בריטניה השלימה ב-31 בינואר את יציאתה מהאיחוד האירופי, מהלך שזכה לכינוי "ברקזיט". 47 שנים לאחר שבריטניה הצטרפה לראשונה לקהילה הכלכלית האירופית (שהפכה לימים ל"איחוד האירופי") ו-3 שנים וחצי לאחר שהציבור הבריטי הכריע בעד פרישה מהאיחוד - הממלכה המאוחדת יוצאת לדרך עצמאית, ללא תלות בשכניה ליבשת.
תוצאות משאל העם ב-2016 נתפסו כרעידת אדמה פוליטית וכלכלית ונבואות הזעם לא איחרו להגיע. מה לא אמרו? שההון והמשקיעים הזרים יברחו מבריטניה, שהגרעון יזנק ל-7% מהתמ"ג, ואף היו שצפו מחסור במזונות שונים המיובאים מהאיחוד. ביחס לאיחוד האירופי, החשש הגדול היה שהברקזיט יהיה רק יריית הפתיחה לפרישה של מדינות נוספות ולהתפוררות האיחוד.
עבור היצואנים, הברקזיט נתפס כ"ברבור שחור" - אירוע לחלוטין בלתי צפוי ובעל השלכות פוטנציאליות חמורות. החששות האלה התבררו כמופרכים למדי - בשנים שחלפו מאז משאל העם, היצוא הישראלי לאי הבריטי דווקא גדל משמעותית, ל-4.8 מיליארד דולר, לעומת 3.6 מיליארד דולר בשנת 2016.
ב-2018 נרשמה אומנם ירידה ל-4 מיליארד דולר, אבל המחצית הראשונה של 2019 שוב בישרה על צמיחה משמעותית בהיקף היצוא, שהסתכם בכ־3 מיליארד דולר, גידול יוצא דופן של כ-60% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, הנובע בעיקרו מעלייה חריגה ביצוא הכימיקלים (נתוני מכון היצוא). נתונים אלה הופכים את בריטניה ליעד היצוא השני בגודלו של ישראל, שנייה רק לארה"ב ולפני סין!
אבל מה שראינו עד עכשיו היה רק הפרומו. רגע האמת יגיע ביתר שאת בהמשך השנה. אז האם אותם תרחישי אימה שנשמעו לפני 3.5 שנים צפויים להתממש השנה? אני מעריך שלא.
לפי נתוני הבנק העולמי, בריטניה היא הכלכלה החמישית בעוצמתה בעולם, והשנייה באירופה, עם תמ"ג של 3.2 טריליון דולר - 3.3% מכלכלת העולם. להערכתי, הדבר לא צפוי להשתנות בצורה דרמטית.
קיימות מספר סיבות לכך שהכלכלה הבריטית תצא מחוזקת מהברקזיט; ראשית, בריטניה לא תצטרך לשלם דמי חבר לאיחוד האירופי ותחסוך לעצמה עד 9 מיליארד ליש"ט בשנה. שנית, בריטניה תהיה חופשיה לנהל משא ומתן ולגבש הסכמי סחר והסכמים כלכליים חדשים עם מדינות האיחוד האירופי ועם מדינות נוספות, ביניהן ארה"ב, ישראל, סין, אוסטרליה, יפן, מקסיקו וליטא. האפשרות לחתימה על הסכם סחר חדש עם ארה"ב מתוארת על ידי רבים מתומכיו של ראש הממשלה בוריס ג'ונסון כפרס הגדול ביותר שמגלם הברקזיט, וניתן לצפות כי בהסכמים אחרים, בריטניה תגיע לתנאים טובים יותר מהתנאים אשר ניתנו לה במסגרת האיחוד האירופי.
כלכלה בריטית חזקה טובה כמובן ליצואנים, בעיקר בתחומים שמובילים ביצוא אליה, כמו כימיקלים, תרופות, פלסטיק, ציוד מכני, ציוד אלקטרוני וציוד אופטי.
אחד החששות של התעשיינים הישראלים הוא ממגבלות, מסים או מכסים חדשים שיוטלו עליהם לאחר הברקזיט. גם בנושא זה, החששות הם מוגזמים: להערכתי, גם לאחר פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי צפוי הסחר בינה לבין ישראל להמשיך כרגיל, ללא תעריפים ומכסים חדשים או מגבלות שינוע.
במהלך תקופת המעבר, שתימשך עד סוף שנת 2020, לא יחול שינוי בתנאי הסחר בין ישראל ובריטניה. מאחר ובריטניה תוסיף להיות חלק ממערך ההסכמים של האיחוד עד סוף 2020, הסכם הסחר החופשי בין ישראל והאיחוד האירופי יוסיף להיות תקף לגבי הסחר בין ישראל ובריטניה. מיד עם סוף תקופת המעבר ייכנס לתוקפו הסכם הסחר שנחתם בין ישראל לבריטניה בפברואר 2019, אשר מבטיח כי תנאי הסחר החופשי המתקיימים בין ישראל ובריטניה, בהיותה חלק מהאיחוד האירופי, יוסיפו להתקיים גם לאחר יציאתה של בריטניה מהאיחוד.
ובכל זאת, גם אם השמיים מעל היצואנים לבריטניה לא צפויים להתקדר בשנת 2020, יש כאן לקח חשוב: פיזור, פיזור, פיזור. רוב היצואנים הישראלים עדיין מייצאים בעיקר לאיחוד האירופי ולארה"ב, ופחות למדינות מתפתחות. אומנם, אנחנו רואים צמיחה מרשימה ביצוא לאפריקה, אבל מדובר עדיין בחלק קטן מכלל היצוא של ישראל. הברקזיט הוא תזכורת לכולנו שגם השווקים ה"בטוחים" לכאורה יכולים להפתיע, ולכן חשוב שהיצואנים הישראלים יגוונו את שוקי היעד שלהם ככל האפשר.
הכותב הוא סמנכ"ל השיווק של אשרא, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.