עורך דין, בעל חברה העוסקת בהשכרת נדל"ן, שהעלים הכנסות בסך 1.7 מיליון שקל מהשכרת דירות בתל-אביב, בהרצליה ובנתניה, הורשע בעבירות מרמה לפי פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, בהגשת הצהרת הון כוזבת וכן בעבירות מע"מ בגובה מאות אלפי שקלים. זאת לאחר שדרש החזרי פחת ומס תשומות על דירת מגורים שהוצגה בכזב כנכס עסקי.
השופט שאול אבינור מבית משפט השלום בתל-אביב קבע בהכרעת הדין כי עורך הדין "העלים את ההכנסות מהשכרת הדירות במרמה, תוך שימוש פסול בפרטיהם של קרובי משפחתו, על-מנת לפטור את עצמו מהצורך לדווח על הכנסותיו ולשלם מסים כדין".
בהקשר זה נקבע כי עורך הדין הציג סדרה של הסכמי שכירות, שבכולם יש כדי להסוות את זכויותיו הקנייניות בנכס, כאשר בנסיבות העניין לא ניתן לקבל את הטענות שהעלה עורך הדין, לפיהן מדובר כביכול באי-דיוקים או בטעויות שבהיסח דעת.
הכרעת הדין ניתנה בעניינו של עו"ד שמואל אריאלי, בעל חברת אר-שח נכסים בע"מ, שנעצר על-ידי פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים במאי 2012, בחשד כי לא דיווח כלל על הכנסותיו משכר דירה בגין 8 דירות בבעלותו.
רשימת הדירות שהיו בבעלות כללה דירה ברחוב פינסקר 2 בהרצליה; דירה ברחוב בית צורי 30 בתל-אביב; דירה ברחוב בוגרשוב 92 בתל-אביב; דירה ברחוב בר-אילן 11 בנתניה; דירה בשדרות בנימין 2 בנתניה; דירה ברחוב עמיחי פגלין 9 בתל-אביב; בית ברחוב הפלמ"ח 14 בנתניה; ודירה ברחוב שמואל שניצר 4 בתל-אביב.
פעל בתחכום ובמרמה על-מנת להסוות את היותו בעלים ומשכיר 8 נכסים שונים
מבדיקה ראשונית של חוזי השכירות שהיו בידי אריאלי עלה כי הכנסותיו משכירות עמדו על כ-18 אלף שקל בחודש - הכנסות של למעלה מ-2 מיליון שקל בעשור, עליהם לא דיווח לרשות המסים. לפי החשד, אריאלי ערך את חוזי השכירות של חלק מהדירות על שמות בני משפחתו והחברה שבבעלותו, בכדי להסוות את הכנסותיו משכירות ולהפחית את שיעורי המס.
בכתב האישום שהוגש נגד אריאלי על-ידי עו"ד רינת ברנדל מפרקליטות מיסוי וכלכלה, נטען כי במשך כעשור הוא פעל בתחכום ובמרמה על-מנת להסוות את היותו בעלים ומשכיר 8 נכסים שונים בתל-אביב, בהרצליה ובנתניה. זאת, כדי שיוכל להעלים מהרשויות את ההכנסות משכר דירה, וכן בכדי לדרוש בכזב החזרי תשומות ופחת בגובה מאות אלפי שקלים על דירת מגוריו שהוצגה בכזב לרשויות כנכס עסקי.
על-פי האישום, בכל אחת משנות המס 2003-2012 הגיש אריאלי דוחות כוזבים לפקיד השומה, תוך השמטת הכנסות בסך כ-1.7 מיליון שקל.
עוד נטען כי בשנים 2005-2008 יצר אריאלי מצג כוזב, לפיו המשכירה של נכס מקרקעין שבבעלותו בנתניה היא החברה שבבעלותו. זאת, על-ידי כך שהוציא לשוכרים חשבוניות של החברה בגין הכנסות שהפיק מהשכרת הנכס, ועל-ידי כך שרשם אותן בכזב כהכנסות החברה. בשנים 2005-2007 הייתה החברה בהפסדים, וכך, כתוצאה מהרישום הכוזב של ההכנסות בשנים אלה כהכנסותיה, קיזזה החברה הכנסות אלה מהפסדיה ולא שילמה עליהן מס.
בנוסף נטען כי אריאלי רכש, יחד עם אשתו, דירה ברחוב שמואל שניצר בתל-אביב לצורך מגוריהם, אך יצר מצג כוזב כלפי הרשויות באמצעות הסכם נאמנות חסר פשר שערך בעצמו, שלפיו הנכס נרכש לכאורה על שם החברה. בהמשך לכך, בשנת 2003 הוא דרש וקיבל בכזב החזר מס תשומות בשם החברה על דירת מגוריו בגובה של מאות אלפי שקלים.
בית המשפט התייחס בהכרעת הדין לחוזים שערך אריאלי כיצירתיים - במובן הלא חיובי - וקבע כי "הנאשם עשה שימוש יצירתי במיוחד - אם להשתמש במילים עדינות - בידע המשפטי הרב שברשותו, בין השאר בכך שערך ייפוי-כוח אבסורדי מבתו לדירה שבבעלותו (הדירה בבית צורי), ובכך שיצר נאמנות חסרת פשר, שאינה כדין, בקשר לדירת מגוריו בשניצר. בשני המקרים מדובר בשימוש פסול באמצעים משפטיים, המוכיח כשלעצמו כוונת מרמה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
