ברקת משנה תוואי ליישום משטר ההון הרגולטורי ומכין את הקרקע להגברת דיבידנדים בביטוח

במסחר במניותיהן של חברות הביטוח הישראליות אחזה באחרונה תזזית, כשהוא נע בין סנטימנט שלילי, הנובע מהשפעות שליליות של שוקי ההון - שחווים את כובד משקלו של וירוס קורונה ושמהווים מנוע הכנסות משמעותי עבורן - ובין עליות ניכרות, בעקבות הודעה שפרסם אתמול הממונה על רשות שוק ההון והביטוח, ד"ר משה ברקת. משמעות ההודעה של ברקת היא הקלה על חברות הביטוח הגדולות, שמתמקדות בביטוחי חיים דרך שחרור מקורות הון - דבר שעשוי לבשר על הגברת קצב חלוקת הדיבידנדים בענף.

ברקת הודיע כי בכוונתו לשנות את התוואי לאימוץ משטר ההון הרגולטורי סולבנסי 2 ביחס למדיניות של קודמתו, דורית סלינגר, ובכך הוא מכין את הקרקע להגברת דיבידנדים בביטוח. בשל זאת, עלו אתמול מניות הביטוח ביותר מ-3% בממוצע, כשמניותיהן של מגדל ביטוח  וכלל עסקי ביטוח  הובילו עם עליות של 6.5% ו-5.1%, בהתאמה. לעומת זאת, היום במהלך המסחר בבורסת תל אביב ירדו מניות הביטוח בממוצע בכ-1.3%, בצל הסנטימנט השלילי בשוקי ההון - דבר שמשפיע ישירות על ההכנסות מהשקעות שרושמות החברות בענף.

אתמול פרסם ברקת טיוטות של "מפות דרכים להתאמת הוראות סולבנסי 2 למתכונת האירופית ולאימוצו של תקן דיווח כספי בינלאומי (IFRS) מספר 17", שמטרתם לדבריו, "לפעול לרמת תאימות גבוהה יותר בין השוק האירופי והישראלי". דבר זה היווה המחשה למחויבות הממונה לביטול ההכבדה של יישום מחמיר יותר של משטר ההון הרגולטורי החדש, שנקבע בישראל על ידי קודמתו, סלינגר.

 מניות הביטוח נהנו אתמול מהכוונה לשנות את אופן היישום של משטר ההון הרגולטורי החדש, והיום מתממשות

ההוראה המשמעותית יותר של ברקת נוגעת לתקופה שניתנה לחברות הביטוח לעמוד בהוראות סולבנסי 2 - כשבדרך הן אינן רשאיות לחלק דיבידנדים, אלא אם הן עמדו במבחני איתנות מכבידים. במה מדובר? סולבנסי 2 היא דירקטיבה אירופית, שמטרתה לנהל את הסיכון של חברות הביטוח, כך שתובטח יכולת הפירעון שלהן גם בעתיד הרחוק. משטר זה נועד להתאים את ההון לסיכון, בדומה למדי למה שמקובל בבנקים עם הוראות "באזל" לסוגיהן, שהגדירו, ומשפרות, את כרית הספיגה ל"בלתי צפוי". 

"הדיבידנדים הם לא ניגוד עניינים"

התהליך של יישום הדירקטיבה בישראל הותנע ביולי 2008, כשהממונה דאז אמר כי בכוונתו לאמץ את הדירקטיבה במועד יישומה באירופה. מדובר בתהליך ארוך שנים ומורכב מאוד, כשבישראל קבעה הממונה הקודמת, סלינגר, כללים ייחודיים לישראל, שמחמירים ביחס להסדרה באירופה. במסגרת זו התירה סלינגר תקופת פריסה קצרה יחסית, כשכיום נדרש הענף לעמוד במלוא דרישות ההון החדשות ב-2024.

כעת מדבר ברקת על דחיית תקופת היישום ל-2032. דבר זה צפוי להקל במיוחד עם קבוצות הביטוח שמחזיקות בתיקי ביטוח חיים ישנים, ובראשן מגדל וכלל ביטוח, אם וכאשר הטיוטה תהפוך לסופית ומחייבת.

בהודעת הרשות לעיתונות צוין אתמול כי "בשלב זה הרשות לא שוקלת שינוי בכללים לחלוקת דיבידנד". ואולם, ל"גלובס" נודע כי במפגש שערך אתמול עם ראשי הענף כדי ליידע אותם במהלך האמור, אמר ברקת כי אם הוא יראה בעתיד שחברה מתקדמת בבניית ההון לשביעות רצונו, אז יותר לה לבקש לחלק דיבידנד, כשהוא יבחן את הסוגיה גם אם אותה חברה לא תעמוד באותה נקודת זמן במלוא דרישת ההון שעליה לעמוד בה במסגרת תקופת היישום ההדרגתי.

למעשה, הדבר העיקרי שחסם וחוסם חברות ביטוח רבות מלחלק דיבידנדים נדיבים כבעבר, הוא השינוי שמתחולל בשנים האחרונות בעולם ניהול ההון של חברות הביטוח, עם המעבר למשטר ניהול הון האירופי. כבר באפריל 2017 התייחס ברקת לצורך לשנות את ההתנהלות הרגולטורית ביחס ליישום סולבנסי 2, הרבה לפני שדובר על מינויו לתפקיד הרגולטור האחראי על ענף הביטוח. אז, בכנס שעסק בעניין יישום סולבנסי 2 בישראל, אמר ברקת כי הרגולציה "אינה דירקטוריון, ולא צריכה לקחת עליה את תפקיד הדירקטוריון" - מה שקורה לטעמו בישראל. הדגש בעניין זה מבחינתו: "הדיבידנדים הם לא ניגוד עניינים. יש להשיב את הנושא הזה לסמכות הדירקטוריון".

בהקשר זה הרחיב ברקת באותו כנס לפני שלוש שנים: "אני חושש שבשנים האחרונות ראינו כרסום גובר של רגולטורים בזכויות בסיסיות של בעלי מניות, ללא איזון ראוי לטעמי מול הכוח הפיקוחי, המשרת אינטרסים שונים בתכלית מאשר טובת בעלי המניות". לדבריו, "הדבר עלול להוביל לפגיעה בלתי מידתית בכלל בעלי המניות ובשוק ההון", ו"בהקשר זה דיבידנד הוא זכות בסיסית שיש לעודד, ולא לדכא". עתה מיישם ברקת את האני-מאמין שלו מלפני שנכנס לתפקיד.

כאמור, ברקת פרסם אתמול גם טיוטה בנוגע להוראות ההיערכות ליישום IFRS 17 בישראל, שהיו במרכז עימות שלו מול רשות ניירות ערך, האחראית על הסדרת פעילות רואי החשבון. במסגרת הטיוטה האמורה גילתה אתמול רשות שוק ההון כי "בדיקות שנעשו ברשות הצביעו על כך שקצב ההיערכות בפועל עד כה הינו איטי, וכי החברות לא עמדו ביעדים שקבעו לעצמן". לכן, מבהיר הממונה כי הרשות קובעת לחברות יעד לאימוץ התקן החדש בשנת 2023, "במקביל לאימוץ הצפוי באירופה", וזאת דרך עמידה בכמה אבני דרך, ובהן רכישת מערכות מידע חדשות (בעלות המוערכת בשלב זה על ידי רשות שוק ההון בסדרי גודל של עשרות מיליוני שקלים לכל אחת מחברות הביטוח הגדולות).