החודש, כשנה ושלושה חודשים לאחר שהחל לרצות שלוש שנות מאסר, נוחי דנקנר, לשעבר יו"ר הקונצרן הגדול בישראל, אי.די.בי, שוחרר מהכלא. דנקנר נחשב בעבר כאיש העסקים החזק בישראל והיה אחראי על חברות גדולות רבות, בהן בכלל ביטוח. באמצע 2013, חודשים ספורים טרם איבד את השליטה בפועל בכלל ביטוח ולאחר מכן גם בקונצרן שקרס, הוא מינה את דני נוה ליו"ר קבוצת הביטוח. מאז השתנו הרבה דברים לא רק במעמדו של דנקנר אלא גם בשוק הביטוח, כשכלל ביטוח והמתחרה מגדל איבדו גובה למתחרות האחרות. דווקא במצב אי.די.בי לא חל השינוי שלו קיוו והיא רחוקה מאיתנות שקטה תחת שליטת אדוארדו אלשטיין.
כשנוה, לשעבר מזכיר הממשלה ושר הבריאות, מונה ליו"ר כלל ביטוח הורמו גבות לאור חוסר ניסיונו העסקי בכלל ובביטוח בפרט. מאז עברו שש שנים וחצי ובראיון בלעדי ל"גלובס" אומר נוה כי "היום אני היו"ר השכיר הכי ותיק ומנוסה בביטוח". לגבי דנקנר יש לנוה רק מילים חמות: "אני שמח מאוד שהוא השתחרר מהכלא וחוזר לחיק משפחתו. אני מקווה בשבילו שיוכל לחזור לחייו בצורה הטובה ביותר שאפשר ושמח בשבילו שהתקופה הקשה מאחוריו".
הוא זה שהביא למינויך.
"הוא זה שהביא את המינוי שלי לדירקטוריון כלל ביטוח. הוא האמין בי אז, וביכולתי למלא את התפקיד. אני שמח שגם מאז שהוא לא בעל השליטה קיבלתי את אמון בעלי המניות בחברה, במספר פעמים".
אחרי שדנקנר ושותפיו ממשפחות לבנת ומנור איבדו את אי.די.בי, השתלטו עליה אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה. די מהר החיבור ביניהם לא החזיק מעמד ואלשטיין נותר עם השליטה הבלעדית בקונצרן. עוד קודם להעברת השליטה באי.די.בי לשניים ואחרי זה רק לאלשטיין היה ברור שהשליטה בכלל ביטוח הופקעה מידיהם, כשמניות השליטה של אי.די.בי בכלל ביטוח הועברו כבר באוגוסט 2013 לידי משה טרי, שמונה אז לנאמן למניות השליטה בכלל ביטוח מטעם המפקח על הביטוח דאז. במחצית 2016, ולאחר שתקף את המפקחת על הביטוח דאז ואת הנאמן למניות השליטה בכלל ביטוח, אלשטיין יצא במתקפה חזיתית וחריפה גם נגד נוה עצמו, תוך שניסה לקדם את הזזתו.
"כל הסיטואציה של אי.די.בי של אלשטיין ומול כלל ביטוח הייתה מאוד מורכבת. זו אחת ההשפעות הכי מורכבות שאיזושהי חברה צריכה לעבור. היה לנו בעל מניות רוב עם שליטה אך בעצם ללא שליטה. דבר זה היה בוודאי מאוד מתסכל מבחינתו. עברנו טלטלות מאוד לא פשוטות בעניין הזה, כאשר מצד אחד יש את המאבק של אי.די.בי של אלשטיין מול רשות שוק ההון, כשהיא מבקשת שליטה ולא מקבלת, ומהצד השני היא מתחייבת למכור את גרעין השליטה - והוא לא נמכר. היו הרבה חברות שהתעניינו ברכישת כלל ביטוח והיו מכירות של מניות כלל ביטוח בשוק, וכל הטלטלות והמהמורות הן אתגר לא פשוט. בצניעות הנדרשת אומר כי טוב שהידיים האחראיות שלי היו על ההגה של החברה ודירקטוריון החברה בשנים כה לא פשוטות ומורכבות. את כל זה עשיתי תוך כדי שיתוף פעולה מאוד הדוק וגיבוי מלא של הנאמן טרי".
