דעה: במקום להתעסק בפרוצדורה קטנונית, כדאי שבאוצר יחזרו למציאות

בשבוע שעבר פרסמו בחגיגיות המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, עורכי הדין רז ניזרי ומאיר לוין, כי ההודעה של המוסד לביטוח לאומי על ביטול ההסכם עם המדינה אינה תקפה ואף התקבלה שלא כדין, ולכן אין להתייחס אליה כעובדה. כל כך נחרצים היו השניים בקביעתם, עד שאי אפשר היה שלא לתהות להיכן נעלמו הנחישות ורוח הקרב הללו כאשר המלצות המשטרה והפרקליטות בתיקי ראש הממשלה העלו אבק במשך שנה על שולחן לשכת היועמ"ש, עד שניאותו שם להגיש את כתב האישום.

על פי אותו הסכם ארכאי, עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי עוברים ישירות לאוצר, שעושה בהם פחות או יותר מה שהוא רוצה, ומשקיע אותו באג"ח המונפקים על ידי המדינה. לאור ההתנהלות הזו שאיימה לרוקן את קופת המוסד, הודיעה ההנהלה, בגיבוי השר לשעבר חיים כץ, כי ההסכם מבוטל וכי את הכסף יש לנהל דרך קרן השקעות חופשית אשר תשיג תשואה גבוהה יותר ובעיקר תשמור על הכסף עבור מי שזקוק לו בערוב ימיו.

האוצר כבר התרעם בעבר על ההחלטה החד צדדית ושלח את מיטב הכתבים הכלכליים והמומחים בעיני עצמם למערכה תקשורתית. משזו לא צלחה, גויסה למערכה גם לשכת "היועץ המשפטי למשפחה", שהפכה בדבר ימים ולילות כדי למצוא איזה סעיף טכני שלפיו "לא הוצג אישור של השר לביטול ההסכם ולא ידוע על אישור פורמלי בכתב של שר הרווחה להודעת הביטול שנמסרה לאוצר". אין כמו להתעסק בפרוצדורה כשנגמרים הטיעונים המעשיים. תמיד אפשר למצוא איזה טופס חסר או חתימה מתחת לקו. במציאות שבה הכל אישי והתדמית חשובה יותר מהתוכן והמהות, זה אפילו לא מפתיע.

עוד טענו המשנים ליועמ"ש כי "השר לא יכול לתת את אישורו לביטול ההסכם, והסכמה כזו יכולה להינתן, מטבע הדברים, רק לאחר ששוכנע השר בדבר ההשקעה הקונסטרוקטיבית החלופית של עודפי הגבייה". אבל איך ישוכנע השר אם אפילו לבחון אפיקי השקעה חלופיים הוא אינו יכול? כל אלטרנטיבה נתקלת בחומה בצורה של האוצר ומלחכי פנכתו, כאשר הסעיף היחיד הנבדק בה הוא שם המחבר ולא, חלילה, ההיתכנות הכלכלית שלה.

אבל שיא האבסורד הוא הטיעון כי לא ניתן לבטל את ההסכם משום שמדובר ב"תקופת בחירות", ולכן "השר כלל אינו יכול לתת אישור כאמור בתקופת בחירות, בין השאר לאור אופי ההחלטה, היקפה, מורכבותה, והשלכותיה המשמעותיים על תקציב המדינה". צחקתי בקול. כלומר, בתקופת בחירות אפשר להחליט על סיפוח שטחים ולקדם תכנית מדינית מורכבת ש"היקפה, מורכבותה, והשלכותיה המשמעותיים על תקציב המדינה" הם אדירות לאין שיעור מאיזה הסכם ארכאי של הביטוח הלאומי (שלא לדבר על השפעות נוספות על המשק והחברה), אבל לבטל הסכם גזל שמאשר לאוצר לגנוב לנו כסף מהכיס - זה לא. שקט, בחירות!

ואולי אנחנו לא צריכים להיות באמת מופתעים. במדינה שהיא כבר מזמן עסק משפחתי ולא גוף הפועל למען אזרחיו, בתרבות של שקר ומרמה שבה חשוב יותר איך הציבור מפרש את האמת ולא האמת עצמה, בחברה מקיאווליסטית שבה אדם קרוב אצל עצמו וכל דאלים גבר - במציאות כזאת ההפתעה היחידה היא שזה לא קרה כבר מזמן. 

הכותבת היא יו"רית ועדת ביקורת וחברה בוועדת הכספים במוסד לביטוח לאומי