית. נוכחותו במירוץ, עם בן הזוג צ'אסטן, היא חידוש בארה"ב. היה להם נשיא שחור, שגודל על ידי סבא וסבתא לבנים, לאחר שהאב נטש. וכיום יש להם נשיא קיצוני, שהגיע מלב האליטה ומכר עצמו לאזרחי ארה"ב כאחד מפשוטי העם - אמריקה השניה.

בוטיג'יג': הילת אירועי ברק אובמה

האמריקאים אוהבים להתחבר לנרטיב, לסיפור אישי מרתק, שמלווה ומחזק את המועמד ואת שאיפותיו. מה שנראה לנו, הישראלים, כשיגעון מוחלט בשל הנהייה אחר אדם חסר ניסיון, מצטייר בעיני רבים בארה"ב כפריט מידע מרתק, תעוזה מיוחדת שרק מחזקת את ראש העיר ש"בחוצפתו הרבה" החליט להתמודד.

במהלך השבוע האחרון בניו המפשייר, שאלתי פעם אחר פעם את הנוכחים באירועי קמפיין של בוטיג'יג' ואחרים, האם היעדר הניסיון הפוליטי וגילו הצעיר, מהווים קושי מבחינתם. קיבלתי מרבים תשובות חד משמעיות. עו"ד ג'ולי אפלטון, שנכחה בשני בבוקר באירוע קמפיין של ברני סנדרס, אומרת שהעניין הגילאי "לא מהווה בעיה. הוא נתפס כבוגר ואחראי בהשוואה לנשיא המכהן". גם אחרים חזרו על אמירות דומות. "בוטיג'יג' אולי צעיר אבל הוא מאוד חכם ומלומד", אמר לי אדם שניצב לצידי בעצרת בחירות בחטיבת הביניים לונדונדרי ביום ראשון בערב האחרון.

 עו"ד ג'ולי אפלטון./ צילום: טל שניידר

אצל בוטיג'יג', ההצלחה באיווה הביאה סחף לתוך ניו המפשייר. אירועי הקמפיין שלו צמחו והפכו רעשניים. לפתע נוצרה סביבו הילת־אירועי־ברק־אובמה. הרבה אנשים, מעט מקום, ריח של התלהבות, נוכחות של נוער ואפילו ילדים נטולי זכות הצבעה נדבקים בהתלהבות.

באירוע של בוטיג'יג' בעיר לונדונדרי ביום ראשון בערב עלתה על הבמה אוולין, נערה צעירה בת 18, שסיפרה בהתרגשות שרק לא מזמן סיימה ללמוד בחטיבת הביניים הזו. עכשיו היא כבר גדולה יותר ונמצאת בשנת התיכון האחרונה שלה, ויש לה זכות הצבעה בנובמבר בפעם הראשונה בחיים ו"היא גם תצא לייצג את המחוז כצירה (Delegate) בוועידת המפלגה הדמוקרטית בקיץ". את הקול שלה היא נותנת, כצפוי, לפיט, מיור פיט.

סנדרס: הטעם המועדף על בן וג'רי

על אף נמרצות נעורים של בוטיג'יג', סנדרס עדיין נחשב לפייבוריט במדינת־הגרניט, כינויה של ניו המפשייר ע"ש ריבוי מחצבות של גרניט. בשנת 2016, סנדרס ניצח את הילרי קלינטון כאן בפער עצום, של 60:37. את הפער העצום הרוויח, כפי שהתקבע המיתוס המקומי, כיוון שהוא תושב מדינת ורמונט הסמוכה ועל כן, תושבי ניו המפשייר רואים בו, שכן וראוי לתמיכתם.

אין לדעת עם החישובים האיזורים האלה הם אכן בעלי משמעות, שכן סנדרס הגיע גם במדינת איווה למקום הכמעט־ראשון. הוא גם מערער על התוצאות שם, כך שייתכן שעוד יוכרז כמנצח בדיעבד, אם כי פיט כבר קטף את הקופה של תשומת הלב והמומנטום. כך או כך ההנחה המקובלת היא שכוח משיכתו של סנדרס בצפון מזרח ארה"ב, נובע מעל להכל מאופיין הליברלי, פרוגרסיבי של מדינות ניו־אינגלנד.

