780 מיליון. שבע־מאות־שמונים־מיליון. זה מספר הסינים, שהמשטר הטיל הגבלות על תנועתם כדי למנוע את התפשטותו של וירוס הקורונה, זה הידוע עכשיו כ־Covid-19. זה המספר המתהלך בימים האחרונים ברשת. הוא מבוסס על ניתוח של הודעות רשמיות, וכמה כלי תקשורת מרכזיים במערב נקבו בו.
זה מספר שהדעת מתקשה להכיל: חצי אוכלוסיית סין; פי שניים ויותר מכל אוכלוסיית ארה"ב, פי אחד וחצי מאוכלוסיית האיחוד האירופי, כמעט פי שמונה מזה של אוכלוסיית מצרים. האם יש איזושהי ארץ, או איזשהו צירוף של ארצות, שהיו מסוגלות לטוות רשת ביטחון כזאת?
יש בוודאי לפחות ארץ אחת בעולם שהייתה עומדת במשימה; בעצם, לא הייתה, אלא עומדת בה יומיום. שמה צפון קוריאה. אם סין היא מדינת משטרה, צפון קוריאה היא מדינת מחנה ריכוז. מומחה לרפואה ציבורית בארה"ב התקשה זה לא כבר להסתיר את קנאתו בצפון קוריאה. כאשר נשאל בראיון ברשת הרדיו הציבורית NPR על הסכנה של התפשטות הווירוס בצפון קוריאה, הוא שיבח את יכולת התגובה של משטר טוטליטרי.
מהי מדינת משטרה טובה?
אכן, ימים כאלה נולדו בשביל מדינות משטרה. יעילותה של מדינת משטרה אינה נבחנת בהכרח על פי תוצאות מעשיה. היא נבחנת על פי יכולת השליטה שלה על נתיניה. מיכולת השליטה נובע הסיכוי הגדול ביותר להתגבר על משברים קיומיים. האם ברית המועצות הייתה מסוגלת לגבור על היטלר בלי מדינת המשטרה נטולת־המעצורים שבנה סטאלין?
זו כמובן תשובה שנוהגים להעניק סנגורי סטאלין. תשובה מן המין הזה מעניקים גם סנגוריו של המשטר הסיני. האם סין הייתה מסוגלת להתגבר על הנטיות הצנטריפוגליות, שהביאו אותה עד סף התפרקות לפני בוא הקומוניסטים? האם סין הייתה מסוגלת ליצור את הכלכלה השנייה בגודלה בעולם בתוך 30 שנה אלמלא עמד המשטר על זכותו, או על חובתו, להתערב בכל תחום של פעילות אנושית?
הירוקים, הצהובים, האדומים
ובכן, המשטר מגייס עכשיו את מלוא תעצומותיו כדי "לתקוף את המשבר". השבוע התפרסמו ידיעות על היקף השימוש שהמשטר עושה באפליקציות כדי לשלוט בתנועת "780 המיליון", יהיה מספרם המדויק אשר יהיה. הוא גייס את עזרתם של שני ענקי הטכנולוגיה Alibaba ו־Tencent.
לפי "שינחואה", סוכנות הידיעות הרשמית של סין, הממשלה הורתה לשתיים לפתח אפליקציות שידרגו את משתמשיהם על פי פוטנציאל הסכנה הנשקפת מהם לשלום הציבור.
לפי שעה האפליקציות הוכנסו לשימוש בשתי ערים גדולות, האנגג'ו, במזרח סין, ושנג'ן, בדרום סין, שבכל אחת מהן מתגוררים בערך 20 מיליון בני אדם. האפליקציה ממיינת את המשתמשים על פי שלוש קטגוריות: הירוקים חופשיים לנוע כרצונם, בכפוף לבדיקות בלתי פוסקות; הצהובים צריכים לבודד את עצמם לשבוע ימים; והאדומים צריכים להתרחק מכל מגע עם העולם החיצון במשך שבועיים. הדאטה הזו מעובדת לקוד תגובה מהירה (QR), ונסרקת על נקלה בכל מחסום משטרה. היתרון: אין מסמכים, אין ניירות, אין מגע יד אדם, אין חשש מהידבקות.
אבל כל מוראה של מדינת המשטרה אינו יכול למנוע אנשים מלשקר. סופסוף, אלה המשתמשים באפליקציות מקווים להגיע ממקום למקום, לא להסתתר מאחורי דלת מוברחת עד יעבור זעם הווירוס. לפי הנתונים הרשמיים, מספר המשקרים עדיין קטן מאוד, אבל זה מה שאמרו מכתחילה על מספר נשאי הווירוס.
