צדיק צדק: בינו מימש את החזקותיו בפז תמורת מיליארדי שקלים לפני הנסיגה

בשבוע שעבר הגיעה לסיומה תקופה, עם פליטתה של מניית חברת האנרגיה פז  ממדד הדגל של בורסת תל אביב, כ-11 שנים לאחר שהצטרפה אליו. פרידתה של פז ממדד המניות ת"א-35 מסמלת שלב נוסף בשחיקת ערכה של חברת האנרגיה, שבשנים האחרונות ריכזה סביבה בעיקר כותרות אודות מאבקים בין בכיריה.

ביצועי החסר של מניות פז מחדדים עד כמה היתה נכונה ההחלטה שקיבל בזמנו צדיק בינו, מי שהיה בעל השליטה בחברה עד 2016, להיפרד ממנה ולהעדיף על פניה את ההשקעה העיקרית האחרת שלו - הבנק הבינלאומי , שמנייתו וגם תוצאותיו הכספיות נמצאים במגמה הפוכה מזו של פז.

בשורה התחתונה, מאז ספטמבר 2016, אז חדל בינו מלהיות בעל השליטה בפז, נחלשה מניית פז בכ-20%, בעוד מניית הבינלאומי נסקה בכ-145%. מניית חברת פיבי , שבאמצעותה מחזיק בינו בשליטה בבנק הבינלאומי, טיפסה באותה תקופה בשיעור דומה (כ-140%).

 מימושי המניות הבולטים של צדיק בינו בפז בשנים האחרונות

חוק הריכוזיות אילץ את בינו להחליט

פרידתו של בינו מפז התרחשה על רקע חוק הריכוזיות, שדחק בו להחליט עם איזו החזקה משמעותית להישאר - ריאלית (פז) או פיננסית (פיבי) - אילוץ שייצר לו הון עתק. מאז 2013, ולמשך כמה שנים, נמנה בינו עם בעלי העניין המובילים בבורסת תל אביב מבחינת היקף המימושים שביצעו, בעיקר בשל מכירת מניות פז שהיו בידיו. לאורך השנים האלה הוא מכר את עיקר מניותיו בפז בתמורה כוללת שהתקרבה ל-2.5 מיליארד שקל - וזאת בדרך כלל בעסקאות שנעשו לפי מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים משוויין הנוכחי של המניות.

כבר לקראת החלטתו על הפרידה מפז, פורסמו הערכות שלפיהן יעדיף בינו לשמור על החזקתו בבנק מאשר על החזקתו בחברת האנרגיה. מלבד העובדה שענף הבנקאות קרוב ללבו, אחרי שצמח בו מלמטה, ולמרות התגברות הרגולציה סביבו, העריך בינו, ככל הידוע, כי פוטנציאל ההשבחה של פז נמוך, אחרי שהוא בעצמו העביר את החברה תהליך מסוג זה במהלך שנותיו בחברה.

מלבד ההון שייצרו לו מימושי המניות של פז, בינו נהנה לאורך שנותיו כבעל שליטה בחברה גם מדיבידנדים שמנים, עוד טרם הנפקתה של פז בבורסה וגם לאחריה, וחלקו בהם מוערך בסכום המתקרב ל-1.5 מיליארד שקל.

עוד במהלך שנותיו בפז נהנה בינו מתמורה עבור שירותי הניהול שסיפק לה, ושהזרימו לכיסיו עוד כמה עשרות מיליוני שקלים נוספים. כך, בקיזוז ההשקעות שביצע בפז, עיקרן ברכישת מניות השליטה בה, חברת האנרגיה ייצרה לבינו רווח המצטבר לסכום עתק, המוערך בקרוב ל-4 מיליארד שקל. זאת, לצד החזקתה בשווי שוק של יותר ממיליארד שקל בחברת פיבי, בעלת השליטה בבנק הבינלאומי (שנסחר בשווי של כ-10 מיליארד שקל).