בשני בבוקר, סנדרס כינס "מפגש בוקר" במנצ'סטר באולם ספורט מקומי. את המפגש השיקו בן כהן וג'רי גרינפילד, חברי הילדות מברוקלין ולונג איילנד, שהפכו לבעלי מפעל הגלידה המפורסם 'בן אנד ג'רי'ס', מפעל שצמח מן העיר ברלינגטון, ורמונט, הלוא היא עירו של ברני סנדרס. אם כן, לא אחד, אלא שלושה גברים יהודים מבוגרים קיפצצו על רחבת ספורט קטנה, בשעה בה מרבית האנשים בעיר מנצ'סטר בניו המפשייר נמצאים במקומות העבודה. מה זה משנה, העיקר שהיו שם המון צלמים והמטרה של "המפגשים עם הציבור", הושגה.

 תומכת של ברני סנדרס עם שלט בניו המפשייר. על פי הסקרים הצעירים הולכים איתו צילום: טל שניידר / צילום: טל שניידר, גלובס

"מחר אתם יכולים לבחור בבחור שאומר דברים יפים במשך 3־6 חודשים", אמר בן כהן, "או לבחור באיש שעושה את הדברים הנכונים מזה 36 שנים". מיד לאחר מכן, תוך כדי שהוא אוחז במיקרופון בהתלהבות, החל כהן לקפוץ ולרקוד והבטיח: "ברני יביא לנו צדק, בכל הטעמים האפשריים".

אירועי הקמפיין הללו, בעיקר בימיהם ושעותיהם האחרונים, תמיד מעלים חיוך. המועמד ברני סנדרס אינו טיפוס קליל ואינו בעל חיבה יתרה לשטיקים ובדיחות. נאומיו לרוב קודרים, ממוקדים בעוני, סבל, רעב, זכויות של ארגוני עובדים והפחדות מפני שינויי אקלים. "אני אבטל את הפרטת כל בתי הכלא, האסירים לא צריכים לשבת במעצר במתקנים הנמצאים בבעלות פרטית", הוא אמר אתמול. והדוגמאות להטפות האפלות שלו, ממלאות את כל הנאומים. אבל אפילו ברני יודע, שביממות האחרונות של הקמפיין צריך מקסימום מפורסמים, מוזיקאים ופוליטיקאים־סליבריטאים. זה עושה כותרות, מביא קהל, מושך את העיתונאים.

גם סקס והעיר הגדולה כאן

וכך ברני, כיאה למוביל במערכה, גייס את סינתיה ניקסון (סקס והעיר הגדולה), שהתוודתה אתמול שתמכה בקלינטון ב־2016. הקהל הגיב בקריאות "בוז", וניקסון היסתה אותם מהר ואמרה: "בלבי רציתי את ברני כבר אז, אבל חששתי שהוא לא יהיה בעל יכולת 'היבחרות', ולכן הלכתי איתה".

באירועי הקמפיין של ברני הופיעו גם להקת הרוק 'הסטרוקס', כוכבת הקונגרס הצעירה AOC (אוקזיו־קורטז), ומבין תומכיו הרבים אפשר למצוא גם את מיילי סיירוס, ג'ק וויט ואחרים. לאחר שבאיווה, ה'וויקנד ויימפריס' ליוו את אירועי ברני, החלו תומכיו להתלוצץ שאצל סנדרס אפשר למצוא את כל הצעירים, המעשנים, החבר'ה בעלי להקות רוק במרתף של ההורים. 'אם הוא לא ינצח במערכת הבחירות, ברני לכל הפחות יוכל לארגן לנו פסטיבל מוזיקה היפי מגניב", אמרו.

קלובאשר: יש לי בעיה עם סוציאל דמוקרטיה

את המועמדת איימי קלובשאר תפסנו בארוחת צהריים של מועדון רוטרי בעיר נשואה (Nashua), בדרום ניו המפשייר. זה מקום מוזר לאירוע קמפיין, 24 שעות לפני פתיחת הקלפיות, לא רק בגלל שמדובר במפגש של עשירים בקאנטרי קלאב מלוקק - ממש בניגוד לאתוס העיקרי של המפלגה הדמוקרטית בימינו - אלא מכיוון שלפחות חצי מהנוכחים בקהל כלל לא היו חברי מפלגה. קלובאשר בעצם בחרה להקדיש כשעתיים מיומה העמוס לקבוצה של אנשים, שכלל לא מצביעים.

את הפורום האליטיסטי, קבוצות סביב שולחנות עגולים וארוחת צהריים יוקרתית, ניצלה קלובשאר כדי להזכיר (פעם חמישית תוך יממה) שהיא מתנגדת למועמד סוציאל־דמוקרטי בראשות המפלגה. בנימוס אמריקאי של נסיכת המיד־ווסט קלובאשר לא קראה לילד (כלומר, לזקן) בשמו, אבל הזהירה מפני הסוציאליזם המשתלט על עתיד המפלגה.