כלומר, עם נסיבות קצת שונות ובלעדיך, אתה טוען שכלל לא הייתה שורדת את המהמורות?
"לא. כלל הייתה שורדת את המהמורות בכל מקרה. אבל במקרים כאלה ועם רעש רב צריך הרבה יכולת לעמוד ברעשים ובלחצים. להתמודד איתם ולכוון את החברה, ואת זה עשיתי".
ההחלטה לקחת לאלשטיין את השליטה בכלל ביטוח הייתה חכמה?
"לא בטוח שזו ההגדרה הנכונה. ב-2013, היינו בסיטואציה שבה אלשטיין ובן משה השתלטו על אי.די.בי והתחייבו להפקיד את המניות בידי נאמן ושהיה ברור שהם נדרשים לקבל היתר שליטה ושלא מובטח להם שיקבלו אותו. אלשטיין ביקש היתר שליטה ולא קיבל, וכל השנים האחרונות היו מלוות בוויכוחים סביב הדבר הזה וזה לא תרם לסביבה העסקית שלנו".
ואיך חשת לגבי ההתקפה האישית שלו נגדך? הוא רצה להפסיק את כהונתך.
"אני שמח שהוא היה במיעוט קטן בהצבעה הזאת. רוב גדול של בעלי המניות, למעלה מ-90% מבעלי המניות כולל הנאמן, תמכו בכהונתי כדירקטור וכיו"ר, והם עשו זאת ברציפות במשך מספר שנים. הייתה מהצד שלו סיטואציה מאוד מורכבת ואולי אף מתסכלת".
אי.די.בי עדיין נאבקת בקשיים פיננסים. ההפרדה מאי.די.בי מאז 2013 היטיבה עם כלל ביטוח?
"זו הוראה של הרגולטור. איני יכול להשיב לשאלה, כי לא הייתה לנו התנסות עם אי.די.בי כבעל שליטה שמעורב בחברה. אך יש לזכור מדוע הרגולטור קבע שהמניות יועברו לנאמן - הוא רצה הפרדה בין התהליכים הלא פשוטים שעברו על אי.די.בי מול מחזיקי האג"ח לבין כלל ביטוח, כדי לשמור על כלל ביטוח מפני השפעות אפשריות ממה שקורה באי.די.בי. אני חושב שזה היה דבר מאוד נכון. שיתוף הפעולה ביני לבין הנאמן טרי היה מצוין ולשילוב עמו חלק גדול מהיכולת שלנו לעמוד ביעדים".
עם זאת, כבר כמה שנים שכלל ביטוח רחוקה ממעמדה המוביל בעבר, כשהמשקיעים בבורסה לא נוהים אחר המניה. אתה מרוצה מהמיצוב הנוכחי של כלל ביטוח?
"כלל ביטוח נמצאת היום במקום טוב לקראת מפנה עסקי משמעותי. בשנים האחרונות עשינו בחברה מספר מהלכים מאוד משמעותיים: סילקנו את החוב וחיזקנו את מבנה ההון באופן מאוד משמעותי. עשינו גיוס הון מוצלח לאחרונה בכלל ביטוח וגם השקענו הרבה משאבים בתשתיות החברה. אני גאה במהפכה שעשינו בשירות ללקוחות, כשאנו בצמרת הדירוגים של ענף הביטוח מקרב חמש החברות הגדולות במדדי השירות של משרד האוצר ובסקרי שביעות הרצון של חברות הביטוח. גם שבנו להוביל בתשואות בשנים האחרונות, ובהרבה מאוד מובנים אנו מובילים גם בחדשנות ובדיגיטציה. כמו כן, שבנו לצמיחה במרבית המוצרים שלנו, כולל במוצרים פיננסיים שלא היינו בהם שנים רבות. כך שנעשתה פה עבודה מאוד משמעותית, וכלל ביטוח נמצאת במקום טוב עם פוטנציאל למפנה עסקי משמעותי".
