למערכת "דרון דום" מתוצרת רפאל - "כיפת ברזל" של הרחפנים - יש עכשיו גם יכולות השמדה. בחודש דצמבר האחרון ערכה הרשות לפיתוח אמצעי לחימה ניסוי בדרום הארץ, בו הפגינה מול נציגי 12 מדינות את יכולותיה החדשות של מערכת תקיפת הרחפנים והמל"טים "דרון דום". אל היכולות שכבר הוצגו בתחום שיבוש התקשורת של מל"טים רחפנים התווסף תותח לייזר המסוגל להשמידם, ממרחק של קילומטרים ובדיוק מרבי.
מדובר על מערכת שנבנתה במקור כדי לאפשר השמדה או הוצאה מכלל פעולה של רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים אחרים באמצעות שיבוש התקשורת שלהם עם מפעיליהם. עם התגברות האיום של רחפנים וכלי טיס אוטונומיים, נוצר צורך להוסיף למערכת גם יכולות להשמיד את הרחפנים. אל המערכת הקיימת של דרון דום התווסף תותח לייזר המסוגל ליירט כלי טיס מרחק של קילומטרים, גם במקרה שהם נעים בלהקות.
דרון דום לייזר רכוב / צילום: רפאל
דרון דום היא חלק ממערכות ההגנה האווירית של רפאל, לצד כיפת ברזל, שרביט קסמים, מערכת ספיידר ואחרות המהוות חלק מתפיסת ההגנה מבוססת שכבות, על-פיה פועלת מדינת ישראל.
על פי הודעת רפאל, המערכת "ביצעה יירוט מוצלח של מל"טים מרובים, וכן מטרות בזמן תמרון, באמצעות קרן לייזר. שלבי היירוט כללו איתור יעד, מעקב באור יום ובתנאי לילה, ולבסוף, יירוט על ידי קרן לייזר רבת עוצמה". עוד על פי ההודעה, המערכת כבר נמכרה למספר לקוחות ברחבי העולם, ביניהם הצבא הבריטי.
מערכת דרום דום נועדה להגן הן על יעדים צבאיים והן על יעדים אזרחיים כמו שדות תעופה, מתקנים ציבוריים ותשתיות אסטרטגיות. בשיחה עם "גלובס" סיפר מאיר ב., מנהל שיווק בכיר ברפאל, כי "פיתוח תותח הלייזר נמשך כשנתיים, והושקעו בו עשרות מיליוני שקלים". לדבריו עלות המערכת ללקוח כמה מיליוני דולרים.
מאיר ב. הסביר עוד מדוע נוצר צורך גם ביכולת השמדה ולא רק שיבוש. לדבריו הצורך החדש נובע ממגמות כמו השימוש בלהקות רחפנים במקום רחפן בודד ושימוש ברחפנים לא מסחריים. "אירוע סעודיה שבו הותקפו תשתיות נפט על יד להקת רחפנים איראניים, עורר מחדש את נושא הצורך בטיפול בלהקות רחפנים ורחפנים שאינם מסחריים", הסביר, "עד היום כל החברות נערכו לטיפול ברחפנים בתדרים מסוימים, אך רחפנים לא מסחריים פועלים בטווח התדרים שונה מהטווח המסחרי המוכר, כך שבמקרה כזה חסימת תקשורת הופכת לא רלוונטית".
מערכות ההגנה כמו דרון דום מפותחות כחלק מהיערכות השוק הביטחוני לקראת תוכניות הצטיידות בהיקפים כספיים גדולים שצפויות בשנים הקרובות בצה"ל ובגופים נוספים במערכת הביטחון. כיום כל חברה ביטחונית מובילה תוכניות פיתוח של אמצעים ומערכות שקשורות לרחפנים - בין אם לשיפור ביצועים והרחבת יכולות מבצעיות של כוחות בשדה הקרב הנוכחי והעתידי, ובין אם לאיתור, ניטרול ויירוט של רחפנים שיפעיל האויב.
בשיחה עם "גלובס" בינואר השנה העריך גורם ביטחוני את הפוטנציאל העסקי של רחפנים שמיועדים לשוק הביטחוני הישראלי ב"כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה". עוד לדבריו, "כל חברה ביטחונית מעורבת בתחום הזה באופן כזה או אחר. אלביט, התעשייה האווירית, רפאל וכמובן חברות נוספות. לחברות הביטחוניות מתווספות חברות אזרחיות רבות, בגלל שחסמי הכניסה לתחום נמוכים - הטכנולוגיה הבסיסית של הכלים האלה נגישה וזולה מאוד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.