דעה: אפשר לעזור לחקלאים בלי לרמוס אחרים

מדינת ישראל מפקירה את החקלאים. יותר ויותר מכסים שנועדו להגן עליהם מוסרים, ביטחונם וביטחון אדמותיהם מופקרים, וחוקים ותקנות שונות נחקקות על מנת ליצור תחרות שתפגע בהם. התוצאה של כל זה היא דעיכה של ענף החקלאות בישראל, וחוסר יכולת ממשי של המעטים שנותרו בו להמשיך להתקיים.

איך משפרים את המצב הזה? אפשר, לדוגמה, לעבור לתמיכה ישירה בחקלאים, במקום מכסי המגן, כמו שמקובל ברובן המוחלט של מדינות המערב. אפשר גם לעודד התאגדויות חקלאיות שידלגו על המתווך הקמעונאי, יורידו מחירים ויעלו את הרווח של החקלאים. יש דברים רבים שניתן וראוי לעשות.

דרך אחרת להתמודד עם המצב הזה היא להפנות את הזעם של החקלאים אל עבר האוכלוסיות החלשות ביותר, בצעד מחושב של הפרד ומשול, שיסכסך בין האוכלוסיות החלשות לבין עצמן, במקום להפנות את הזעם כלפי השלטון.

איילת שקד היא פוליטיקאית חכמה והיא יודעת שהמדיניות שהיא, חבריה לדרך והמכונים הפוליטיים שתומכים בהם, פוגעת בחקלאים ועתידה לפגוע בהם עוד יותר. לכן היא בוחרת פעם אחר פעם לנסות לרצות את החקלאים, וזאת על ידי רמיסה של אוכלוסיות חלשות, שחלקן לעולם לא יצביע לה ולמפלגתה, ולחלקן האחר אין בכלל זכות בחירה.

כך, כשחקלאים, בני מושבים וקיבוצים התלוננו על הפגיעה הקשה שפוגע בהם החוק הידוע כ"חוק קמיניץ", שהתיר לרשויות לפעול באמצעים מחמירים במיוחד נגד בנייה בלתי חוקית, היא לא התביישה להודות במילים מפורשות שמטרת החוק הייתה לפעול כנגד "המגזר הערבי" ושהיא "לא צפתה" שהוא יפגע גם ב"חקלאים היהודיים". כך היא פועלת גם עכשיו כשהיא מסיתה את החקלאים נגד עובדיהם הזרים שברוב חוצפתם מקבלים בישראל שכר שהוא "פי 5 לפחות" מהשכר שהיו מקבלים במדינתם, ולכן ראוי לשלול מהם את הזכות להפרשה לפנסיה.

העובדים האלה מגיעים לישראל מתוך מצוקה כלכלית, מוותרים על השנים הכי יפות שלהם בארצם ובחיק משפחתם, כדי להגיע לארץ זרה, לחיות בתת תנאים ולעבוד בעבודה קשה ותובענית. פעמים רבות הם נדרשים לשלם עשרות אלפי שקלים שהם מגייסים בעזרת המשפחה והקהילה, למאכערים וחברות כוח-אדם. זאת כדי לקבל את הזכות להגיע לעבוד בארץ, וכך למעשה עובדים זמן ארוך רק כדי להחזיר את ההשקעה הראשונית.

רבים מהם חיים במכולות ובכלובים שלא ראויים למגורי אדם. הם נפצעים ומתים בתאונות עבודה פי 12 יותר מעובדים יהודים. 48% מהם עובדים שעות ארוכות הרבה יותר מהמותר בחוק, שבעה ימים בשבוע, 83% מהם לא מקבלים את השכר שמגיע להם על פי חוק, אפילו לא שכר מינימום. כל זה בגלל שהאכיפה על זכויותיהם אפסית.

לאחרונה אף נשללה מהארגון המרכזי שפועל למענם, "קו לעובד", הזכות לקבל בני ובנות שירות לאומי, זאת בעקבות תיקון חוק שעבר על ידי מפלגתה של שקד. העובדים הזרים נמצאים בתחתית שרשרת המזון הישראלית, ולשרת המשפטים לשעבר איילת שקד חשוב לפגוע דווקא בהם.

פגיעה בתנאיהם החוקיים של העובדים הזרים עלולה גם למשוך ענפים שלמים מטה, ולפגוע בעובדים הישראלים. אך מעל הכל היא צעד לא מוסרי ושיכור מכוח, שפוגע באמנות הבינלאומיות עליהן חתומה ישראל שקובעות ש"כל אדם, ללא כל אפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה", מנוגד להסכמים קיבוציים בענף החקלאות, מחריג את ישראל מהכללים המוסריים המקובלים במערב וסותר את הצו התנ"כי "תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם". 

הכותב הוא מנהל התוכן והדיגיטל של קרן ברל כצנלסון