אתם כבר אומרים את זה כבר שנים. עוד מימי המנכ"ל הקודם איזי כהן.
"נכון. אבל כדאי וחשוב לומר ולהבין מה קורה בשוק הביטוח, ובכלל ביטוח בפרט. מתחילת השנה רואים את הירידה בשווי השוק של ענף הביטוח ושל כלל ביטוח, שהושפעה יותר מכל חברה אחרת מהשפעות חיצוניות ובראשן עקום הריבית היורד, שהוביל להפרשות של למעלה משני מיליארד שקל לעתודות אצלנו. זה קרה לנו בגלל האופי של התיקים הוותיקים אצלנו. אם לא די בכך, אזי כל הרעשים של מבנה הבעלות - והיה לנו בעל שליטה שנאלץ למכור בשוק מניות תחת לחץ (אלשטיין, שנדרש למכור מניות כחלק ממתווה שסוכם בינו לבין הפיקוח על הביטוח וגם בשל הפעילות שלו מול מחזיקי האג"ח, ר"ש) - השפיע על הדינמיקה השלילית. מאז תקופת איזי כהן (שעזב באמצע 2018, והוחלף על ידי יורם נוה. ר"ש) השפעות סביבת הריבית הנמוכה אף התעצמו, כמו גם ההשפעות של סביבת הבעלות על השווי".
הריבית משפיעה לא רק על כלל ביטוח. גם המתחרים נאלצו לעמוד בזה. מגדל אפילו יותר מכם.
"יש חברה אחת שמתקרבת או בסדר הגודל של ההפרשות שלנו, וזו מגדל. אך אף אחת אחרת לא נאלצה לעשות הפרשות בסדרי גודל שכאלה בשנים האחרונות. יש להסתכל על התוצאות שלנו מבעד לסערת החול האדירה של ההשפעות החיצוניות".
מאזן הכוחות בענף הביטוח
סנטימנט שלילי במניות הביטוח, ובמיוחד בכלל
נכון לתחילת השבוע הנוכחי כלל ביטוח נסחרה בבורסה במחיר ששיקף לה את שווי השוק הרביעי בגובהו בענף הביטוח, קצת מתחת למגדל וקצת מעל למנורה מבטחים. ואולם, בשלהי 2019, רגע לאחר שהפכה רשמית לחברת הביטוח הראשונה בישראל שאין בה גרעין שליטה, החברה עשתה צעד חריג והנפיקה מניות חדשות - גייסה 650 מיליון שקל, ודיללה את בעלי המניות "הישנים". ההון האמור אמור לספק לכלל מקורות לצמיחה עסקית פנימית ובאמצעות רכישות.
בינתיים מה שקרה הוא ששוק ההון לא קיבל זאת בעין יפה כשמניית כלל נשחקה - בנטרול הסכום שגויס כאמור השווי של כלל ביטוח מעמיד אותה במקום החמישי בענף, ונושק לרף של 2 מיליארד שקל, בלבד. כך או כך, כל מניות הביטוח נסחרות בימים אלה בסנטימנט שלילי, שהוביל אותן לרמות שווי שנמוכות בשיעור ניכר מההון העצמי שלהן. "לא הגיוני בעיני שחברות הביטוח נסחרות מתחת להון העצמי שלהן", קובע נוה.
מתחילת השנה השווי שלכם נחתך יותר משל המתחרות, בטח אם נשקלל את הנפקת המניות.
