דעה: שינוי כיוון חד בהנפקות המטבעות הדיגיטליים

תופעת גיוסי הון מהציבור באמצעות הנפקתם של מטבעות דיגיטליים (ICO’s) עלתה לתודעת הציבור בשנת 2017 והגיעה לשיאה במחצית הראשונה של שנת 2018, כאשר במהלך תקופה זו היקף הגיוס עמד על כ-20 מיליארד דולר.

רגולטורים רבים בעולם, ובראשם ה-SEC האמריקאי ורשות ניירות ערך הישראלית, הביעו עמדה תקיפה יחסית כלפי תופעה זו, ולפיה רובן המוחלט של הנפקות המטבעות הדיגיטליים מהווה הנפקה של ניירות ערך, ויש לבצעה באותו אופן שחברה מנפיקה לציבור את מניותיה.

מאז ירד היקף התופעה באופן ניכר, והיום ניתן להצביע על מיזמים בודדים המחפשים עדיין לגייס הון באופן זה. ירידה זו באה בד בבד עם נפילה חדה בסכומי הגיוסים, כאשר מאז ועד היום ההערכות מדברות על גיוס מצטבר של כ-1.3 מיליארד דולר בלבד.

נזכיר כי במקרים רבים מדובר בחברות הזנק, המפתחות טכנולוגיה חדשנית אשר רבים רואים בה כבעלת פוטנציאל אמיתי לייעול ופיתוח השוק הפיננסי ולחיזוק הכלכלה הגלובלית. כידוע, חברות הזנק נדרשות פעמים רבות לגיוסי הון נוספים בסבבים מתקדמים; אולם חברות אלו ניצבות היום בפני מכשול רציני - מחד, כבר אין תקומה לגיוס הון נוסף מהציבור באופן האמור והחברות נמצאות מול שוקת שבורה. מאידך, משקיעים מסורתיים חוששים מחוסר הוודאות הרגולטורי הסובב את הגיוס שכבר בוצע בעבר ומהחשיפה המשפטית של אלו שגייסו כספים באופן זה, ואינם ששים להשקיע בחברות אלו.

לאור הבעיה, אנו עדים בעת האחרונה לעליה של פתרון חדשני מהסוג של 'אין כלום כי לא היה כלום' - מעין ניסיון לביטול ההנפקה לציבור של המטבע הדיגיטלי והחזרת הגלגל לאחור. הרגולטורים נוטים לתת משקל רב לפרו-אקטיביות של חברה, היוזמת בעצמה מהלך שנועד להגן על רוכשי המטבעות הדיגיטליים. כך, אף ה-SEC ציין בפברואר 2019 במסגרת הליכים שנסגרו עם חברת Gladius Network האמריקאית, כי עצם העובדה שהחברה עצמה יזמה את הפניה לרשויות והביעה את רצונה לפצות את המשקיעים בדרך של רכישה חוזרת של המטבעות הדיגיטליים אותם מכרה, היא שעמדה בבסיס ההחלטה שלא להשית עליה קנס פלילי.

כצפוי, בעולם של חוסר ודאות משפטית, גם הפתרון הזה מורכב, ומערב שאלות סבוכות בטריטוריות רבות. כך למשל, עצם הפניה למחזיקי המטבעות הדיגיטליים, בהצעה לרכוש מהם בחזרה את המטבעות - עשויה להיחשב כפניה לציבור בהצעת השקעה - מהלך שבפני עצמו עשוי להוות הפרה של דיני ניירות ערך.

שאלה מורכבת נוספת היא האם פניה כאמור צריכה להיות רק לאותם משקיעים שרכשו את המטבע הדיגיטלי מהחברה עצמה במסגרת ההנפקה הראשונית לציבור, או גם לאלו שרכשו אותו בשלב מאוחר יותר בבורסת קריפטו. וכך גם לעניין עובדים ויועצים אשר במקרים רבים קיבלו מטבעות דיגיטליים כמעין תגמול נוסף עבור השירותים שסיפקו לחברה.

עוד שאלה נוגעת לשווי הפיצוי. מסוף שנת 2017 שווי השוק של המטבעות הדיגיטליים נמצא בירידה, והיום כלל המטבעות הדיגיטליים שווים כ-220 מיליארד דולר, לעומת השיא שעמד על למעלה מ-800 מיליארד דולר. במצב דברים זה, יש לבחון האם נדרש פיצוי בהתאם לשווי ההשקעה כפי שנבחן במועד תשלום הפיצוי, או בהתאם לשווי הדולרי של ההשקעה כפי שהיה במועד ההשקעה בפועל.

כאמור, מהלך מסוג זה מעלה שאלות רבות ומורכבות, אך צליחתו עשויה להביא מעט שקט וודאות לחברות, ולפתוח להן מחדש את אפיקי ההשקעה שיבשו.  

הכותב הוא שותף, ראש תחום בלוקצ'יין וחוזים חכמים במשרד שבלת ושות'