לפני כמה חודשים ישבתי עם דמות מוכרת בתעשייה, יזם שמשמש גם כאנג'ל, ודיברנו על האוס פארטי שנמכרה באותו שבוע. סכום הרכישה היה נמוך מהסכום שגייסה במהלך השנים. האם המשקיעים יכולים להיות מרוצים? ככל הנראה כן, אבל מסיבה אחת: הם היו יכולים לקבל הרבה פחות. בשלב מסוים החברה הייתה שווה מעט מאוד והצליח לבנות את עצמה מחדש.
האם זה נחשב אקזיט מוצלח? אותו אדם עמו ישבתי אמר לי כך: "אל תדאג למשקיעים, הם עושים מספיק כסף. בסוף יש פה יזם שהצליח להקים חברה ששווה 70 מיליון דולר. כמה אנשים מצליחים להקים חברה בשווי כזה?". בתעשיית ההייטק תמיד ימצאו דרך חיובית להסתכל על הדברים.
הדברים הכי חשובים שקרו השבוע בהייטק הישראלי: הירשמו לניוזלטר
זה נכון שאם החברה כבר הייתה על הקרשים ומישהו הציל אותה, הוא כנראה עשה עבודה טובה. אולם אי אפשר לנתק בין סכום האקזיט להיקף גיוסי ההון של החברה. אותו יזם/משקיע הציג תפיסה שבעיניי שומטת את הקרקע מתחת לשוק העסקי, שתעשיית ההייטק - מה לעשות - היא חלק ממנו.
למה נזכרתי בהאוס פארטי? כי חברת גילת, שמייצרת ציוד לתקשורת אלחוטית ולוויינית ונחשבת לחברת טכנולוגיה, נמכרה בשבוע שעבר בקרוב ל-600 מיליון דולר. פימי, קרן השקעות מוצלחת, הצליחה לעשות תשואה של יותר מפי 2.5 על ההשקעה בשבע שנים. אולם יניב פגוט, שכותב טורים ב"גלובס", צינן את ההתלהבות: "עם כל הכבוד לסופרלטיבים העצמיים שבכירי גילת מרעיפים על העסקה, הרי שחוץ מפימי וממשקיעים שעלו על הספינה בשנים האחרונות והרוויחו, המשקיעים ארוכי-הטווח בחברה יצאו מההשקעה הזו בשן בעין". לפי פגוט, החברה הפסידה קרוב ל-700 מיליון דולר לאורך שנות פעילותה, יותר מסכום המכירה שלה.
ישי דווידי/ צילום: יהונתן בלום
גם האקזיט של חברת הסייבר פורסקאוט הוא לא הצלחה מסחררת. החברה, שהוקמה על ידי ישראלים, הודיעה בשבוע שעבר על מכירתה תמורת 1.9 מיליארד דולר לקרן ההשקעות Advent. פורסקאוט חברה ציבורית והמחיר בעסקה גבוה ב-18% ממחיר המניה. מיום המסחר הראשון באוקטובר 2017 זינקה המניה ב-41% (50% אם לוקחים בחשבון את מחיר המניה בהנפקה). אולי זה נשמע כמו תשואה נאה אבל האמת היא שנאסד"ק זינק בשיעור דומה - עם הרבה פחות סיכון (מי שכן נהנה מאקזיט הוא קרן פיטנגו, וזאת עוד דוגמה למה הצלחה היא בעיני המתבונן).
ייפוי של המציאות ואף מניפולציות יש גם בשוק הציבורי, ולא רק בשוק הפרטי. המידע אמנם שקוף, אבל בסוף מישהו מציג אותו לקוראים. גרף מניה של חמש שנים, שנתיים או שנה - כל אחד מהם יכול לספר סיפור אחר. למשל, אפשר להראות שהמניה עלתה בשנה האחרונה מבלי להראות שהיא ירדה בשנה שלפני כן.
בתעשיית ההייטק יש נטייה להסתכל על חצי הכוס המלאה, לפחות כלפי חוץ. זה כנראה חלק בלתי נפרד מלהיות יזם או כל גורם אחר שמנסה לשנות באופן דרמטי את האופן שבו דברים מתבצעים. אולם זה גורם לעיוות תפיסתי ולהקלת ראש באירועים ובתהליכים משמעותיים.