"מאז ההנפקה ומאז ראשית 2020, רואים ירידה משמעותית במדד מניות הביטוח בשוק. זה בעיקר בגלל הקרנה של סביבת הריבית על השוק וגם מצב האי ודאות בשווקים כתוצאה ממה שמתחולל בסין. נכון הוא שיש שתי חברות - כלל ביטוח ומגדל - שבהן הירידה מאז ראשית השנה מעט חזקה יותר מביתר החברות וזה שוב קודם כל כתוצאה מההשפעה סביבת הריבית יותר מאשר חברות אחרות. אצל כלל ביטוח גם בחודש-חודשיים האחרונים יש השפעה לרעה של זה שאי.די.בי צריכה למכור את מניות כלל ביטוח בשוק, גם תחת לחץ".
כלל הייתה פעם השנייה בענף והיום היא החמישית. לא בהכרח במונחי שווי - אלא גם בתפיסה.
"בניתוח ובהסתכלות על הפוזיציה של כלל ביטוח בשוק יש להתחשב בכך שכלל ביטוח הושפעה מגורמים חיצוניים, הריבית והבעלות - שהשפיעו עליה יותר מעל חברות אחרות בשוק. גם היינו צריכים להשקיע בתשתיות בחברה ובהקטנת החוב בקבוצה. כל זה ודאי בא עם מחיר".
אז אחרי היערכות כה ארוכה, מתי יבוא השינוי שאתם מבטיחים כבר שנים?
"אני חושב שהיום אנו נמצאים בתקופה טובה לשינוי ולמפנה עסקי לכלל ביטוח, אחרי כל השנים שחלפו".
כלל ביטוח יצרה היסטוריה בביטוח כשהפכה לחברה הראשונה בענף ללא גרעין שליטה. איך זה להיות בעל הבית בפועל בקבוצת ביטוח?
"קודם כל איני בעל הבית בקבוצת הביטוח. מי בעל השליטה בכלל? הציבור, הלקוחות - החוסכים והמבוטחים שלנו. זאת משום שרוב בעלי המניות שלנו המוסדיים, שמנהלים את חסכונות הציבור".
זה אומר שאין שליטה מעליך. איזה מבנה בעלות עדיף לדעתך?
"בעיני אין תשובה חד משמעית וברורה מה טוב ומה נכון יותר - גרעין שליטה או ללא גרעין שליטה. יש מודלים מוצלחים כאלה ויש אחרים. בישראל יש את המודל של הבנקים שללא גרעין שליטה (הפועלים, לאומי ודיסקונט), ומה שמצליח בבנקים ללא גרעין שליטה, אין סיבה שלא יצליח בביטוח ובכלל ביטוח".
למעשה, זה שאין גרעין שליטה אפשר לכם לדלל בעלי מניות קיימים בכ-20% בהנפקת מניות.
"מה שעשינו זה גיוס הון שמטרותיו חיזוק מבנה ההון של הקבוצה וגם לפתוח בפנינו אפשרויות לפיתוח עסקי נוסף. הצמיחה של החברה היא גם אורגנית אבל גיוס ההון נותן לנו אפשרויות גם לצמיחה ופיתוח עסקי לא אורגני. הדירקטוריון שקל זאת ברצינות ומתוך הבנה שגיוס ההון לטובת החברה".
היו בעלי מניות שזעמו על הדילול בהחזקה שלהם, ומאז הנפקת המניות המניה צנחה.
"אני משוכנע שגיוס הון שביצענו הוא לטובת החברה ולטובת בעלי המניות".
כלל ביטוח צריכה שידוד מערכות?
"אישרנו לאחרונה תוכנית אסטרטגית שלוש שנתית. זו תוכנית עסקית שמטרתה להשיג צמיחה יותר משמעותית לכלל ביטוח ולהגדיל את שיעורי הצמיחה במוצרים מסוימים שיש לשים בהם דגש, גם תוך כדי התייעלות".
התייעלות דרך צמצום משרות?
"התוכנית לוקחת בחשבון צמיחה שתלווה בהתייעלות גם בכוח אדם. הנהלת כלל כבר בתחילת הליך יישום התוכנית".
כלל תחזור להיות מובילת השוק או השנייה בגודלה?
"היעד שלנו הוא בוודאי לחזור לאותה מובילות שוק בה כלל הייתה בעבר. אני גאה שיש כבר חזרה למובילות במגוון תחומים כגון תשואות בשוק, מדד שירות, חדשנות ודיגיטציה".
