דעה: השפעת נישואים שניים על המזונות בנישואים הראשונים

על-פי ההלכה המשפטית הנוהגת משכבר הימים, משנקבע גובה דמי המזונות בפסק דין, יקשה על האב להביא להפחתתם בחלוף השנים. כדי לשכנע את בית המשפט שיש מקום לפתוח מחדש את הדיון על גובה מזונות שכבר נקבעו, על האב להוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי ביכולתו הכלכלית או בצורכי הילדים מאז שניתן פסק הדין הקודם, וכן כי לא ניתן היה לצפות מראש שינוי זה באותה עת. מסיבות אלה, נישואים שניים ואף הולדת ילדים נוספים במסגרתם לא התקבלו כתואמים את דרישות הסף לבחינה מחדש של גובה המזונות, מאחר שהם תולדה צפויה של גירושים.

בשנת 2017 חלה מהפכה עצומה בדיני המזונות בישראל לטובת האבות עקב הלכה חדשה של בית המשפט העליון. בתי המשפט לא יכולים כמובן לפתוח כעת מחדש את כל פסקי הדין למזונות שניתנו בעבר, אך נראה כי גישתם מקלה יותר כיום עבור אבות המבקשים להפחית את גובה המזונות שנקבעו לפני המהפך הפסיקתי, בעקבות שינויים שחלו בינתיים במצבם הכלכלי.

מגמה זאת של הקלה באה לביטוי בפסק דין שפורסם השבוע, במסגרתו הסכים בית המשפט להתחשב לא רק בשינויים בהכנסתם של האב והאם עצמם, אלא גם ביכולתם הכלכלית של בני זוגם החדשים, להם נישאו לאחר הגירושים.

בתיק, הנדון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, שילם האב סך של 3,000 שקל בחודש עבור מזונות שני ילדיו, על בסיס פסק דין שניתן בשנת 2009. מאז האב נישא בשנית, הביא לעולם ארבעה ילדים נוספים עם אשתו החדשה ונקלע לקשיים כלכליים גדולים. הכנסתו החודשית של האב עומדת כיום על סך של כ-10,000 שקל, ואשתו החדשה משתכרת סך של כ-7,000 שקל, אך מנגד יש להם הוצאות גבוהות על כלכלתם וכלכלת ארבעת ילדיהם, וכן תלויים ועומדים כנגדם חובות בסך של קרוב למיליון שקל.

גרושתו של האב פתחה אף היא בחיים חדשים לאחר הגירושים, אך מזלה שפר עליה יותר מבחינה כלכלית. היא ממשיכה להשתכר סך של כ-10,000 שקל בחודש מעבודתה, אך מקיימת חיי זוגיות עם בן זוג מולטי-מיליונר, ולכן חיה ברמת חיים גבוהה ביותר.

על אף שלכאורה אין במצבו הכלכלי של בן הזוג החדש רלוונטיות למזונות הילדים מנישואיה הראשונים, שהרי אין לו כל חבות כלפיהם - בית המשפט החליט הפעם כי הוא לא יכול לעצום את עיניו מהפער הכלכלי העצום שנוצר בין ההורים בעקבות השינויים במצבם המשפחתי לאחר הגירושים.

בית המשפט קבע כי יש מקום להתחשב ביכולתו הכלכלית של בן הזוג החדש לאור מספר נסיבות. ראשית, יחסי הזוגיות של האם עם בן זוגה העשיר נמשכים באופן יציב מזה ארבע שנים, ולא מדובר במצב זמני או אקראי. כמו כן, בין האם ובין בן זוגה נחתם הסכם ממון, במסגרתו נקבע אומנם כי לאם לא יהיה חלק ברכושו של בן הזוג העשיר, אך מאידך עוגנה בו התחייבות של בן הזוג לתמיכה כלכלית באם כל עוד חיי הזוגיות נמשכים.

בית המשפט למד מדפי הבנק כי תמיכה כלכלית מלאה זאת אכן מתקיימת בפועל, ולכן בעוד שהאב מכלה את הכנסתו החודשית שלו ושל אשתו החדשה על צורכיהם השוטפים בנוסף לנטל המזונות הכבד - גרושתו אינה נזקקת לעשות כל שימוש בהכנסתה החודשית מעבודתה, אותה היא חוסכת במלואה.

לאור ממצאים אלה קבע בית המשפט באורח יוצא דופן כי כל עוד האם נהנית מתמיכה כלכלית מבן זוגה העשיר, יופחתו דמי המזונות שמשלם לה האב עבור צורכי ילדיהם מסך של 3,000 שקל בחודש לסך של 1,000 שקל, וכן השתתפותו בהוצאות חריגות של הילדים תופחת ממחצית ל-30% בלבד.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il