דעה: הליך שילוב החרדים באקדמיה דומה למצבה של חברה בורסאית

סוגיית שילוב החרדים יוצרת תמיד עניין, והפרסומים האחרונים לגבי הירידה בהיקף גיוס חרדים לצה"ל ומיתון קצב הגידול של כניסת חרדים לאקדמיה ולשוק התעסוקה, לעומת עלייה במספר אברכי הכולל, עוררו קולות מודאגים. אינני שותף לפסימיות בדיוק כפי שלא הייתי שותף לאופטימיות כאשר המספרים היו גדולים וורודים יותר, אבל בהחלט צריך להיות שינוי ועדכון במדיניות שילוב החרדים.

אסביר את תמונת המצב כפי שאני מבין אותה, בדימוי לעולם העסקים. הליך שילוב החרדים באקדמיה הוא כבר לא עסק קטן, אלא הוא חברה ציבורית נסחרת בעלת מוניטין. יש לה משקיעים, היא נמצאת בסביבה עסקית משתנה והיא גם חייבת בדיווח לציבור. וכמו כל חברה בורסאית, בגרף המסחר שלה יש מגמות עלייה, יש תיקונים וישנם גם משברים. כמובן, החברה מושפעת לא רק מהחלטות המנהלים אלא גם מאירועים פוליטיים, טרנדים חברתיים, אירועים כלכליים בארץ ובעולם, ואפילו מאקראיות.

וכידוע, כאשר יש שינוי במצב העסקי, גרף המסחר של מניה מגיב במאניה או דפרסיה שלא תמיד פרופורציונלית לאירוע האובייקטיבי. כאשר יש ירידה בהכנסות, הרי שישנם תמיד את אלו שמגיבים בבהלה ומוכרים מניות בהפסד, או לחילופין במקרים של עלייה נכנסים לאופוריה וקונים בכל מחיר. שניהם כמובן שוגים.

לעומתם, הנהלה אחראית פועלת תמיד לזהות מנועי צמיחה, לזהות שווקים חדשים, לזהות דימומים מיותרים, ולפעול כדי להקטין הוצאות ולמזער סיכונים. את זה היא עושה תמיד, בכל שלב, בלא כל תלות במצב הרוח בשווקים. לצערי, חברת "שילוב חרדים באקדמיה" לא מזהה הזדמנויות, לא גודעת הפסדים בזמן, ולא משקיעה במנועי צמיחה. כך היא מייצרת פסימיות ודיפרסיה אצל המשקיעים.

העובדה שקצב גידול כניסת החרדים לאקדמיה התמתן לא מדאיגה אותי בטווח הארוך. זהו תיקון מתבקש וצפוי מאד. בשנים הראשונות שהחרדים פנו לאקדמיה היה ביקוש גדול לאקדמאים חרדים בכל המקצועות, כיון שהאקדמאים החרדים היו נדירים. כך גם במקצועות רוויים למדי במגזר הכללי, כמו חינוך או משפטים, היה ביקוש לאנשי מקצוע חרדים.

וכך, עודף ההיצע שתמיד מוביל לירידה בשכר ושקיים בשוק הכללי טרם הורגש. עם זאת, הוואקום התמלא וכיום ישנם אלפי עורכי דין, מורים ומורות חרדים לצד אלפי אנשי יעוץ וחינוך אקדמאים, וכוחות השוק עושים את שלהם. רבים מהם נתקלים בקשיי השמה, בשחיקה בשכר ובתחרות על משרות. אם בעבר תואר אקדמי היה הדרך הבטוחה למשרה מכניסה, הרי שהיום ברור שלא כל תואר מבטיח שכר גבוה או השמה, והדבר גורם לחשיבה חשיבה מחדש אצל חרדים שמחפשים פרנסה.

המיתון הצפוי בהשתלבות החרדים באקדמיה הגיעו הפתרון לו איננו קשה לזיהוי וגם איננו מורכב לביצוע. מנוע הצמיחה הברור הוא תחומי ההנדסה וההייטק. אלה מקצועות שהיום יש להם ביקוש גדול מאד בשוק. שוק ההייטק בישראל חסר היום אלפי מהנדסים ומתכנתים. אלה משרות בשכר גבוה שחסרות כוח אדם. זו ההזדמנות שחובה על קובעי מדיניות אחראים לנצל.

אני כמובן גאה בניסיון שהתקבל אצלנו במרכז האקדמי לב, כאשר למעלה מ-5,000 בוגרים חרדים השתלבו ב-20 השנים האחרונות בשוק התעסוקה, במקצועות מבוקשים ובשכר גבוה מהשכר הממוצע במשק. לא אכחיש, הנדסה ומדעי הטבע אינם מקצועות קלים, והם דורשים השקעה לא מבוטלת, במיוחד מאנשים שלא למדו מתמטיקה ואנגלית בבית ספר, אך בלב שלם אני יכול לומר שזוהי השקעה משתלמת.

צריך לעדכן את מדיניות ההשקעות בשילוב החרדים באקדמיה, וקובעי המדיניות האחראים צריכים לגדוע הפסדים, ולהכווין את התקציב הממשלתי למנועי הצמיחה של מקצועות הייטק, וכך לזכות שוב באמון המשקיעים. אין לנו שליטה על הפוליטיקה המקוטבת, ואסור לנו להסתמך על כך שממנה תבוא איזושהי בשורה או שינוי. החובה עלינו לנצל באופן מיטבי את המשאבים הקיימים, ולעשות זאת בתבונה - במנועי השילוב שהוכיחו עצמם.

הכותב הוא נשיא המרכז האקדמי לב