כשמזכירים בציבור את ועדת בכר, יש לשער שרבים מתקשים להיזכר בוועדה ששינתה סדרי עולם בשוק הבנקאות בישראל לפני 15 שנה. הוועדה אילצה את הבנקים למכור ולהיפרד מקרנות הנאמנות ומקופות הגמל; והגבירה מאוד את התחרות בעולם הפיננסי.
מיד לאחר יישום המסקנות, התגלה שהבנקים כמו הבנקים, מכרו את הקרנות והקופות בשיא עושרן, כשהן מנופחות בנכסים בהיקף של מיליארדי שקלים, ואחר-כך גבו את התשלום מהרוכשים. אח"כ, חלק מקרנות הנאמנות הצטמקו במהירות, והתברר שהרוכשים שילמו ביוקר. ואז, לפני כמה שנים הגיעה "ועדת שטרום", ובעקרונות דומים וצודקים, של הגברת התחרות במערכת הפיננסית, אילצה את הבנקים הגדולים להיפרד מחברות כרטיסי האשראי.
הרעיון היה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים להגברת התחרות במערכת הפיננסית. היישום זולג לכיוון מכירת ביטוחים על-ידי חברות כרטיסי האשראי. הדבר ירסק את התחרות בעולם הביטוח, ייצר מונופולים חדשים, ובשורה התחתונה לא ייגע בתחרות בתחום הבנקאות. ממש להפך מכוונת המחוקק - תהליך שהוא נגד התחרות ולא לטובת הציבור.
הפעם נראה שהבנקים לא גובים את ה"מחיר" מהצד השני, על הסכום המפולפל שקיבלו מהפעילויות הרווחיות, שמהן נאלצו להיפרד בחקיקה. חברות האשראי, הבינו או אולי נרמז להן, שטוב יהיה אם ילכו לרעות בשדות זרים. שלא חלילה יקלקלו למערכת הבנקאית ע"י הכנסת תחרות בשירותי בנקאות.
תחום הביטוח, התחרותי ביותר ממילא, עובר פלישה של שתי חברות כרטיסי אשראי שיגבירו בו את הריכוזיות, וכנראה ירסקו בסופו של דבר את התחרות. הבנקים מביטים בהנאה איך הם נפרדו מחברות כרטיסי האשראי, תוך שהבנקים שומרים על המגרש הריכוזי שלהם בתחום הליבה של שירותי הבנקאות. זאת, בעוד שתחום השיווק של ענף הביטוח עלול להתרסק לרסיסים, ולהתגבש מחדש כשוק סופר-ריכוזי ביום שאחרי. וברור ששוב הציבור ישלם את המחיר.
חברות האשראי לא מסוגלות, לא ערוכות, ואין להן די הכשרה וידע לתת שירותי ביטוח מקצועיים ואיכותיים, כפי שנותנים סוכני הביטוח. אז מה הן עשו? התקשרו עם חברה לביטוח ישיר; ומה יקבל שוב לקוח הקצה? מוקדן ומוכרן על חשבון בעל מקצוע מנוסה.
במקום להגביר את התחרות במגרש הבנקאי, נראה שהמערכת הבנקאית שואבת סיפוק מתמשך מחברות כרטיסי האשראי, כשהן הולכות "בדרך הנכונה". קרי, למכור ביטוחים. המערכת הבנקאית המסורתית "יוצאת צדיקה", כמי שלכאורה מעודדת תחרות (לא בביתה); ולמעשה מייצרת מפלצות ריכוזיות חדשות, עם מעט כלים בארגז, שייכנסו לתחום לא להן, שבו יכולתן להציע פתרונות מורכבים, כגון פוליסות ביטוח, מוגבלת.
לקוחות חברות האשראי עלולים לגלות יום אחד, ברגע האמת, שייתכן שקנו את הביטוח הלא נכון. לא תהיה להם כתובת, מעבר לשם המוקדן/נית שמכרו להם את הפוליסה.
נראה, שהבנקים למדו היטב אחרי "ועדת בכר", שלא כדאי להם לפגוע ישירות בסחורה שנאלצו לשים על המדף בהוראת המחוקק. אז הם מייצרים אטמוספירה נכונה לכך שחברות האשראי יפזלו לתחום הביטוח, בעוד שסוכני הביטוח לא יכולים אפילו להתקרב לתחומי הליבה הבנקאית. סוכן ביטוח לא יכול למכור משכנתה.
השעטנז המקביל, שבו גוף סמי-בנקאי כחברת אשראי, שרוצה לעבוד גם כגוף שמשווק פוליסות ביטוח במסלול עוקף הכשרה מקצועית מפרכת, את זה המערכת כן מנסה להכשיר. אנו בלשכת סוכני הביטוח נצא למאבק עיקש ביוזמה הקשה. כמובן, היא תפגע בפרנסתנו, אבל קודם כול היא תגבה מהציבור חשבון יקר.
אנו נמצאים כעת בתקופת בחירות שבה מצופה ממובילי הדעה וממקבלי ההחלטות לא "לגנוב סוסים", אלא להמתין לכינון ממשלה חדשה ויציבה, ואז לקיים את הדיונים הנכונים ולשקול כל החלטה בכובד ראש.
הכותב הוא נשיא לשכת סוכני הביטוח
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.