ההצעה של התובע הכללי האמריקאי, שלפיה ארה"ב תקנה את השליטה ביצרניות של ציוד רשתות סלולר מהדור החמישי מאירופה, אינה נראית רצינית במיוחד. ואולם, בכל מקרה, המשקיעים יכולים ליהנות מהגישה הנוקשה של הממשל האמריקאי כלפי היצרנית הסינית וואווי (Huawei).
מניותיהן של ספקיות ציוד רשתות הסלולר נוקיה הפינית ואריקסון השבדית עלו ביום שישי שעבר בשעות הבוקר, בעקבות נאומו של התובע הכללי, ויליאם בר, לילה לפני כן, שבו הציע כי ארה"ב תקנה "החזקת שליטה" באחת מהן או בשתיהן. בר חושש כי וואווי הסינית מתחילה לבנות דומיננטיות בשוק התקשורת העולמי - כלומר, ברשתות 5G - שעלולה לפגוע בעתיד בביטחון הלאומי האמריקאי. לכן, הוא מעוניין ביצירת חלופה חזקה.
ההתערבות הלא צפויה של התובע הכללי מעלה הרבה שאלות פתוחות. שלא כמו ממשלות אירופה, לממשל האמריקאי אין ניסיון רב בהחזקת חברות פרטיות, להוציא מקרים שבהם צריך לחלץ אותן, כפי שהיה עם חברת ג'נרל מוטורס ב-2009. נראה כי הצעה להשקעה ישירה בחברות ציוד הסלולר תיתקל בבעיות פוליטיות בין עמיתיו הרפובליקנים של בר, מפני שהיא נודפת ניחוח סוציאליסטי.
לא ברור גם מה תשיג שליטה בנוקיה ובאריקסון. בר אמר ש"הצבת השריר הפיננסי של ארה"ב מאחורי אחת או שתי החברות האלה תהפוך אותן למתחרות חזקות בהרבה", אבל וושינגטון כבר מונעת מוואווי גישה לשוק ציוד הטלקום שלה, והופכת אותו למעשה לדואופול של החברות הנורדיות. לגבי שריר פיננסי, אף אחת משני החברות לא סובלת מקשיי מימון, עם עודפי מוזמנים באריקסון וחוב צנוע מאוד בנוקיה.
בר, שכיועץ משפטי לשעבר בוורייזון הוא בעל ידע אינטימי על שוק הטלקום, אמר בנאומו כי סין מציעה "יותר מ-100 מיליארד דולר בתמריצים ללקוחות למימון קניות של הציוד שלה". האם הוא מציע שארה"ב תשיב מלחמה על ידי מימון קניות ציוד מהשחקניות הנורדיות? זה אולי יעשה הבדל, אבל למה זה יחייב את הממשל להחזיק שליטה אסטרטגית בהן?
גם אם עסקה כזו לא צפויה, כדאי למשקיעים לעקוב אחרי המניות. נוקיה ואריקסון אמורות, בסופו של דבר, לראות עלייה במכירות כתוצאה מהחשדות מפני הטכנולוגיה של וואווי. עד כה, הן לא ראו עלייה כזו.
במקום לקנות את הציוד שלהן, חברות הטלקום האמריקאיות פשוט עצרו את השקעות 5G שלהן, בהמתנה ליותר בהירות ברגולציה. כעת הבהירות הזו מתחילה להסתמן.
בסוף ינואר קבעה בריטניה מגבלות לתפקיד של וואווי בהקמת רשתות הסלולר שלה, כולל תקרה של 35% נתח שוק באזורים שבהם יהיה מותר לה להתחרות. חברות שמנהלות רשתות, כמו המונופול הממלכתי לשעבר BT וענקית הסלולר וודאפון, הבהירו מאז כי הן ישקיעו מאות מיליוני דולרים בשדרוג הרשתות שלהן. רבים מהדולרים האלה יגיעו, אפשר להניח, לאריקסון ולנוקיה.
צורה אחת של התערבות, שתהיה אולי מקובלת על פוליטיקאים בארה"ב יותר מבעלות ישירה, תהיה השתלטות על אריקסון או נוקיה על ידי חברה אמריקאית. סיסקו, שמובילה בשוק הרשתות התאגידיות וה-WiFi, היא המועמדת הטבעית ביותר. לסיסקו יש כבר שותפות מכירות עם אריקסון, שווי שוק של 205 מיליארד דולר - יותר מפי שבעה מזה של אריקסון - ומזומנים נטו.
כמה שוות חברות ציוד הסלולר
מניית נוקיה עלתה בכ-7% ביום שישי האחרון, מול עלייה של 6% במניית נוקיה. בר הזכיר את החברה הפינית ראשונה בנאומו, אבל אריקסון יכולה להתברר כמטרה קלה יותר מסיבות פוליטיות. הכנסות נוקיה מהוות כ-10% מהתמ"ג הפיני, וממשלת פינלנד מחזיקה בה 3.8%. כלכלת שבדיה יותר מכפולה בגודלה, ולשטוקהולם אין היסטוריה של התערבות בהשתלטויות זרות.
אחת מבעלות העניין באריקסון היא Cevian Capital - חברת השקעות אקטיבית, שתשמח לקבל הזדמנות לאקזיט רווחי. ביום שישי היא קידמה בברכה את נאום בר, אבל גם הזהירה כי כל עסקה תצטרך להתבסס על "רמת תמחור שונה לחלוטין מזו הנוכחית".
אחרי שנים של צמיחה איטית ורה-ארגון, גם אריקסון וגם נוקיה הן זולות, עם מכפילי שווי של פי שמונה לרווחי ה-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מסים, פחת והפחתות). תוכניתו של התובע הכללי בארה"ב רחוקה מלהיות ברורה, אבל היא לא חייבת לעבוד כדי שמשקיעי המניות ייהנו ממנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.