ומתי זה יקרה, עסקית ובשווי שוק?
"יש להפריד בין השוק ושווי המניה לבין הפעילות העסקית ללא השפעות חיצוניות. איני יכול לתת כרגע מפרט על ציר לוח הזמן".
אפרופו הנהלת החברה: מיניתם את יורם נוה למנכ"ל בתום הליך איתור ארוך שלעתים נראה כמו קרב פוליטי של חסימות.
"ניהלנו תהליך איתור מנכ"ל ייסודי ומסודר בסביבה מאתגרת. מה שהנחה אותי זה גם להגיע למועמד הטוב ביותר וגם לעשות זאת במצב שבו יהיה קונצנזוס חזק בדירקטוריון סביב המועמד, ולעשות זאת עד כמה שאפשר בהבנה עם הנאמן טרי. הרי לא היינו יוצאים נשכרים אם היה נבחר מועמד שלא היה מקבל רוב באסיפת בעלי המניות".
אז הייתה מלחמה על מועמד?
"לא הייתה מלחמה. היה תהליך מורכב".
איך יורם נוה כמנכ"ל?
"מנכ"ל יסודי מאוד ומקצועי מאוד שנכנס מהר לכל התחומים. היום המשימה המשמעותית ביותר, אחרי תקופת טיוב שהייתה תחת המנכ"ל הקודם, היא לדחוף את כלל לצמיחה עסקית מחודשת תוך כדי התייעלות".
העובדה שלא היה בעל בית בפועל שיכל לדרוש דיבידנדים הקלה עליכם?
"איני חושב שזו ההגדרה. כשלחברה יש יכולת לחלק דיבידנד והיא עומדת בדרישות, עליה להסתכל על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות. אבל, לכלל ביטוח היו אתגרים בכניסה לעידן הסולבנסי. אנו בקרוב נקבע מדיניות דיבידנד לחברה".
אתם היחידים בענף שעדיין לא קבעו יעד הון בסולבנסי לחלוקת דיבידנד - אבן דרך הכרחית שרק לאחריה ניתן יהיה לדבר על חלוקה עתידית של דיבידנדים. מתי תחזרו לחלק דיבידנד?
"אני יודע לומר שבקרוב נקבע את מדיניות הדיבידנד כפי שגם הרגולציה דורשת מאיתנו".
לאורך השנים נשמעו טענות נגד שכרך בכלל ביטוח, עוד קודם להגבלות של חוק שכר הבכירים בסקטור הפיננסים.
"התגמול שלי, לפני חוק שכר הבכירים - והתחלתי פה עוד קודם לחוק, וגם לאחריו, הוא בממוצע של השוק. שכרי אינו חריג והוא בממוצע של מה שנהוג אצל היו"רים בכל המגזר הפיננסי בדגש על הביטוח. בוודאי שאין פה מקום להתלהמות בכל מה שנוגע לשכר שלי".
חוק שכר הבכירים משפיע על היומיום של החברה השפיע על הליך איתור המנכ"ל בכלל?
"באופן כללי השכר בחברה ציבורית צריך להיקבע על ידי בעלי המניות ולא על ידי הכנסת והממשלה. ישראל היא חריג בעולם וזה דבר לא נכון. קבעו אצלנו מנגנון - תיקון 20, שלפיו בעלי המניות מיעוט מכריעים בסוגיות שכר - והיה נכון להמשיך עם זה".
אז יש להחזיר לאחור את החקיקה בעניין שכר הבכירים?
"אני חושב שיהיה טוב יותר אם יחזרו בהם מחוק שכר הבכירים אבל אני מתקשה לראות את הפוליטיקאים שיחזירו זאת לאחור. אך עם כל זה, גם עם תקרת שכר הבכירים השכר של הבכירים בשוק הביטוח והפיננסים הוא ראוי ואפשר היום לאתר מנהלים טובים לשוק הביטוח והפיננסים גם עם המגבלות של החוק. החוק יוצר מגבלות בשוליים".