רשימה קצרה משיחות שעשיתי באחרונה: בועת הדוט-קום - משבר תקופתי / תיקון של השווקים (ולא קריסתה של תפיסה שלטת); רווח תפעולי בלי הוצאות מחקר ופיתוח זה נתון שגרתי (לא זה לא, אבל ב-Gett עוד טענו שהתאכזרתי אליהם); באר שבע לא מצליחה? עלינו מ-0 ל-2,500 (אז מה אם ציפו להרבה יותר והמספר בקושי צומח); שילוב הגברים החרדים בשוק העבודה מתקדם לאט? היעדר לימודי ליבה לא בעייתי, זורעים פה זרעים לטווח הארוך (עדיין בגדר הימור, שהכלכלה הישראלית לא בטוח מסוגלת לקחת).
מי היא המנכ"לית החדשה של מיקרוסופט ישראל מו"פ?
מיכל ברוורמן-בלומנשטיק מונתה השבוע למנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. ברוורמן-בלומנשטיק מחליפה את אסף רפפורט, שסיים את תפקידו בחודש שעבר והשבוע פורסם כי הקים סטארט-אפ חדש שכבר גייס 21 מיליון דולר. ברוורמן-בלומנשטיק תמשיך במקביל גם בתפקידה הקודם, סמנכ"לית הטכנולוגיה העולמית של מיקרוסופט לאבטחת ענן ובינה מלאכותית.
באחרונה פורסמם ראיון עם ברוורמן-בלומנשטיק שערכה יסמין יבלונקו. כמה ציטוטים מהראיון:
על איך שיכנעה את סאטיה נאדלה להקים מרכז סייבר בישראל
"כשהחלטתי שאני עוזבת את חברת RSA לפני שש שנים, מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה כבר היה בתמונה. הוא הזמין אותי לרדמונד כדי לדבר איתי, אבל אמרתי לו שכבר הייתי עשר שנים בארה"ב ומרכז חיי הוא בישראל. הסברתי לסאטיה על האקוסיסטם שיש בישראל בתחום הסייבר ועל כך שזה המקום הכי טוב להקים בו את פעילות אבטחת הסייבר, גם אם אהיה רחוקה מרדמונד".
על הטענות שיש בישראל יותר מדי מרכזי פיתוח בינ"ל
"אני חושבת שזו ראייה לא נכונה של הדברים שנובעת מכך שאנשים מפחדים מתחרות. אני מאמינה בצורה מאוד חזקה שמרכזי הפיתוח הבינלאומיים הם החמצן של תעשיית ההייטק הישראלית. אנחנו רחוקים, אנחנו יקרים, ואנחנו צריכים שתהיה פה מספיק הכרה של חברות רב-לאומיות בכך שיש פה טאלנט שאי אפשר להשיג במקום אחר. ככל שיש כאן יותר חברות רב-לאומיות זה יוצר עוד מקומות עבודה ועוד חברות סטארט-אפ של עובדים שיוצאים מהן. גם המימון לתעשיית הסייבר מגיעה הרבה פעמים מהחברות הללו, וגם לקרנות ההון סיכון בישראל יש המון משקיעים מחו"ל. לכן נורא חשובה ההכרה הבינלאומית. אם חברות רב-לאומיות אכן לא יגיעו לכאן, אולי לסטארט-אפים יהיה יותר קל להשיג אנשים בטווח הקצר, אבל בטווח הרחוק תעשיית הסייבר תקטן".
על היותה אישה בתפקיד טכנולוגי בכיר
"תמיד הייתי מיעוט, בתיכון, בצבא ובקריירה, אבל חשבתי שאם אדבר על זה אני רק אנציח את הבעיה. השינוי התחיל כשהייתי ב-RSA. הזמינו אותי לקורס מנהיגות נשית, ובהתחלה לא רציתי ללכת, אמרתי ‘מה פתאום מנהיגות נשית? תזמינו אותי לקורס מנהיגות כללית. מה זה משנה שאני אישה?'. בסוף הלכתי. זו הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי לניתוח מגדרי של הקריירה של נשים בהייטק, ולא חשבתי על זה לפני כן. היום אני מנטורית של נשים צעירות, וגם של נשים ערביות בקו משווה. בנוסף הקמתי יחד עם רינה שאינסקי, שהייתה שותפה בכירה בכרמל ועכשיו היא בסטארט-אפ (דואליטי), את הסניף המקומי של Upwards, שעושה נטוורקינג לנשים בכירות בכל העולם".