 מניית פז בביצועי חסר משמעותיים ביחס לבינלאומי

התקדם ממשרת פקיד לתפקיד מנכ"ל

בינו התחיל את הקריירה הבנקאית שלו כפקיד באחד מסניפי הבנק הבינלאומי, שם התקדם עד שהגיע לתפקיד מנכ"ל הבנק ב-1978, כשהיה בן 34 בלבד. משם פרש בינו לטובת ניהול בנק גדול יותר - בנק לאומי. את השליטה בפז רכש בינו בסוף 1999 מידי יורשיו של המיליונר האוסטרלי ג'ק ליברמן, שאל עסקיו התוודע בתפקידו כמנכ"ל לאומי. 

במשך שנותיו של בינו בחברה, נתפסה פז בדרך כלל בעיני המשקיעים כחברה סולידית ויציבה (בינו עצמו נתפס כאיש עסקים זהיר ומחושב). עיקר פעילותה של החברה מתרכז בהפעלת רשת תחנות דלק לצד רשת חנויות נוחות, ובהפעלת בית הזיקוק באשדוד. נוסף על כך, החברה פועלת גם בתחומים תעשייתיים משיקים, ובהם ייצור שמנים לתעשייה ולרכב, ייצור מוצרי איטום ועוד.

את השליטה בפז רכש בינו ב-1999, לפי שווי חברה של כ-420 מיליון דולר ובהשקעה מוערכת של כ-220 מיליון דולר. בסוף 2006 הוא הביא את החברה לבורסה. מאז, כמגמה, שווי החברה צמח, כך שבתוך פחות משלוש שנים מאז שהצטרפה לבורסה המקומית, היא הצליחה להיכנס לתוך מדד הדגל של הבורסה - שנקרא אז מדד המעו"ף (ת"א-25). 

במהלך שנותיה של פז תחת שליטתו של בינו, החברה נהנתה מ"שקט תעשייתי", והנהלתה ודירקטוריון החברה פעלו כתף אל כתף כדי להוציא לפועל את האסטרטגיה שגיבשו בהתאם לקו שהתווה להם בעל השליטה. אלא שבשנים האחרונות מתמודדת חברת האנרגיה עם מציאות עסקית מאתגרת, שהובילה גם לחיכוכים בין בכיריה.

התפטרותו של יו"ר פז, יצחק עזר, בשלהי 2018 חשפה חילוקי דעות קשים בינו לבין הנהלת החברה, שבראשה עמד אז יונה פוגל, ובין בעלי המניות המוסדיים שמחזיקים ברוב מניותיה של פז. בחודשים האחרונים, לאחר סאגה ממושכת, סוכם כי המנכ"ל הוותיק פוגל יעזוב את תפקידו בפז לאחר יותר מ-12 שנים בראשות החברה, ובחודש שעבר הודיעה החברה על זהות מחליפו - ניר שטרן, שהגיע אליה מניהול חברת הסלולר סלקום.

רווחי פז במגמה שלילית מאז 2016

במישור העסקי, כמגמה, מאז 2016 רווחיה של פז נמצאים במגמה שלילית, וב-2018 הם הסתכמו בכ-400 מיליון שקל, אחרי שב-2017 הצטברו לכ-570 מיליון שקל וב-2016 עמדו על 545 מיליון שקל. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2019 ההרעה בשורה התחתונה נמשכה, עם שחיקה של 14% ברווח הנקי של פז, ל-260 מיליון שקל, לעומת כ-300 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2018.

בשבועות האחרונים סיפקה פז אינדיקציה נוספת לכיוון השלילי שבו היא צועדת, עם פרסום אומדנים ראשונים לגבי פעילות בית הזיקוק שלה באשדוד, שהסב לה הפסד תפעולי של 55-65 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019.

שאלת כדאיות של החזקת פז בבית הזיקוק באשדוד עומדת כבר תקופה ארוכה על הפרק. מצד אחד, יש מי שמזהה פוטנציאל הגלום בהחזקה זו, עם תוצאות העשויות להשתפר בזכות שינוי בתנאי שוק (בין השאר, בתמיכת תקן חדש, הנוגע למזוט ימי), ולאחר השקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים בשיפוץ חלק ממתקניו של בית הזיקוק. מנגד, יש מי שחושש מירידת ערכו של בית הזיקוק בעקבות המעבר העולמי לשימוש באנרגיה ירוקה על חשבון הדלק המסורתי, אחרי שבשנים האחרונות תוצאותיו התאפיינו בתנודתיות גבוהה יחסית.