ועדת הערר המחוזית דרום דנה בשבוע שעבר בערר שהוגש נגד יוזמה של חברת ביג לשנות תוכנית קניון סגור בשכונת כרמי גת, בקריית גת, למתחם מסחרי פתוח. לפי התוכנית המקורית, שאושרה בשנת 2014, היה אמור להיבנות במקום מבנה מסחרי סגור בן שתי קומות, ומעליו שני מגדלי משרדים ו"דיור מיוחד" בגובה 13 קומות. תושבים בשכונה, המתגוררים בסמיכות לפרויקט העתידי, טענו ששינוי המתווה והזזת שני המגדלים לכיוון בתיהם יפגעו באיכות חייהם. לאחר דיון ממושך החליטו השכנים למשוך את הערר שהגישו.
בחודש יוני 2018 זכתה חברת ביג במכרז של רשות מקרקעי ישראל לרכישת קרקע בשטח 16.6 דונם להקמת קומפלקס המשלב פרויקט בן 76 יחידות דיור מוגן עם מרכז מסחר ותעסוקה בכרמי גת. החברה זכתה במכרז לאחר שהציעה סכום העומד על 50.5 מיליון שקל, בנוסף להוצאות פיתוח בגובה של 17.4 מיליון שקל. כלומר שווי העסקה עמד על 67.9 מיליון שקל, לא כולל מע"מ.
מרכז מסחרי של "ביג" בכרמי גת / הדמיה: משרד אדריכלים ברעלי לויצקי כסיף
התוכנית החדשה של הפרוייקט, שהוכנה ע"י משרד האדריכלים ברעלי, לויצקי, כסיף, שמרה על היקף המסחר אך שינתה את הקונספט המוכר של קניון בצורת קופסא ומעליו מגדלים, ויצרה מתחם פתוח שבתוכו משולבים מבני התעסוקה והדיור המוגן. החזית הפונה לכיוון הרחוב היא מסחרית ובתת הקרקע מתוכנן מגרש חנייה גדול. בדיון בוועדת הערר אמר האדריכל גיא גולדשטיין: "הלוגיקה של ביג וגם שלי היא אחרת. במקום לעשות סדרה מקורה של חנויות בתוך קניון, פתחנו ואיווררנו את המקום הזה. לקחנו וחרצנו את המרחב הפנימי של הבניין. זה מרחב שכונתי נכון".
עו"ד שלומי סהר, שייצג את דיירי המגדלים השכנים, טען שהוועדה המקומית איננה מוסמכת לתקן את מסמכי התוכנית באמצעות יידוע הציבור, היות ומדובר בשינוי המשנה את אופי הסביבה. לדבריו, הזזת שני מגדלי התעסוקה ממרכז התוכנית לקצוות המגרש היא שינוי מהותי שיגרום לפגיעה באיכות החיים של השכנים: "לשים בניין משרדים במרחק של 20 מטר מקו המרפסות שלנו זה לשים מראה שחורה בפני הדיירים. כולם יראו קיר שחור מהמרפסות שלהם. זה פוגע מהותית באיכות הדיור של הדיירים שקנו דירות".
עו"ד שחר בן עמי, שותף במשרד שרקון, בן-עמי, אשר ושות', שייצג את הוועדה המקומית קריית גת לצד עוה"ד רועי בראונר ואברהם יורקביץ, סבור שלהחלטה יש מסר לציבור שרוכש דירות בפרויקטים: "רוכש דירה מול מגרש מסחרי צריך לקחת בחשבון שבינוי שמוצג בתוכנית החלה על מגרש מסחרי, יכול להשתנות על ידי הוועדה המקומית, גם אם זו תוכנית חדשה יחסית, וכי גם ועדות הערר בוחנות את האינטרס הציבורי הכללי ולא רק את פגיעתו של המתנגד, וגם אם - כמו במקרה זה - השינוי מקרב את מגדל המשרדים לבניין המגורים של המתנגד".
עו"ד בן עמי התייחס לכך שיזמי המגדלים הסמוכים, מגישי הערר, ביקשו הקלות: "רוכש דירה צריך להביא בחשבון שאם היזם בפרויקט שהוא בנה מבקש הקלות או שינויים, הדבר מפחית את יכולתו של רוכש הדירה בעתיד להתנגד לשינויים שנעשים בסביבתו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.