המאבק נגד הרצון החופשי
מדינת משטרה לא הייתה מדינת משטרה אילו האמינה בחופש הרצון של נתיניה. למען האמת, כל מהותה הוא המאבק נגד רצון חופשי, מפני שהוא עלול להביא את בעליו להטלת ספק בהגיונה של המדינה.
מדינת המשטרה יכולה לנסות לשכנע את נתיניה לציית. אבל ליתר ביטחון היא מבהירה להם את המחיר הכרוך באי־ציות. אין ספק שרוב התושבים במדינות משטרה מצייתים בלי אמצעי כפיה ישירים. זה טבע האדם. אבל לציות הנובע מפחד יש מחיר. הפחד משתק. אנשים אחוזי פחד אינם הופכים לאזרחים טובים יותר.
יתר על כן, האנשים המופקדים על אכיפת רצונה של מדינת המשטרה אינם קרוצים מאותו החומר. ככל שדרגי האכיפה נמוכים יותר כך גוברת הסבירות שהאכיפה תהיה שרירותית יותר, חסרת פשרות, נטולת דמיון וחירשת צלילים. האוכפים נמוכי־הדרג הם לעתים קרובות מבוהלים לא פחות מיעדי האכיפה שלהם. איש לא עודד אותם להשתמש בכושר השיפוט שלהם. הם הורגלו להסתמך בלבדית על כושר השיפוט של אחרים.
מדינת המשטרה מבטיחה ששמעם של אלה שחורגים מן הכללים לא יגיע אל ההמונים. אבל היא לא הצליחה למנוע את התפשטות המעשה בד"ר לי וונליאנג, הרופא הראשון שהתריע מפני הופעת וירוס קטלני בעירו ווהאן, כמעט לפני חודשיים. בתחילת ינואר הוא נצטווה להתייצב בתחנת המשטרה, ונדרש לחתום על הצהרה שהוא חוזר בו מן "הטענה הכוזבת". הממונים עליו השמיעו אותה הדרישה. מדינות משטרה אינן זקוקות למשרוקיות.
ד"ר לי עצמו נדבק בווירוס, ומת בתחילת החודש. הוא הפך לקדוש מעונה. המשטר אינו יכול לאסור על אנשים להתאבל, לפחות לפי שעה. אצבעו המאשימה של הרופא המת מופנית עכשיו אל המשטר. איפה הייתם, היא שואלת, וכוללת ב"הייתם" לא רק את הפונקציונרים המקומיים (שני בכירים בווהאן הודחו בינתיים), אלא גם את רודן סין עצמו, הלוא הוא נשיא המדינה, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית והמפקד העליון של הכוחות המזוינים, שי ג'ינפינג, שטיפולו במשבר לא עורר הערצה.
"המנדט השמיימי"
היש נקודת־שבר אפילו בשביל מדינת משטרה עתירת אפליקציות ונוטפת בינה מלאכותית? ובכן, גם מדינת משטרה חתומה על איזושהי אמנה חברתית עם נתיניה. כמובן, לא חתומה בכתב, עם תוקף משפטי, אלא חתומה בקונטקסט של תרבות ושל היסטוריה. לפנים היו מדברים בסין על "המנדט השמיימי", שהיה ניתן לקיסרים.
מה שקול כנגד מעילה באמון הציבור במידה המסכנת את המנדט השמיימי? לפני 30 שנה ויותר, סינולוגים במערב הניחו שהטבח בכיכר השלום השמיימי (טיינאנמן) ישלול את המנדט. ההנחה ההיא לא התממשה. השקרים שליוו את המשבר הרפואי הגדול הקודם, סביב הווירוס שנודע בשם SARS, לא שללו. אין לנו אפוא סיבה ברורה להניח שהתנהגות המשטר בשבועות הראשונים של התפשטות Covid 19 תסכן את מעמדו.
מדינת המשטרה הסינית היא עדיין הגדולה והחזקה ביותר בתולדות מדינות המשטרה. השבוע שמענו פרטים מצמררים על היקף הדיכוי שלה בחבל שינג'יאנג, בצפון־מערב סין. מסמכים חדשים מגלים לכאורה, שהמשטר החליט על הפללה של כל פעילות דתית בין מוסלמים. אנשים נשלחו למחנות ריכוז מפני שגידלו זקן, או מפני שאצבעם הקישה על כתובת אינטרנט שהובילה אל רשת זרה.
אומרים שמיליון אויגורים - מוסלמים דוברי לשון טורקית הקרובים אל הקאזאחים - נאסרו ונשלחו לחינוך מחדש. אבל מה הם מיליון בני אדם כאשר סין בולשת אחרי 780 מיליון.
לא זו בלבד שהווירוס אינו מוכרח להחליש את מדינת המשטרה, אלא אדרבא הוא עשוי לחזק אותה. היא למדה איך להרחיב את שליטתה, והיא תעשה שימוש בידיעותיה.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny