הוועדה המחוזית צפון הודיעה היום על החלטתה לאמץ את מסמך המדיניות לפיתוח העיר נהריה לעשרים השנים הקרובות. המסמך נועד לבחון כיצד העיר תוכל להכפיל את אוכלוסייתה, מ-66,000 ל-120,000 איש, תוך הכוונת פיתוחה של העיר פנימה, לשכונות הוותיקות שבהן נדרשת התחדשות עירונית, תוך הימנעות מבנייה על חשבון השטחים הפתוחים.
המסמך שהוכן עבור הוועדה המחוזית צפון ע"י צוות בראשות יהונתן כהן ליטאנט, מתכנן מחוז צפון והאדריכלית דורית שפינט ממשרד האדריכלים עוזי גורדון מגלה שלמרקם הקיים בעיר נהריה יש כושר נשיאה מפתיע. מלבד חלק קטן של תוכניות, הנמצאות היום בתיכנון ובהליך סטטוטורי, ניתן להגיע בנהריה ליעד של 200,000 תושבים במסגרת התחדשות עירונית ואינפילים (מילוי של שטחים ריקים בין בניינים).
בניתוח שעשו עורכי המסמך לעיר הם מצאו שהעיר חצויה ומחולקת ע"י כביש 4, שאין קשר בין חוף הים לעיר, שאזור התעשייה אינו מבונה במלואו והפוטנציאל שלו אינו ממוצה, ש-2/3 מהעיר באזור פשט הצפה ושיש בעיות ניקוז קשות ומצוקת שטחי ציבור לבתי ספר על יסודיים. כמו כן, העיר מתמודדת עם איום הגברת הקיטוב בין מזרח העיר למערבה. מצד שני, מחברי המסמך זיהו את הפוטנציאל התיירותי של העיר ואת הנחלים, כמקדמי חיבור עיר-טבע.
מבט לשדרות הגעתון / הדמיה: עוזי גורדון אדריכלים
המסמך ממליץ להתחיל את ההתחדשות העירונית בשכונות הנמצאות ממזרח לכביש 4 (גבעת כצנלסון, קרית יוספטל, גבעת אוסישקין, נווה יצחק רבין וגבעת שרת). שכונות אלה, שניבנו כשיכונים ביוזמה של משרד השיכון וחברות משכנות, בשנות ה-50 וה-60, מאופיינות במבנים במצב תחזוקתי ירוד, ורוב תושביהן במעמד סוציואקונומי נמוך. המנגנון שמציעה התוכנית המקודמת הוא העצמת זכויות הבנייה, תוספת עירוב שימושים וחיזוק צירי מזרח-מערב לכיוון רצועת חוף הים. בנוסף, מוצע להאיץ את הפיתוח לאורך צירי הכבישים 4 ו-89 כשדרות עירוניות עם פיתוח אורבני, במתכונת של מע"ר, לאורכן.
במסגרת המסמך מציע משרד אדריכלי הנוף אב שלד נופי חדש הכולל מערכת שדרות מחברות מזרח ומערב, מערכת שבילי אופניים, שידרוג סביבת הנחלים געתון וגולה והפיכתם ל"מרחבי נחל מתפקדים".
אורי אילן, יו"ר הוועדה המחוזית צפון מסביר שמסמך המדיניות שאושר היום איננו סטטוטורי אמנם, אך יש לו יתרונות לא מעטים: "להכין מסמך מדיניות זה פשוט יותר פרקטי מאשר עוד תוכנית מתאר.
"עשינו את זה בפחות משנה. זה נותן כיוונים, בהירות תכנונית. המעמד הוא אמנם לא סטטוטורי, אבל מי שירצה להגיש תוכנית שתסתור את מסמך המדיניות יצטרך לבוא עם טיעונים ממש טובים. המסמך מסמן כיוונים ונותן בהירות גם ליזמים וגם לאבות העיר. שפה משותפת. הכותרת של התוכנית היא התכנסות פנימה".
איזה מנגנונים כלכליים יאפשרו את התגשמות המסמך הזה?
"בראייה כלכלית אין בכלל הצדקה לכל הפריפריה. לפי הגישה הזאת שהכל נמדד לפי החור של הגרוש אין לנו זכות קיום וכולנו צריכים לעבור לת"א. הבדיקה הכלכלית של נהריה מראה שאם אתה סוכם את כל העלויות שדרושות כדי להביא את נהריה למצב של 200,000 תושבים, בהתחדשות עירונית, זה משהו בסדר גודל של 350 מליון שקלים. זה יותר זול מאשר לבנות שכונות חדשות על שטחים פתוחים. זה לא כסף, זה פחות מכל הסכמי הגג שנחתמו פה עד היום.
"יש כסף לשיקום שכונות, ויש כסף לחיזוק מבנים, ויש נגד רעידות אדמה ומיגון נגד טילים. אם המדינה הייתה לוקחת את כל הכספים האלה יחד היא היתה יכולה לעשות יופי של התחדשות עירונית".
איך אתה מסביר את זה שזה לא קרה עד היום?
"אני לא יודע. הוצאתי מסמך כזה למטה הדיור, והם התלהבו, אבל לא שמעתי מהם מאז שום דבר. זה לא בעיה של כסף. זה עניין של החלטה לחזק בעזרת איכות תיכנונית טובה את הערים בצפון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
