דעה: האינפלציה מתה והקורונה לא תחיה אותה

נגיף הקורונה המכה בכלכלה הסינית ומתפשט משם לפגיעה בכלכלה העולמית, מביא עמו בימים האחרונים ידיעות כלכליות המבשרות על גל עליות מחירים בדרך. כך בין היתר, מחירי הדגים בדרכם לזנק, מסתמן מחסור במכשירי חשמל ובמוצרי אופנה ועוד. כל הידיעות הללו נכונות ככל הנראה, אך מכאן ועד עלייה משמעותית ומתמשכת בסביבת האינפלציה בישראל המרחק רב.

בשנת 2019 עמדה האינפלציה השנתית ברמה של 0.6% בלבד, ובנטרול רכיב הדיור במדד הייתה העלייה אשתקד 0.1% בלבד. היום בצהריים (ו') תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2020, והוא צפוי להציג ירידה חודשית חדה יחסית של 0.2%-0.3%. מדד המחירים השלילי, אשר נובע בחלקו מעונתיות, מבטא היטב את סביבת האינפלציה הנמוכה במשק הישראלי, שבהינתן מדד ינואר החזוי צפויה להסתכם ב-0.4% בלבד בשנה החולפת. סביבת מחירים נמוכה זו צפויה להישמר בעתיד הנראה לעין.

מתחילת 2020 ממשיך השקל במסע ההתחזקות הרב שנתי אל מול מטבעות הסחר המרכזיים. פיחות מתמשך שכזה הוא בעל השפעות ארוכות טווח, הממתנות את האינפלציה המקומית הרבה יותר מעלייה חדה במחיריהם של סוגי דגים מסוימים. בנק ישראל לא מצא את הנוסחה להחלשת השקל, ואחת מתופעות הלוואי של כך היא לחץ מתמיד על מחירי המוצרים המיובאים כלפי מטה.

יתר על כך, הפגיעה בפעילות הכלכלית העולמית אשר מקורה במגפת הקורונה הביאה לקריסה נוספת במחירי האנרגיה בעולם, מה שאומר שבעתיד הנראה לעין אנו צפויים לשלם פחות על נגזרות האנרגיה השונות. התחרות הגוברת במשק הגז המקומי על כל חוזה פנוי, תומכת אף היא באינפלציה נמוכה לאורך זמן.

בנק ישראל מחמיץ שיטתית בשנים האחרונות את יעד האינפלציה הממשלתי, הנע בין 1% ל-3%, וספק רב אם גם בשנת 2020 יעמוד הבנק ביעד זה.

החמצה שיטתית של היעד הממשלתי

אציין כי לא מדובר רק בספק שלי, אלא בכזה הנגזר הן מממוצע ציפיות החזאים, הן מעקומי החוב הממשלתיים, הן מחדרי העסקאות של הבנקים והן מתחזיות מחלקת המחקר של בנק ישראל -  אשר כולם משקפים אינפלציה שנתית חזויה של 1% לכל היותר, קרי סמוך לרף התחתון של יעד האינפלציה.

במחלקת המחקר של בנק ישראל מעריכים כי בשנת 2021 תעמוד האינפלציה במשק ברמה של 1.4%, ואולם שיטת "בשנה הבאה האינפלציה תטפס" מתבדה שנה אחר שנה, והיא מחמיצה את הגורמים הבסיסיים התומכים בסביבת מחירים ממותנת במשק. בינואר 2019 העריכו באותה מחלקת מחקר של בנק ישראל כי האינפלציה בסיכום אותה שנה תעמוד על 1.3% ובשנת 2020 תסתכם ב-1.8%. בפועל, האינפלציה ב-2019 עמדה כאמור על 0.6% בלבד ואילו תחזית האינפלציה העדכנית לשנת 2020 נחתכה על ידי מחלקת המחקר בתוך שנה באופן חד.

ההחמצה השיטתית של יעד האינפלציה מתרחשת דווקא בשנים שבהן המשק הישראלי צומח בקצב שנתי נאה של 3% ומעלה, ומצוי בתעסוקה מלאה. לפיכך, האטה בפעילות הכלכלית בישראל צפויה להקשות על הבנק המרכזי עוד יותר לעמוד ביעד האינפלציה, ובכך להנציח את מסורת החמצות יעד האינפלציה הממשלתי באופן שמגחיך את היעד עצמו, פוגע באמינות הבנק המרכזי ומקשה על הציבור והפירמות לבצע תכנון ארוך טווח המבוסס על יעד האינפלציה.

ציפיות האינפלציה העתידיות לטווחים ארוכים יותר של 3-5 שנים מעוגנות אמנם בתוך טווח יעד האינפלציה ועומדות על כ- 1.5% בשנה, אולם בשנים האחרונות אנו חוזים בתמחור יתר של ציפיות האינפלציה, ובמציאות המשתקפת - נראה שכך יהיה גם בעתיד.

שנים ארוכות עסוק בנק ישראל בהסברים מפותלים ביחס להחמצת יעד האינפלציה, פעם זו תנודה חדה מטה במחירי האנרגיה, פעם התערבות "חד פעמית" של הממשלה בזירת המחירים וכך הלאה. הפגיעה הזו באמינות הבנק המרכזי של ישראל בעייתית, שכן אמינותו היא נכס מרכזי והיא מצויה במבחן גם בזירת מטבע החוץ, שם לא זוכה הבנק להצלחות במניעת ייסוף השקל.

לשקול לעדכן מטה את היעד

לי נראה כי בנק ישראל רודף אחרי הזנב של עצמו וספק רב אם האינפלציה בישראל תתייצב בשנים הקרובות במרכז היעד הממשלתי, העומד על 2%. זאת כאשר אינפלציה שנתית של 3% כפי שמשתקפת מטווח יעד האינפלציה העליון נראית כאנכרוניסטית ומנותקת מהמגמות הנוכחיות והעתידיות הצפויות במשק, על בסיס אינפלציה שלילית של המוצרים הסחירים ואינפלציה מתונה במוצרים הלא-סחירים.

בנתונים אלו ראוי היה לבנק ישראל להמליץ לממשלה שיום אחד תקום פה לשקול בכובד ראש את עדכון יעד האינפלציה כלפי מטה, לרמה של 1.5%, ולייצר רצועה מטה ומעלה של 0.5%, וכך גם לתמוך בפעילות הכלכלית במשק וגם לשפר את אמינות הבנק המרכזי, שכמו בנקים מרכזיים בכלכלות מפותחות אחרות רודף אחרי יעדי אינפלציה שאינם ברי השגה וספק אם הם רלוונטיים. 

הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם