דעה: הבוחר הישראלי מיואש ומחפש משמעות

מערכת הבחירות מתקרבת לקו הסיום ושעון החול הולך ואוזל. כפעילה חברתית אשר בתוך עמי יושבת, אני מודאגת מאוד מהקולות שאני שומעת סביבי. "אני לא מתכוון ללכת להצביע", "גועל נפש של התנהגות, מאסתי בזה", "אני מתבייש" ועוד כהנה תחושות של אנשים אשר לא מסוגלים להכיל יותר את המניפולציות הפוליטיות והלהטוטים (אשר חלקם באמת מביכים בלשון המעטה) עד כדי החרמת הקלפי הקרובה לביתם.

הבאז השלילי שהתחיל בבודדים ומאיים להפוך לנחשול, מדיר שינה מעיניהם של הפוליטיקאים ובצדק. עם זאת, התמודדותם עמו עד כה לא הולידה בשורה. אנחנו שומעים את אותן הבטחות, אותם תכנים, אותה זירת אגרוף של ימין ושמאל. זמזום שחוזר על עצמו בתוכניות הטלוויזיה והרדיו ללא אפקטיביות מוכחת.

אז מה כן יגרום לאזרחים מיואשים לצאת מהבית ובכל זאת לממש את זכותם הדמוקרטית? לדעתי, רק מהלכים שיסתנכרנו עם עולמם הרגשי של המצביעים יצליחו לחולל מפנה בשלב הזה. אנו חיים בקפסולת עולם טכנולוגי המאפשרת השתוללות ופסבדו-חברויות ברשתות החברתיות, חוויית פופולאריות מדומיינת ורכבת הרים עוצמתית של השוואות האם הדשא של השכן מאושר יותר. האינדיבידואליזם עדיין נחשב פרה קדושה וגם הוא תורם להעצמת תחושת הנבדלות מהאחר, לטוב ולרע. עם זאת, צריך להכיר בכך שלאנשים עדיין יש צורך להיות חלק מקבוצת ייחוס שבה הם יוכלו להרגיש גאוות יחידה. כשהם ימצאו אחת כזו, הם ימסגרו את החיבור כחלק מהזהות הפנימית שלהם ויהיו מסורים לרעיון ולמטלות הנובעות ממנו.

ישנם מספר אלמנטים בולטים שיכולים להעיר את הציבור מחדש:

היו השראה: תנו לנו מחוות פוליטיות מרגשות, תבנו מהלכים אנושיים דרמטיים בין מגזריים, תבליטו את הצד הרחום והחנון שבכם כשהוא משנה עולמות. תנו לנו סיבות להביט בכם בהערצה.

פופוליזם הוא אובר רייטד: התווכחו באופן ענייני ומכבד גם אם נוקב ולבטח השאירו בחוץ שפה מרטשת ומקטינה. אל תחפשו הזדמנויות לשיסוע וניגוח על אף הבידול והזיקוקים שזה מייצר, האור כבה מהר אך הרעש נשאר ומכסה את המהות.

דרושים אנשי אשכולות: אל תדקלמו סלוגנים של קמפיין בלופ אינסופי. דייקו לנו את החזון שלכם מתוך תורה צרופה המשלבת עבר, הווה ועתיד. גלו בקיאות רעיונית אך אל תייגעו עם מלל משעמם וחסר פשר. הנגישו את התוכן לציבור אשר לרוב לא יזכור את הפרטים אך הילת העומק והחוכמה תלווה אתכם הלאה.

כוח ולא כוחניות: במדינה עם סכנות ביטחוניות כמו שלנו, ישנה משיכה למנהיגות המפגינה כוח ומשדרת יציבות איתנה. עם זאת, גם בישראל אנשים סולדים מהתנהלות דיקטטורית. הרואיות חודרת ללבבות ומייצרת תדמית זוהרת אך היזהרו מהעמסת יתר של סיפורי סיירת ממוחזרים.

היו אנושיים: שתפו באתגרים אישיים הנוגעים לחיים שלכם מחוץ לעולם הפוליטי. גלו את הצדדים היותר פגיעים שלכם. התחברו מתוך ניסיון אישי לאתגרי מעגל החיים של הציבור שחשוב לכם: טיול אחרי הצבא, גידול ילדים, טיפול בהורים קשישים, לקיחת משכנתא, יציבות כלכלית ועוד.

50% מהאוכלוסייה: המפה הפוליטית שלנו הופכת ליותר ויותר גברית. רבים טוענים כי "נשים לא מצביעות לנשים רק כי הן נשים" אך כל אישה הייתה רוצה שתקודם חקיקה שתיטיב עמה. לכן, גם מפלגה עם מיעוט נשי בצמרת כדאי שתדגיש את פועלה בעבר והתכנון העתידי לקידום זכויות נשים בכנסת הבאה, גם אם גברים יובילו את העשייה הזו. את התוכן הזה לא רצוי לשמור למגזיני נשים בלבד. חשוב להבין שלא מדובר בנישה זניחה, הרי לכל גבר יש בת זוג, אמא, אחות או בת לדאוג לרווחתה.

במערכת הבחירות הנוכחית חייבת להיות הכרעה אשר תוביל לשלטון יציב ומתפקד. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מערכת בחירות נוספת אשר תבזבז כספי ציבור ותעמיק את הקרעים הבין-מגזריים. מפלגה שתצליח לקלוט את הניואנסים ברחשי הלב של הציבור היא זו שתצליח לנצח במשחק השחמט הזה ותקדם אותנו אל היעד. גם לנו כאזרחים יש אחריות בקידום הכרעה, למרות הקושי צאו מהבית והצביעו לאופציה הכי פחות גרועה מבחינתכם. יש לנו מדינה מדהימה ופוליטיקאים חרוצים ברובם, הגיע הזמן לתת להם לעבוד. 

הכותבת היא סמנכ"לית קרן בריאה ופעילה חברתית ופוליטית בציונות הדתית