פרשנות: גל חרדה מציף את הדמוקרטים: האם אפשר בכלל לבלום את טראמפ?

אלה ימים רעים לדמוקרטים בארה"ב. מול התפתחויות שמאותתות על התחזקותו של דונלד טראמפ, התפתחויות שהנשיא מנצלן במיומנות לבניית תנופה נוספת, ולנוכח התלכדות חסרת תקדים, כמעט נטולת סדקים, של המפלגה הרפובליקאית סביב טראמפ, מצטיירת המפלגה הדמוקרטית כגוף מפולג, חסר כיוון ומדיניות עקבית, נטול הנהגה חזקה אך משופע במנהיגים בעיני עצמם. תארו לעצמכם תמנון רב זרועות אך כרות ראש שנערך להתמודדות עם כריש ענקי.

הנה כמה עובדות שמסבירות את הדכדוך הדמוקרטי: הזיכוי (הצפוי אך עדיין מכאיב) של טראמפ בסנט מכתב האישום שהגיש נגדו בית-הנבחרים, זיכוי שנעשה כלי שימושי בידי הנשיא לרימום עצמי; הצטמקות משמעותית של האבטלה ועליות חדות בבורסות, למרות מועקת המגיפה הסינית; כשלון שלומיאלי של מנגנון המפלגה הדמוקרטית במניין קולות הבוחרים בסבב הראשון של הבחירות המקדימות במפלגה, ה"אסיפות" במדינת אייווה; ובעיקר - אי נחת מהיצע המתמודדים על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות.

טרם מסתמן כוכב-על דמוקרטי בקבוצת המתמודדים: יש בהם פוליטיקאים משופשפים ומיליארדרים ששופכים כספים כמו מים; יש קשישים וצעירים; יש מתונים (שמאל-מרכז) ויש רדיקלים (שמאלנים ללא התנצלויות); יש נואמים כריזמטים וכאלה שקצת פחות רהוטים. אבל אובמה מס' 2 עדיין אין (אם כי, למען ההגינות, כוכבו של הנשיא הנערץ הזה החל לדרוך רק חודשים ספורים לפני בחירתו).

במילים אחרות: הדמוקרטים מנסים למצוא את המשיח שיגאל אותם ואת ארצם מייסורי ממשל סמכותני של נשיא שבעיניהם הוא וולגרי, פלגני, פזיז, בור, פורע חוק ושוחר נקם. הסיכוי לארבע שנים נוספות של ממשל טראמפ מדיר שינה מעיניהם. כמו הנסיך שניסה למצוא את סינדרלה בעזרת הסנדל שיתאים רק לכף רגלה, מנסה המפלגה הדמוקרטית לאתר בקדחתנות מועמד בעל יכולת היבחרות (electability), אותה סגולה קשת הגדרה שאלוהי הבחירות מאציל על מי שהוא חפץ ביקרו/ה.

ברני סנדרס - "ג'רמי קורבין האמריקאי", כהגדרת מתנגדיו - מצטייר כמשיח פוטנציאלי בעקבות זכייתו אמש בפריימריס של המפלגה הדמוקרטית בניו-המפשיר. אך הניצחון הזה מלחיץ פלח משמעותי במפלגה. האם סנדרס הקשיש, בעל חזון האוטופיה הסוציאליסטית, אכן יוכל לעקור את טראמפ מהלשכה הסגלגלה, או שהעתיד שייך דווקא לאחד משני המתמודדים המתונים והפרגמטיים, שזכו במקום השני והשלישי בניו-המפשיר, פיט בוטג'ג' ואיימי קלובאצ'ר? לפנינו שני קטבים: שמאל צרוף מול פרגמטיזם שנשען על מסד קפיטליסטי חנון; קשיחות אידיאולוגית מול גמישות סתגלתנית. המתמודדים המובילים האחרים מתפלגים בין שני המחנות: אליזבת וורן מצטרפת לסנדרס במחנה ה"רדיקלי"; ג'ו ביידן, שכוכבו מתחיל להתעמעם, ובוודאי המיליארדרים מייק בלומברג וטום סטיאר נמנים עם המחנה ה"מתון" או ה"קפיטליסטי".

"ברני סנדרס אינו דמוקרט, הוא אידיאולוג" 

זה קו השסע בין שני הפלגים העוינים במפלגה הדמוקרטית (והמילה "עוינים" היא מכוונת). כל צד משוכנע שמועמד דמוקרטי לנשיאות שיבוא מהצד האחר ימיט על ארה"ב את האסון הנורא מכל: תקופת כהונה נוספת של דונלד טראמפ. כרגע אין דרך לאחות את הקרע - והוא מאיים באמת ובתמים על סיכויי המפלגה הדמוקרטית לחזור לבית הלבן. זוכרים את הסכסוך החריף בין הילארי קלינטון לברני סנדרס בבחירות המקדימות של הדמוקרטים ב-2016? חסידי סנדרס לא מחלו לקלינטון על תבוסת מנהיגם. לא מעטים מהם לא הצביעו בבחירות לנשיאות באותה שנה, ויש הערכות שהעדרם מהקלפיות תרם לנצחונו של דונלד טראמפ.

אחד מהדוברים הבוטים של המחנה ה"מתון" נגד הפלג ה"רדיקלי" הוא ג'יימס קארוויל, הטקטיקן הדמוקרטי הוותיק שהוביל את הקמפיין המוצלח של ביל קלינטון נגד ג'ורג' בוש האב ב-1992. הוא טוען, כי בחירתו של סנדרס כמועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות תוביל לסופה של המפלגה. בראיון ב-MSNBC אמר קארוויל שהדמוקרטים חייבים להביס את טראמפ בנובמבר. אם לא כך יהיה, ארה"ב כולה תלך לאבדון. אבל, לדבריו, רבים מהמתמודדים עתה, ובמיוחד סנדרס, אינם פופולריים בקרב ציבור הבוחרים הכללי, לרבות הפלח האפריקאי-אמריקאי.

קארוויל משווה את סנדרס לג'רמי קורבין, מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית, שספג תבוסה קשה בבחירות בנובמבר. "הדבר היחיד שמפריד בין ארה"ב לבין השאול הוא המפלגה הדמוקרטית", הוא אומר. "אם נלך בדרכה של מפלגת הלייבור הבריטית , אם נמנה ג'רמי קורבין (כלומר את סנדרס - ר.ד.) זה יהיה סוף העולם. זה מפחיד אותי עד מוות".

לדברי קארוויל, הבוחרים השחורים בארה"ב אינם מעוניינים בסוציאליזם ובמהפכות וב"כל השטויות שאנו שומעים (מפי הרדיקלים)". הם רוצים לשמוע את החזוון הדמוקרטי על הדרך שבה ניתן לשלבם בחברה האמריקאית.

קארוויל אומר, ששורש הרע הוא שהמחנה השמאלני של המפלגה הדמוקרטית מאמץ עמדות ליברליות קיצוניות, כגון "מתן זכות הצבעה לאסירים בבתי-הכלא, וכל הדיבורים על מחיקת קו הגבול". הוא טוען, שהעמדות הליברליות הקיצוניות של הפלג ה"רדיקלי" במפלגה על הגירה (למשל: חציית הגבול ללא ניירות לא תיחשב עוד עבירה פלילית) ועל ביטוח רפואי (ביטול הביטוח הרפואי הפרטי וסגירת כל חברות הביטוח הרפואי הפרטיות) פשוט אינן נהנת מתמיכת הרוב בארה"ב.

"ברני סנדרס אינו דמוקרט", מכריז קארוויל. "הוא אף פעם לא היה דמוקרט. הוא אידיאולוג".

"יש לנו רק צו מוסרי אחד - להביס את טראמפ"

"יש חוגים במפלגה הדמוקרטית שרוצים להפוך את המפלגה לכת של פולחן אישיות", הוא הוסיף. "אני לא מעוניין להיות חבר בכת".

"אנשים מסוימים משתוקקים להפיכה שמאלנית בארץ הזו", אמר עוד קארוויל. "לדעתם, אם רק נפנה לאנשים שחושבים כך, מספר התומכים ברעיון ילך ויגדל ואנו נזכה. אבל יש מילה שאנשים רבים שונאים ואני אוהב: 'פוליטיקה'. משמעותה היא בניית קואליציות כדי לזכות בבחירות. לפעמים צריך לשבת ולהקשיב לאחרים ולנסח את המסר שלך בהתאם".

"יש לנו רק צו מוסרי אחד - להביס את טראמפ", הוא מצהיר. "גורלו של העולם תלוי עתה ביכולתה של המפלגה הדמוקרטית לפתור את המחלוקות הפנימיות שלה ולזכות בנובמבר".

הילארי קלינטון עצמה יצאה באחרונה נגד סנדרס. "אף אחד לא אוהב אותו", היא אמרה. "בכל הקריירה הארוכה שלו כמחוקק הוא לא הצליח לעשות שום דבר".

אחד מתומכיו המובהקים של סנדרס הוא במאי הסרטים הדוקומנטריים מייקל מור, שמזה שנים מנסה לשנות את דעת הקהל האמריקאית על סוציאליזם, או לפחות, על גרסת סנדרס - סוציאליזם דמוקרטי. "מה זה סוציאליזם דמוקרטי? המשמעות היא דמוקרטיה אמיתית שבה לכל אחד יש גישה לשולחן. לכל אחד יש קול. לא רק לעשירים".

מכל מקום, פעילים דמוקרטים רבים קובלים על כך שהמלחמות הפנימיות מפחיתות את הלחץ הדמוקרטי על טראמפ, שבלאו הכי אינו צריך להתמודד עם בחירות מקדימות מפני שלא קם נגדו שום מתחרה. "אנו מניחים לטראמפ לקבוע את סדר היום בעוד שאנו שקועים בתסבוכת למציאת המועמד שיוכל להפיל אותו", אמרה ג'ניפר פאלמיירי, שהיתה יועצת בקמפיין של הילארי קלינטון לנשיאות ב-2016.

במענה לקובלנה הזו, החליטה ננסי פלוסי, יו"ר בית-הנבחרים, לשנות את דינמיקת המאבק הדמוקרטי ולהתרומם מעל זירת ההתכתשויות הפנימיות. במאמר דעה חריף נגד טראמפ והמפלגה הרפובליקאית ב"וושינגטון פוסט", היא כתבה: "לרוע המזל, לאור העובדה שהסנט הרפובליקאי בגד בחוקה, נשיא ארה"ב מוסיף להיות איום מתמשך על הדמוקרטיה האמריקאית. הוא מתעקש על כך שהוא אינו צריך לתת דין וחשבון לאף אחד ושיעלה בידו להכתים בשחיתות את מערכת הבחירות הבאה לנשיאות, אם רק ירצה בכך. הצירים בבית-הנבחרים יוסיפו להגן על הדמוקרטיה למען העם האמריקאי... ותמיד נעמוד על כך שבארה"ב איש אינו נמצא מעל החוק".