הגופים המוסדיים סופגים ביקורת רבה על העדפת השקעות בחו"ל על פני השקעה בתשתיות בישראל. מדוע זה קורה?
"ממשלות ישראל חייבות לשים את נושא ההשקעות בתשתיות בישראל בעדיפות גבוהה ולרתום את הגופים המוסדיים ואת כספי החיסכון לטווח ארוך. כדי שישראל לא תפגר אחרי היקף התשתיות הציבוריות כחלק מהתמ"ג לעומת הממוצע ב-OECD נדרשת בשנים הקרובות השקעה גדול של כ-250 מיליארד שקל. זה אפשרי רק אם ידעו לרתום את הכסף המוסדי לדבר הזה. אני שמח שראש רשות שוק ההון מדבר על זה, כי אנו במצב מתסכל שבו חובתנו הראשונה היא להשיא תשואה ללקוח שלנו, אך אין מספיק עסקאות כאלה בישראל וגם יש פה גם מגבלות רגולטוריות שמצמצמות את היכולת של המוסדיים להשקיע בפרויקטים ובתאגידים כאלה בשוק המקומי. יפה שעת אחת קודם לשינויים בתחום זה. אם ישראל לא רוצה לחזור לאחור ולהפוך בתוך מספר שנים למדינת עולם שלישי בתשתיות, אזי השקעה בתשתיות זה בנפשנו וזו מטרה לאומית".
ציינת כיעדים חשובים לך את החדשנות והדיגיטציה בביטוח?
"החדשנות הטכנולוגית היא מהנושאים המרתקים שעוברים על ענף הביטוח. זה העתיד והעתיד כבר כאן. הביטוח עובר שינויים גדולים מאוד של חדשנות לאחר שנים ארוכות מאוד של חדשנות ופיגור ביחס לחדשנות במערכת הבנקאית".
בשנים האחרונות נוצרת תזוזה בשוק הפנסיה, עם התחזקות קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות הודות לרפורמת קרנות ברירת המחדל שבחר האוצר על פי שיקולי מחיר. שוק הפנסיה משוכלל משהיה?
"בעיני מה שחשוב לצרכן זה לא רק המחיר היום - הפרמיה ודמי הניהול - אלא גם שהחברה שמוכרת לו את השירות תהיה מסוגלת לתת לו את התמיכה הנדרשת לאורך עשורים. אם מאלצים או מביאים את השוק לתחרות שבה חברות מוכרות היום מוצרים במחירי הפסד, כמו בפנסיה ברירת מחדל, ואם המחירים האלה יישארו, אז לא יתאפשר לחברות האלה להשקיע את המשאבים הנדרשים בשירותים לתמיכה בלקוח בעוד שנים. טובת הצרכן מחייבת שהמחיר שנקבע יאפשר מתן שירות גם מחר ומחרתיים, במיוחד בחיסכון ארוך טווח".
"מהראשונים שזיהו את הפוטנציאל בקנאביס"
קודם להגעתו לביטוח הקים נוה את קרנות Agate להשקעה במכשור הרפואי ובשירותי בריאות, כשלאחר מכן הוא נכנס לאחת מחברות הקנאביס הרפואי.
"אני גאה שהקמתי שתי קרנות באגת, שתרמו להצלחת הרבה חברות טכנולוגיה רפואית בישראל, ולחדשנות הרפואית הישראלית", הוא טוען, ומספר: "חברות שהקרנות השקיעו בהן הגיעו לאקזיטים ונמכרו לחברות גלובליות. אני במיוחד גאה בקרן השנייה שהקמתי עם שותפי אז עו"ד עמיחי עורקבי, שהיא הישג יוצא דופן כי היא הוקמה בשיתוף פעולה עם ממשלת דרום קוריאה. לקרן הצלחה יפה כשמתוך 11 חברות פורטפוליו שבע כבר אחרי אקזיט. כשמוניתי ליו"ר כלל ביטוח, בהסכמה עם הפיקוח דאז, העברתי לנאמנות את חלקי בקרן הראשונה ומכרתי את חלקי בקרן השנייה".
