מה משותף לרשויות חדרה, נתניה, כפר סבא, רמת גן, בית שמש, חבל מודיעין ובת ים? מה משותף להן עם חברת נתיבי ישראל? עם משרד החינוך או עם משרד העבודה? למרבה הצער כל אלו כיכבו בשנים האחרונות בשלל כותרות לא מחמיאות שעוסקות בפרשיות שחיתות שלטונית, בעיקר בתחום הטיית המכרזים.
פשיטות משטרתיות באישון לילה, מעצרים, צווי חיפוש, בתי משפט וסיקור עיתונאי בלתי פוסק. כל אלו לא מוסיפים כבוד רב לאף גוף ממשלתי הנסמך במדינה דמוקרטית על אמון הציבור.
הרשימה שפותחת מאמר זה היא רק קצה הקרחון. בכל יום מתגלים עוד ועוד מקרים שרק מחזקים את חוסר האמון. אם נאמר את האמת, ספק אם אזרח ישלשל מחר הצעתו לתיבת המכרזים מבלי שתחלוף המחשבה בראשו, שהנה הוא מתמודד בעוד מכרז "מכור".
דוח של ה-OECD קובע כי מכרזים הם ההליך הציבורי הפגיע ביותר לשחיתות, וכי למעלה מ-50% מכספי שוחד ציבורי נקשרים למכרזים. נתון זה מחזק את תחושת חוסר האונים של האזרח אל מול השחיתות הטבועה במערכת.
הליך השחתת המכרז הציבורי עלול לקרות במספר שלבים: לאורך זמן ניהול המכרז, החל מהגשת המועמדות ועד לבחירת ההצעה הזוכה במכרז. בכל השלבים בהם נתון המכרז תחת מעטה סודיות והוא גלוי וחשוף רק לבודדים. על מנת להילחם בתופעה הפסולה הזו, המהווה אחוז ניכר מהגורמים לשחיתות ציבורית, יש להוציא את הליך המכרז אל אור היום - לחזק לכל אורך הליך המכרז שקיפות מקסימלית ולאפשר ביקורת תדירה.
מפתיע, אך לדרישה זו קיים פתרון, חסין מהטיות אדם, אובייקיבי ושאינו תלוי במאום בפקידות ומנותק לחלוטין ממי שיושב בראש ועדת המכרזים. הפתרון הוא הטכנולוגיה, טכנולוגיית הבלוקצ'יין.
אם שמעתם על המושג בלוקצ'יין, סביר כי דובר על הביטקוין או על מטבעות דיגיטליים. אז מה הקשר בין אלה לבין משבר האמון של הציבור למערכת הציבורית?
טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא טכנולוגיה המאפשרת רישום של פעולות במאגר מידע מבוזר. פעולה יכולה להיות העברת כספים מחשבון לחשבון; רישום נכס במנהל מקרקעין; הצעה כספית של חברה המשתתפת במכרז ציבורי; או אפילו הצבעה של בעל זכות הצבעה בהליך דמוקרטי. בקיצור, פרטים של שורה בקובץ אקסל.
נשמע די פשוט, לא? אז מדוע בשנים האחרונות חברות טכנולוגיה בתחום הבלוקצ'יין גייסו מיליארדי דולרים, וכל חברת טכנולוגיה שמכבדת את עצמה מגייסת מומחי בלוקצ'יין? התשובה היא פשוטה. שתי מילים שמהוות נכס ויעד ייחוס עבור כל חברה: שקיפות ואמון.
כל פעולה שנרשמת על גבי הבלוקצ'יין מאופיינת בשני דברים עיקריים:
הסכמה (או קונצנזוס) - אין עוררין על כך שהפעולה קרתה ומוסכמת על ידי המשתתפים.
נצחיות - אין אפשרות למחוק או לערוך פעולה שנכתבה על גבי הבלוקצ'יין.
שילוב של שתי התכונות הללו מציב את טכנולוגיית הבלוקצ'יין בראש סדר העדיפויות של חברות טכנולוגיה בעידן שבו כל אמירה, פעולה או פיסת מידע המשתחררת מחברה מתקבלות בחשדנות והטלת ספק, ודאי חברות כאלה הנמצאות במשבר תדמיתי בו הן נתפסות כלא אמינות. שימוש בטכנולוגיה יכול לאפשר למערכת הציבורית להציג רישום של הצעות למרכזים ציבוריים, תוצאות של הליך בחירות או רישום בעלות על נכס, בלי חשש איזשהו שינוי נעשה לרישום.
בין אם מדובר בשינוי בדיעבד לרישום שהתרחש בעבר, או שינוי שהתרחש על ידי גורם שלישי לרישום בלי ידיעתו והסכמתו של מבצע הרישום. הבלוקצ'יין תנטרל את השפעות הטבע האנושי, היא לא תשנה את תנאי המכרז בדיעבד, אין לה העדפה לחברה כזו או אחרת, וכל אחד יוכל בכל שלב לבקר ולבדוק אותה.
אם איבדנו את האמון בבני אדם, הטכנולוגיה בהחלט יכולה לסייע בשיקום אמון במערכת הציבורית.
הכותבת היא מייסדת חברת Orbs, שבין השאר מציעה מערכות בלוקצ'יין לגופים ממשלתיים/ארגונים ציבוריים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.