"החכמולוגים שנותנים עצות לא יודעים מה קורה בשוק המט"ח"

"ההצלחה של מדיניות ההתערבות שלנו בשוק המט"ח לא נמדדת ביום אחד. כל החכמולוגים של יום שני שנותנים לנו עצות לא באמת יודעים מה קורה בשוק ואיך אנחנו מפעילים את הכלים שלנו ולכן לא צריכים לקחת יותר מדי ברצינות את מה שהם אומרים", כך אומר המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר בראיון ל"גלובס" על רקע הסערה בשוק המט"ח והשפל הנרשם בשערי הדולר והאירו.

חודשיים מאז החל להתערב בנק ישראל בשוק המט"ח נראה כי מאמציו אינם נושאים פרי - הדולר נחלש אתמול לשפל של 3.40 שקלים, למרות שרשם התחזקות מול כל המטבעות העיקריים בעולם. האירו נסחר בשער של 3.73 שקלים המבטא שפל של 18 שנה. בנק ישראל נמצא בעין הסערה הזו והלחץ עליו הולך וגובר: הבוקר הצטרף למותחי הביקורת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, מתנגד עקבי לרכישות המט"ח.

למה יזמתם את הראיון?

"הסיבה העיקרית היא שיש המון רעש ואנשים מתחילים לפטפט וכל אחד יש לו עצה נדיבה לתת לבנק ישראל. אנחנו רוצים להבהיר שמדיניות שער החליפין והכלים שאנחנו מפעילים הם חלק מהמדיניות המוניטרית של הבנק - הוועדה המוניטרית היא זו שמחליטה עליהם ולא איזה שהם גורמים שמתראיינים בעיתון. המדיניות שלנו היא לא ליום יומיים, שבוע או חודש. המדיניות שלנו מסתכלת קדימה. יש לנו אורך נשימה ואנחנו לא נהיה מושפעים מאיזושהי כותרת של יום רביעי או יום חמישי. רצינו להבהיר לשוק שאנחנו לא מפעילים כלים ליום או יומיים אלא לטווח ארוך. לא נהיה מושפעים מכותרת בעיתון או אמירה של אינטרסנט - אנחנו מסתכלים על מה שקורה לכלל המשק. לא רק ליצואנים, ליבואנים, או לתעסוקה - ומחליטים על המדיניות המוניטרית בהתאם. אפשר להגיד שהמדיניות המוניטרית שהוועדה מנהלת כבר כמה שנים, שהיא מדיניות מוניטרית מרחיבה, עזרה למשק להתמודד עם הקשיים של השנים האחרונות ולהביא לזה שהצמיחה במקום טוב, יותר טוב מרוב המקומות בעולם".

אתה מכנה חוכמולוגים את נותני העצות אבל יש גם מי שמבקר את עצם ההתערבות שלכם במט"ח. אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שאמר היום בראיון לגלי צה"ל שההתערבות בשוק המט"ח כבר עלתה לבנק ישראל בהפסדים של עשרות מיליארדי דולרים.

"אני לא מגיב לאמירה ספציפית, אבל אפשר להגיד שבוודאי שאין לנו הפסדים. התזרים בתוך המאזן של בנק ישראל הוא חיובי. סך התשואה על היתרות יותר גבוה מזה של המק"מים שאנחנו מנפיקים כדי לעקר את ההתערבות שלנו. המצב מבחינת המאזן שלנו הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני כמה שנים. יש לנו את היכולת להשקיע בנכסים עם תשואה יותר גבוהה מההתחייבויות שלנו - ולכן אנחנו לא רואים איזשהו לחץ מהצד של המאזן. התשואה של 2019, 6%, הייתה גבוהה ובשלוש השנים האחרונות התשואה בתיק היתרות הרבה יותר גבוהה מעלויות המק"מים שאנחנו מנפיקים".

שמחון לא צודק שיש לכם הפסדים בהרבה מיליארדים בגלל הייסוף בשקל?

"הם רק על הנייר. ביום שנממש את היתרות יהיו לנו רווחים גדולים, כפי שהסברתי כמה פעמים בעבר - אנחנו לא רוצים להיות במצב כזה כי זה אומר שהמשק יהיה בבעיה (אביר רומז לתרחיש משברי שבו הבנק יצטרך למכור את היתרות על רקע אובדן אמון בשקל ופיחות חד בשערו ע"ב)".

