מה יותר חשוב - חול או חשמל? שאלה זו עומדת ביסוד סכסוך קשה שממש בימים אלה מחריף והולך בין החשב הכללי באוצר לרשות מקרקעי ישראל סביב מכרז על השדה הסולארי הגדול במדינה. בעוד שרמ"י דורשת לעצור את המכרז עקב קיומו של מחצב חול ענקי במתחם, ומזהירה כי התנהלות החשכ"ל תגרום לנזקים לענף הבנייה - הודיע היום (ד') החשכ"ל כי המכרז, שיצא לדרך לפני כחודש, יימשך כסדרו, וטוען כלפי רמ"י כי ניהלה מכרז דומה בתמנע בחוסר יעילות.
השדה הסולארי נמצא דרומית-מערבית לדימונה והוא ישתרע על שטח של 3,000 דונם והוא קודם כתוכנית תשתיות לאומיות (תת"ל). על השדה מיועדת להבנות תחנת כוח שתייצר חשמל באמצעות טכנולוגיה פוטו-וולאית בהספק של כ-300 מגה ואט. בכך היא תהיה לתחנת הכוח הסולארית הגדולה ביותר בישראל, ותסייע בהשגת יעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. לפני כחודש יצא החשכ"ל עם מסמכי המכרז, ואולם אז הוברר לטענת רמ"י, כי במכרז מתעלם החשכ"ל ממרבצי חול גדולים, שנאמדים ב-6 מיליון טונות וערכם מוערך ב-50 מיליון שקל. מכיוון שלאחר הקמת התחנה לא ניתן יהיה לבצע את הליך כריית החול, פנה לפני כעשרה ימים מנהל ערן ראובני מנהל מחוז דרום ברמ"י ודרש מהחשכ"ל לבטל את מכרז סולארי דימונה.
איציק מרמלשטיין מנהל יחידת תשתיות ופרויקטי PPP בחשכ"ל, הממונה על המכרז, טען במכתב תגובה, כי בניגוד לטענת רמ"י, ועדת המכרזים פועלת בשקיפות מלאה תוך שיתוף מידע מלא עם נציגי מרחב דרום ברמ"י וכי היה תיאום מלא בנוגע למועדי מכרז כריית החול.
"לאור התנהלותכם עולה השאלה האם הנכם מעוניינים לקדם את מכרז כריית החול, כי ככל שכן, לכך קיימים פתרונות, או שמטרתכם היא להערים קשיים בקידום פרויקטי תשתית חיוניים. ככל שהנכם מעוניינים במציאת פתרונות, הנכם מוזמנים ליצור קשר בדרכים המקובלות ובצורה מקצועית, ולא באמצעות פרסום ידיעות בתקשורת", כתב מרמלשטיין בתגובתו.
ואולם הטון של רמ"י הוחרף, ובמכתב שכתב אתמול מנהל רמ"י עדיאל שמרון לחשכ"ל, כתב, כי בדעתו לארגן את המכרז באמצעות רמ"י. "בשונה ממכרזים אחרים שאנו עושים בתיאום עם החשכ"ל, איני מוצא במכרז זה כל מורכבות ו/או ייחודיות המצדיקה את התערבותו של גוף ממשלתי אחר בשיווק המקרקעין. רשות מקרקעי ישראל הינה בעלת הסמכות, הידע והמומחיות לפרסום מכרזי מקרקעין - לרבות מכרזים עבור מתקנים סולאריים - ואנו נפעל לקדם את המכרז למתקן הסולארי בדימונה ולהביאו לאישור ההנהלה", כתב עדיאל במכתבו.
היום הגיב מרמלשטיין ופירט את הפעולות שנעשו לכריית חול מהאתר. בין היתר הוא מציין כי כבר בשנת 2016 סיכמו האוצר ורמ"י על כריית חול מהאתר בהתאם לתכנית ולמועדים שקבעה רמ"י בעצמה, אלא שבפועל לא פורסם המכרז הדרוש לכרייה ולא נעשה דבר ליישום התכנית. "אם לאחר הזמן שחלף אין ביכולתה של רמ"י להשלים את מכרז כריית החול ולעמוד במועדים שסוכמו, אנו נפעל לקדם את הוצאת החול כחלק מהמכרז הסולארי שנפרסם" כותב מרמלשטיין . "ככל שסברה רמ"י כי ברצונה לפרסם את המכרז, מדוע לא פנתה במועד זה והמתינה עד לפרסום המסמכים על ידי החשב הכללי בשנת 2020 ? ההתנהלות בעניין זה מחזקת את ההבנה כי הנכם מנסים לעכב את המכרז מטעמים שאינם עניינים ומקצועיים ולגרום לפגיעה במשק החשמל.
באשר לדרישת רמ"י כי המכרז ינוהל על-ידה ככל מכרז קרקע, עורך מרמלשטיין השוואה בין מכרז הקרקע בתמנע משנה שעברה במסגרתו התחייבה המדינה לרכוש את החשמל שיפיק המתקן ב-30 אגורות לקוט"ש לעומת מכרז דומה שנערך באותו זמן על-ידי האוצר ובו הושג מחיר שפל של 8.68 אגורות לקוט"ש. "העלות העודפת תועמס כמובן על צרכני החשמל" מוסיף מרמלשטיין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.