בארה"ב דנים בימים אלה בכובד ראש, אם תופעת ברני, תוסיף למפלגה הדמוקרטית בוחרים שמאלנים שרופים ותרחיב את הבייס, או שמא, תופעת ברני תבריח את המרכז הפוליטי והמפלגה תחווה הפסד קולוסאלי, ברמת ג'ורג' מקגוורן בשנת 1972.

"כן, יש לי בעיה עם המחשבה שסוציאל־דמוקרטי יוביל את המפלגה", אמרה קלובאשר. "במקום זאת, אני חושבת שצריך לאחד את השורות באמצעות אדם בעל ניסיון ביצועי מוכח". כדי להמחיש את החלופה, קלובאשר הסבירה שהדגש הכלכלי צריך להיות על יזמות, יצירת מקומות עבודה, התבוננות לשווקי התעסוקה העתידיים והכוונת הצעירים ללמידת מקצועות נדרשים.

"תבינו, הגעתם לכאן לשמוע דמוקרטית ויש נושא אחד ברור שבו הפערים ביננו לבין הרפובליקאים הוא גדול וזה עניין ההגירה. אני לא אוותר בתחום הזה, כי המהגרים שמגיעים לתוך ארה"ב מייצרים לנו גם תועלת כלכלית ולכן גם מן ההיבט הזה, יש חשיבות להמשך ההגירה. לפחות 50% מן המנכ"לים של החברות המובילות הם מהגרים ושיעור גדול מתוך האמריקאים שקיבלו פרס נובל, הוא של אנשים שהיגרו לתוך ארה"ב".

קלובאשר לא שכחה לשלוח עקיצות גם למועמד הצעיר, בוטיג'יג', בעיקר על רקע העדר הניסיון, אך כאשר מן הקהל שאלו אותה "האם לדעתך הוא מספיק בשל בשביל להיות נשיא?", קלובאשר לא הסירה כפפות נגד פוליטיקאי שנמצא בסופו של דבר בצד שלה. "כל אחד על הבמה שלנו, הדמוקרטים, יותר מתאים ובשל להיות נשיא מאשר טראמפ. איזה ניסיון של נבחר ציבור היה לו כשנכנס? תראו איך הוא מתנהל".

גם בתחומים דמוקרטים קבועים אחרים, קלובשאר מושכת למרכז. היא בעד זכות האישה על גופה (הפלות), אך הסכימה עם שואלים בקהל שאולי עדיף שיתרחשו פחות הפלות, ורמזה שאפשר לשקול קידום של אימוצים במקום לדחוף להפלות. לא עניין של מה בכך, עבור מישהי מן הצד הליברלי של המפה.

בינתיים אצל ביידן: אווירת נכאים

 ג'ו ביידן / צילום: Pablo Martinez Monsivai, Associated Press

אירועי הקמפיין של סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן, אינם מאירי פנים וזה עוד בלשון המעטה. השבוע ראיתי אותו בעיירת החוף, המפטון, באולם אירועים בתוך מלון. החדר בגודל בינוני התמלא, וביידן נכנס מחויך ונחמד, אך המומנטום אינו אצלו. אם ייצא מניו המפשייר במקום 4 או 5, תהיה זו תוצאה שתפרק לו גם את התיזה של תמיכת השחורים במדינות הבאות. ביידן, המשיך להדגיש את ניסיונו הרב, מערכת הקשרים הגלובלית שלו, היכולות הפוליטיות המוכחות בקונגרס, אבל הבוחרים הדמוקרטיים נראים כמי שדפדפו לדבר הבא. ביידן נתפס בעיניהם כפרק חשוב בספר שהם כבר סיימו לקרוא. הספר נסגר, הונח על המדף, ומוזמן להעלות שם אבק.

אליזבת וורן לא ממריאה לשום מקום

הקמפיין של וורן, אשר לפני כמה חודשים היה בעל הסיכויים הגבוהים, נתקל בקירות אטומים בימים האחרונים. במפלגה הדמוקרטית יש מקום למועמד פרוגרסיבי שמאלני אחד. והפעם, כך נראה, זו לא היא. וורן התרוצצה בשבוע האחרון ברחבי ניו המפשייר, המשיכה ללחוץ על גיוס כספים, לא מבעלי הון ואף לא מארגוני תמיכה (PACs). זו משימה קשה עד בלתי אפשרית, ועם תוצאות פחות טובות באיווה, גם גיוס סכומי כסף קטנים הפך לבעיה.