אבל התערבתם בשוק המט"ח בהיקף שהוא כמעט חסר תקדים. מאז אמצע נובמבר רכשתם מעל 8 מיליארד דולר - ולמרות זאת השקל המשיך להתחזק. שער הדולר ירד לשפל של 3.40 והאירו בשפל של 18 שנה. אז אולי השיטה פשוט לא עובדת?

"זו תקופה קצרה מדי כדי למדוד אם הצלחנו או לא הצלחנו. אין לנו יעד של שער חליפין ספציפי. אנחנו רוצים למתן שינויים חדים בשוק המט"ח כדי לאפשר לשחקנים במשק להתרגל לשער מסוים. זה שיום אחד השער יותר נמוך - זה לא אומר שאנחנו נפסיק. אנחנו עדיין מנהלים מדיניות מוניטרית מרחיבה".

כלומר זאת המטרה של מדיניות ההתערבות שלכם? לקנות זמן כדי לאפשר לשחקנים במשק להתרגל לשינויים חדים מדי בשער?

"ולהבטיח תנאים שיאפשרו למשק להמשיך לצמוח קרוב לפוטנציאל שלו, כלומר קרוב ל-3%. צריך לזכור שאנחנו בתקופה עם הרבה שאלות על האטה (בפעילות הכלכלית בעולם) כתוצאה מהמשך מגיפת הקורונה".

"השוק יבין שאנחנו לא משנים את המדיניות"

בראיון ל"גלובס" בחודש שעבר הבהיר נגיד בנק ישראל, כי אין כוונה להוריד את הריבית כדי להחליש את השקל - והכלי המתאים לכך היה ויישאר רכישות המט"ח. למרות זאת גברו בימים האחרונים הציפיות בשוק להורדת ריבית בישיבה הקרובה של הוועדה המוניטרית: איגרות החוב לשנה ושנתיים למשל נסחרות היום בתשואות של 0.15% ו-0.16%, כמחצית מגובה ריבית בנק ישראל (0.25%).

השוק מתמחר היום הסתברות של 50% להורדת ריבית בישיבה הקרובה של הוועדה המוניטרית בעוד שבועיים. במקביל השחקנים בשוק מוכרים דולרים, מתוך הנחה שגם אם תהיה הורדת ריבית, היא לא תשנה את מגמת ההתחזקות של השקל. זה משפיע ומשנה את המדיניות המוצהרת שלכם לא להוריד ריבית אלא להמשיך להתערב במט"ח?

"אין שום שינוי. הבהרנו בישיבות האחרונות שלנו שבעת הנוכחית אנחנו מעדיפים את כלי ההתערבות על פני הכלי של הורדת הריבית, ובוודאי לא ריבית שלילית. זה לא אומר שבכל ישיבה אנחנו לא בוחנים את המצב מחדש".

והעובדה שהשוק מצפה להורדת ריבית?

"אני לא אתייחס לזה".

בנק ישראל איננו השחקן הממסדי היחיד בישראל שפועל בשוק המט"ח. גופי החיסכון הפנסיוני פועלים בשוק בהיקפים לא פחות גדולים כשהם מגדרים את ההשקעות שלהם במט"ח מפני התחזקות השקל.

המוסדיים צמצמו בשבועות האחרונים את חשיפת המט"ח שלהם בכ-4 מיליארד דולר - זה גם מקזז את ההתערבות שלכם, וגם משדר מסר שהמוסדיים לא מאמינים שתצליחו לייצב את שער השקל.

"הפעילות הערה של המוסדיים בסוף השנה שעברה ובתחילת השנה הנוכחית, הייתה התאמה של התיקים שלהם לעליות החדות בנכסים במט"ח בגלל עליית מחירי המניות - הם מממשים חלק מהרווחים. אנחנו כבר רואים שהזרם הזה התמתן ואנחנו לא חושבים שזה יהיה גורם להמשך תיסוף של השקל".

אולי העמימות שלכם במדיניות ההתערבות במט"ח קצת באה על חשבון באמינות שלכם בעיני שחקנים גדולים כמו המוסדיים?

"אני חושב שהשוק יבין שאנחנו לא משנים את המדיניות שלנו. שהיא אמינה".