לראיון המלא.
איך חקירת ה-FTC תשפיע על סטארט-אפים
במהלך השבוע פורסם כי ה-FTC, נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב, הורתה לחמש ענקיות הטכנולוגיה להעניק לה מידע מפורט לגבי רכישתן של חברות קטנות, צעד שמרחיב את חקירת ה-FTC לתחום ההגבלים העסקיים ותחרות לא הוגנת בתחומי ההייטק.
הדוגמה הטובה ביותר היא רכישת אינסטגרם על ידי פייסבוק, שאיפשרה לה לבלום מתחרה פוטנציאלית וגם להילחם בסנאפצ'אט על הקהל הצעיר. גם רכישת ווייז מוזכרת לעתים קרובות. אולם זה לא נגמר רק בכך - יש הרבה רכישות מתחת לרדאר (טים קוק אמר בחודש מאי האחרון שאפל רכשה 25 חברות בחצי השנה שקדמה לכך). ואכן, ב-FTC ציינו כי החקירה נועדה להעמיק את הידע לגבי רכישות שקטנות מדי בשביל פיקוח של הממשל.
בחודש אוגוסט האחרון התראיין יו"ר ה-FTC ג'ו סימונס ל"בלומברג" והתייחס לבחינה של רכישות עבר: "כל חקירה שתבחן את רכישות העבר תתמקד במה היה קורה אם החברות האלו לא היו נרכשות על ידי פייסבוק. נשאלת השאלה מה גרם לאינסטגרם להיות מצליחה כל כך. האם זאת העובדה שהזרע כבר היה שם והיה נובט בכל מקרה, או שהוא נבט כתוצאה מהרכישה על ידי פייסבוק?", אמר סימונס. הוא גם אמר כי הנציבות מוכנה לפירוק של ענקיות הטכנולוגיה בגלל רכישות אלו, אם יהיה בכך צורך.
כמה דברים נוספים וחשובים:
- בתזמון מושלם, יסמין יבלונקו פרסמה סוג של פרופיל על ה-FTC, כשבוע לפני ההודעה. עם חילוקי דעות פנימיים ותקציב נמוך: כך נראה הגוף שנלחם בענקיות הטכנולוגיה.
- הרכישות הן לא הבעיה היחידה, הענקיות מסוגלות לבצר את שליטתן גם בדרכים אחרות. פרשנות שפירסמתי באוגוסט.
- לחקירה כזאת עשויה להיות השפעה על תעשיית הסטארט-אפים, שכן חברות יכולות לחשוב פעמיים לפני שהן מבצעות רכישות. חמש הענקיות לא נחשבות לרוכשות מאוד אקטיביות בישראל, אך מעניין להבין האם תהיה לכך השפעה גם על חברות נוספות. פרופ' ברק אורבך, מומחה להגבלים עסקיים מאוניברסיטת אריזונה, אמר ביוני האחרון ל"גלובס" כי אנשי הייטק ישראלים צריכים לנהל דיאלוג עם רגולטורים אמריקאים כדי לעזור להם להבין איך ולמה מתפתחות טכנולוגיות, בישראל ובכלל. המטרה, כפי שאני מבין אותה, היא לסייע בדיוק של המדיניות.
עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון
מה בתעשייה
דוחות כספיים:
17.2 - סיוה
18.2 - טאואר וסולאראדג'
19.2 - Wix וקמטק
רכישה + אקזיט:
- חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO רכשה את הסטארט-אפ הישראלי קונבקסום (Convexum), שפיתח טכנולוגיה המאפשרת השתלטות על רחפנים והנחתתם. סכום המכירה עומד על 60 מיליון דולר במזומן. את קונבקסום הקימו ב-2016 יוצאי יחידת 8200 גלעד סהר וניב מגן והחברה גייסה עד כה 2-3 מיליון דולר. המשקיעה העיקרית היא קרן ההון סיכון F2 קפיטל. לידיעה המלאה.