היית יו"ר בטר קנאביס של יוחאי גולן. מה לך ולקנאביס הרפואי?
"לפני כחמש שנים הייתי מהראשונים שזיהו את הפוטנציאל בתחום זה, הרבה לפני ה’הייפ’ הגדול. לקחתי חברה פרטית קטנה, עשיתי בה רפורמות גדולות והבאתי אותה לחברה שמתנהלת לפי כללי הממשל התאגידי ברמה של חברה ציבורית. גם הצלחתי להוביל אותה לקבל רישיון גידול לפני הרפורמה חדשה של משרד הבריאות ועסקית הובלתי אותה להסכם למיזוג עם חברה ציבורית בתל אביב לפי שווי של 70 מיליון דולר. אחרי שבעל השליטה בחברה החליט שלא ללכת על העסקה הזו, בניגוד לעמדת הדירקטוריון, התפטרתי מהחברה".
עזב את הפוליטיקה ולא מביט לאחור
דני נוה, שהיה במשך שנים מבכירי הליכוד, שימש כמזכיר הממשלה בשנים 1996-1999, הקדנציה הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה. מסוף פברואר 2003 ועד אמצע ינואר 2006 הוא כיהן כשר הבריאות תחת ממשלת שרון, וזאת לאחר כשנתיים בהן היה שר ללא תיק. לאחר מכן פרש מהפוליטיקה ועבר לעולם העסקי. ב-2007 הוא הקים קרן השקעות פרטית שכלל ביטוח של אי.די.בי הייתה משקיעת עוגן בה. לתפקיד יו"ר כלל ביטוח הוא מונה ביוני 2013.
כמשקיף מהצד וכמי שעבד קרוב ביותר עם ראש הממשלה נתניהו, מה דעתך על מה שקורה עמו בימים אלה, סביב הבחירות החוזרות והמאבק בכתבי אישום וחסינות?
"גזרתי על עצמי לא להתייחס בשום צורה לאיזושהי שאלה שנוגעת לוויכוח הפוליטי המפלגתי בישראל. לפני 13 שנה קמתי ועשיתי צעד נדיר וחריג בנוף שלנו. עזבתי את מקומי בצמרת הליכוד ועזבתי מרצוני החופשי. בשים שכל ובדעה צלולה, ואחת ההחלטות שקיבלתי עם פרישתי היא שאין לי כוונה לחזור ולהיות מעורב תוך כדי פעילות עסקית בוויכוח הפוליטי מפלגתי. לכן לא אגיב לנושאים האלה, ואין להסיק לזה משום כיוון חוץ מאשר שאיני מוכן להשיב לשאלות פוליטיות".
סוגיות של שלטון חוק וכתבי אישום או לחילופין מערכת משפט בעייתית זו סוגיה פוליטית?
"היום כמעט כל דבר הפך לסוגיה פוליטית מפלגתית, וכמעט כל מה שאומר יתפרש כדבר פוליטי או מפלגתי. במיוחד לפני בחירות".
תחזור לפוליטיקה?
"לא. עזבתי את החיים הפוליטיים מרצוני החופשי ואין לי תוכניות לחזור למערכת הזו. הגם שקיבלתי פניות לחזור למערכת השבתי בשלילה".
"התפרצות הקורונה עשתה לי דז'ה־וו לסארס, נוקטים בצעדים הנדרשים, מקווה למזל כמו שהיה אז"
מאז שעזב את המערכת הפוליטית והפך ליו"ר אחת מקבוצות ביטוחי הבריאות והסיעוד הגדולות, התבטא דני נוה על מצב מערכת הבריאות הציבורית אותה הוביל, תוך שביקר את התנהלות הדרג הפוליטי לגביה בעשורים האחרונים. כלל ביטוח היא מבטחת בריאות מהגדולות בישראל.
