דעה: איך אפשר להחליף אם אמיתית באם חורגת

בקשה תקדימית ויוצאת דופן הונחה לאחרונה על שולחנו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, במסגרתה אישה שנישאה לאלמן מבקשת לאמץ את שני ילדיו מאשתו המנוחה. הילדים איבדו את אמם לאחר תקופת מחלה ממושכת, כשלבת מלאו 11, ולבן 7 שנים. לאחר מספר שנים אביהם שיקם את חייו, נישא לאישה אחרת, שהביאה עמה לחיים המשותפים את בנה מנישואיה הקודמים, ובני הזוג אף הביאו בת משותפת לעולם.

לפנינו איפה משפחה מורכבת: ילדה אחת גדלה עם שני הוריה הביולוגיים, בן אחד גדל עם אמו הביולוגית ועם אב חורג ("אב שלוב" במונח המודרני והחיובי יותר), ושני הילדים היתומים גדלים עם אביהם הביולוגי, אמם החורגת, אח חורג ואחות למחצה.

ההורים הסבירו כי מאחורי בקשת האימוץ עומדת שאיפתם ליצור משפחה מאוחדת יותר, שתאפשר גם לילדיו של האב לגדול באותו מעמד של אחותם למחצה, כילדים של שני ההורים לכל דבר. בשולי הדברים נרמז כי האימוץ יקנה לילדים גם הטבות כלכליות, כתוצאה מהפיכתם לילדיה הרשמיים של האם החורגת, בהיותה בת קיבוץ.

על פניו דומה היה כי אין כל מניעה מלהיענות לבקשה בחיוב, מהסיבה הפשוטה שלא היו לה מתנגדים, וכל הגורמים הסכימו כי טובת הילדים היא באימוצם. הבת, שאימוצה התבקש, הייתה אמביוולנטית, אך לא הביעה התנגדות אקטיבית, ואילו הבן תמך באופן ממשי בבקשה וטען כי יחסיו עם האם החורגת טובים מאד.

היועץ המשפטי לממשלה, המייצג את עמדת המדינה, תמך אף הוא בבקשה מטעמי טובת הילד, וכך גם האפוטרופוסית לדין, שמונתה על-ידי בית המשפט כדי לייצג את עמדת הילדים בנפרד מהוריהם. אפילו משפחתה המורחבת של האם המנוחה, עמה שומרים הילדים על קשר חם, לא הביעה התנגדות למהלך.

על אף התמיכה מקיר לקיר, בית המשפט לא נענה לבקשה, ובפסק דין ארוך ומנומק אף לא הסתיר את זעזועו מעצם הרעיון של "החלפת" הורה ביולוגי שנפטר בהורה חלופי.

ראשית התייחס בית המשפט בשלילה לטענה כי טובת הילדים היא ליצור בקרבם תדמית של משפחה אחידה, בעוד שמציאות חייהם היא שהם התייתמו מאמם, ולכן הם גדלים במשפחה מורכבת, על הפן החיובי והשלילי הכרוך בכך.

בית המשפט סבר כי בטווח הארוך דווקא הניסיון להדחיק את היתמות, תוך ביטול ממשי של מעמדה של האם המנוחה כלפי ילדיה ו"החלפתה" באם החדשה, עלול לגרום לילדים נזק נפשי, תחושות אשמה וקונפליקט נאמנויות בין אמם המנוחה, ממנה יש להם זיכרונות חמים, לבין ההליך המשפטי שמובילה האם החדשה, ה"מוחק" את האם המנוחה מחייהם.

כמו כן, בית המשפט שם דגש רב על החשיבות של יצירת מעמד אחיד בין שני האחים הביולוגיים, לעומת הניסיון ליצור מעמד אחיד בינם לבין אחיהם החורג או אחותם למחצה. על אף שהליך האימוץ החל בתחילה כלפי שני האחים, כלל הגורמים הגיעו כבר בשלב מוקדם של ההליך למסקנה כי אין מקום לבצעו כלפי האחות הגדולה, שהביעה הסתייגויות מהמהלך לאורך כל הדרך. לפיכך התוצאה של קבלת הבקשה לאימוץ האח בלבד, הייתה שאחותו הביולוגית ושותפתו ליתמות הייתה הופכת ל"חצי-אחות" עבורו, מהלך שעלול היה להשליך גם על מערכת היחסים ביניהם.

בסופו של פסק הדין הזכיר בית המשפט גם את זכויותיה של האם המנוחה, ככל אדם, לשמירה על כבודה, מורשתה, זכרה ומעמדה כלפי הילדים גם לאחר לכתה. בית המשפט הביע חשש מהותי כי קבלת הבקשה תהווה תקדים מסוכן לבקשות נוספות ל"החלפת" ההורה שנפטר בהורה חדש באמצעות אימוץ.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il