אקזיט:
הסטארט-אפ הישראלי Simplee, שפיתח מערכת לניהול תשלומים לארגוני בריאות, נרכש על ידי חברת FlyWire האמריקאית. סכום העסקה לא פורסם באופן רשמי אך החברה האמריקאית הודיעה במקביל גם על גיוס של 120 מיליון דולר, כך שהסכום מתקרב לכך. החברה הוקמה ב-2010 על ידי תומר שובל, תום צרפתי ורוברטו רבינוביץ'. Simplee גייסה במהלך השנים סכום של 38 מיליון דולר ובין המשקיעות בה נמנות הקרנות 83North, סושיאל קפיטל, Amex Ventures והריטג' גרופ.
קרנות:
- קרן ההון סיכון TLV Partners הודיעה על גיוס הקרן השלישית, בהיקף של 150 מיליון דולר, ולצידה קרן של 60 מיליון דולר לצורך "תמיכה בחברות הצומחות" של הקרן. בסך הכל מנהלת הקרן 490 מיליון דולר בשלוש קרנות. הקרן הוקמה ב-2015 על ידי יוצאי פיטנגו רונה שגב-גל ואיתן בק, אליהם הצטרפו שני יוצאי מאגמה שחר צפריר ועדי יראל טולדנו. לידיעה המלאה.
גיוסי הון:
- חברת הסייבר דיפ אינסטינקט הודיעה על גיוס של 43 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 101 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2014 על ידי גיא כספי, ד"ר אלי דוד ונדב ממן. את סבב ההשקעה הובילה קרן ההשקעות הפרטית מניו יורק, Millennium New Horizon, שהשקיעה בין היתר גם בפייסבוק ובטוויטר. עוד השתתפו בסבב חברת Mittal, קרן Unbound מלונדון, חברת LG וחברת אנבידיה שהשקיעה בחברה גם בסבב הקודם. לידיעה המלאה.
- חברת הסייבר ביונד (Beyond) הודיעה על סבב סיד בהיקף של 21 מיליון דולר. מייסדי הסטארט-אפ החדש הם אסף רפפורט, עד לאחרונה מנכ"ל מיקרוסופט מו"פ ישראל, עמי לוטבק, רועי רזניק וינון קוסטיקה. שלושת הראשונים ייסדו יחדיו את אדאלום, שנמכרה למיקרוסופט ב-2015 תמורת 320 מיליון דולר, וקוסטיקה היה בכיר בחברה. בין המשקיעים בסבב הגיוס הראשון של החברה נמצאים קרן ההון סיכון סקויה ארה"ב וגילי רענן מקרן Cyberstarts. לידיעה המלאה.
- חברת Sixgill, שמנטרלת איומים שמקורם בדארקנט, השלימה סבב גיוס של 15 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 21 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2014 על ידי אבי קשטן ואלעד לביא. את סבב הגיוס הובילו Sonae IM ו-REV Venture והשתתפו בו גם חברת אלרון והקרנות Terra ו-Cognitiv.
- הסטארט-אפ Model9 הודיעה על גיוס של 9 מיליון דולר (בסך הכל גייס עד כה 14 מיליון דולר). הסטארט-אפ הוקם ב-2016 על ידי גיל פלג, מוטי טל ועדי פונדק-מינץ. את סבב הגיוס הובילה אינטל קפיטל והשתתפו בו המשקיעים הקיימים, הקרנות סטייג' וואן, NFV וגלנרוק. הסטארט-אפ פיתח תוכנה שמאפשרת לארגונים שמתבססים על מחשבי Mainframe (מחשבים גדולים שפועלים לאורך שנים ללא הפסקה) ליהנות מיכולות של תוכנות ענן.
- חברת אקוויטי-בי הודיעה על גיוס של 6.6 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 8.3 מיליון דולר). אקוויטי-בי הוקמה ב-2018 על ידי אורן ברזילי, עודד גולן, מודי רדשקוביץ ואריק מואב (שכבר לא בחברה). החברה מחברת בין משקיעים כשירים לבין עובדים שעוזבים חברות הייטק וזקוקים למימון לצורך מימוש האופציות שלהם. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה Group11 של דובי פרנסס והשתתפו בו גם הקרנות באטרי ונצ'רס לוקל-גלוב. את סבב הגיוס הקודם הוביל אדם נוימן והשתתפו בו גם שאול אולמרט, רון גורה ועוד. במקביל הודיעה החברה על השקת השירות שלה בארה"ב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