היית שר בריאות והיום אתה מוביל גוף שפעיל ישירות בתחום שירותי הבריאות בישראל. מה דעתך לגבי מערכת הבריאות הישראלית בכללותה?
"לאורך השנים ולאורך הממשלות, ללא תלות בממשלה, המערכת הציבורית לא מקבלת את סדר העדיפות הראוי לה. ב-25 השנים האחרונות רואים איך כל הממשלות מקטינות את ההוצאה הלאומית לבריאות לנפש ביחס ל-OECD. אנשים מתגוללים ומותחים ביקורת על ביטוחי הבריאות הפרטיים, אך בניגוד לטענות לפיהן המערכת הפרטית היא זו שמחלישה את המערכת הציבורית, היעדר משאבים מספיקים לרפואה הציבורית והיחלשותה הוא שדוחף להתחזקות הביקוש לשירותי רפואה ולביטוחי בריאות פרטיים. משום שאין מספיק משאבים למערכת הציבורית יותר ויותר אנשים מבינים שהדרך להבטיח את עתידם היא באמצעות רכישת פוליסות בריאות פרטיות. מדינת ישראל חייבת לשנות סדרי העדיפויות בעניין הזה".
הממונה הקודמת על שוק ההון, ביטוח וחסכון, דורית סלינגר, הובילה רפורמה שכללה האחדה של פוליסות ביטוחי הבריאות, לצד אפשרות לשינוי המחיר והכיסוי שלהן מדי שנתיים. הממונה משה ברקת שהחליף אותה אמר כי יבחן מחדש היבטים ברפורמה.
"ברקת רמז שהוא בוחן את הרפורמה הזו והתנפלו עליו", אומר נוה. "בעיני ההתנפלות הזו לא במקומה. מדוע? ביטוח בריאות הוא לא ביטוח רכב - הוא מורכב יותר וצריך לאפשר יותר אפשרויות. נכון לשקול לפתוח את השוק לפוליסות לא אחידות, כפי שהיה לפני השינוי הרגולטורי".
בשנה החולפת חברות הביטוח יצאו מתחום ביטוחי הסיעוד הפרטיים. מדוע?
"בשנתיים האחרונות קרה משהו בתחום הסיעוד שהוביל את כל החברות להפסיק למכור ביטוח זה, נכון להיום: היו ציפיות שחברות הביטוח יישבו את תביעות הסיעוד מעבר למה שמחויב בחוזה בין החברות לבין הלקוח (הפוליסה) ולמעשה למכור פוליסות סיעוד בהפסד. חברת ביטוח חייבת לבעלי המניות שלה להשיא תשואה ולהרוויח - ולכן הפסקנו למכור פוליסות ביטוח סיעוד".
המדינה צריכה לעשות ביטוח סיעוד ממלכתי?
"כן. אני חושב שהמדינה צריכה לקחת על עצמה חוק ביטוח סיעודי ממלכתי, שייתן כיסוי סיעודי בסיסי לכל אזרח בישראל. בתוספת לזה יהיה נדבך של ביטוח סיעודי משלים דרך קופות החולים, ומעבר לזה ביטוח פרימיום שיימכר על ידי חברות הביטוח".
ב-2003 הייתה התפרצות וירוס הסארס. היום יש את התפרצות הקורונה.
"זה החזיר אותי בדז'ה-וו חזק: זמן קצר לאחר שנכנסתי לתפקידי כשר הבריאות פרץ המשבר העולמי של הסארס. זה קרה במשמרת שלי. נקטנו אז באמצעים שמטרתם למנוע את כניסת הנגיף לארץ. כתוצאה מהאמצעים שנקטנו אז, עם מנכ"ל המשרד פרופ' אבי ישראלי, וגם כתוצאה מלא מעט מזל, לא אותר אז בארץ אף חולה סארס. אני מתרשם שבמערכת הבריאות שלנו נוקטים בצעדים הנדרשים, ואני מקווה למזל כמו שהיה לנו אז, עם הסארס".