היערכות הממשלה לפרסום מכרז לאספקת שירותי ענן (פרויקט נימבוס) היא לא פחות מנקודת מפנה בתולדות המשק והמדינה. ניתן לדמות אותה לכניסת האינטרנט לחיינו ואחר כך המכשירים הניידים. בלעדיהם קשה לדמיין את צמיחת אומת הסטארט-אפ והצלחת ההייטק הישראלי. הענן, שרוב הציבור מתקשה להבין את מהותו הטכנולוגית, הוא בפועל המנוע הגדול של הכלכלה הדיגיטלית, שמעצבת כיום את חיי כולנו הן במישור הפרטי והן במישור המקצועי.
ממשלות, ובכללן ממשלת ישראל, נרתעו במשך שנים רבות מלהיכנס לעולם הענן הציבורי. החששות התמקדו בצורך להעביר מידע לאומי רגיש למערכת מחשוב חיצונית, התפישה הרווחת כי הענן 'לא מספיק בטוח' והחשש מתלות בספקיות ענן בינלאומיות שאינן כפופות לממשלה. לחששות הללו שותפות לא מעט חברות שמרניות יחסית כמו בנקים, חברות ביטוח ועוד.
בשנים האחרונות פחתו במידה רבה ההסתייגויות של ממשלות מהענן ואימוץ הענן בקרבן קיבל תאוצה אדירה. מכרז הענן של הפנטגון (בהיקף של 10 מיליארד דולר) העניק גושפנקה גלובאלית סופית לענן כתשתית בטוחה ואמינה למערכות מידע ממשלתיות הרגישות ביותר. במקביל ספקיות הענן הגדולות הוכיחו יכולות אבטחה גבוהות מסוגן שעולות על אלו של מערכות מידע של ארגונים. התמיכה האוטומטית של תשתיות ענן ברגולציה בתחום הפרטיות (GDPR) הגדילה אף היא את הבטחון של ממשלות בענן. ולבסוף, הנכונות של ספקי הענן הגלובליים להקים תשתיות ענן מקומיות מגדילה את הבטחון של ממשלות למסור את המידע לתשתית חיצונית שנתפשת כמקומית. לצד הסרת החששות, ממשלות מבינות כי אסור להן לפגר אחר המגזר העסקי ועליהן להוביל את תהליכי החדשנות במדינה, באמצעות התשתיות הדיגיטליות המתקדמות ביותר.
על השפעתו הדרמטית של מכרז הענן הצפוי תעיד העובדה שעוד טרם פרסומו החלו ספקיות הענן הגדולות בעולם להיערך להקמת חוות ענן בישראל ברמה ובהיקף הגבוהים ביותר, כפי שמחייב המכרז. ההשקעות הכרוכות בכך נאמדות במאות מיליוני דולרים לכל חברה - והמשק כולו ייהנה מההון שיוזרם לישראל. יתירה מזאת, ההשקעות יעמיקו את מעורבותן של חברות הענק הללו בהייטק הישראלי ואת תרומתן המתמשכת להייטק הישראלי. הממשלה, כגוף הגדול והמשפיע בכלכלה, היא דה פקטו קובעת הסטנדרטים למגזר העסקי - והמכרז הוא בבחינת איתות לכלל המגזר העסקי שהגיעה העת לנוע במהירות קדימה לעבר הענן וליהנות משלל יתרונותיו.
ממשלת ישראל וכולנו יחד אתה, תיהנה משלל יתרונות תפעוליים וכספיים ובראשם חסכון משמעותי בתקציבי המחשוב הנובע מביטול הצורך לרכוש ולתחזק שרתים, חסכון בנדל"ן, במערכות קירור ועוד. הממשלה תשלם עבור שירותי המחשוב בענן רק על פי הצריכה בפועל, היא תוכל להקטין ולהגדיל את השימוש בהתאם לצרכים המשתנים. מערכות גיבוי מתקדמות, הכוללות התאוששות מאסון, יבטיחו כי במקרה של רעידת אדמה, מלחמה או כל אסון אחר שיתרחש בארץ המערכות שתקרוסנה, תשוקמנה במהירות ללא איבוד נתונים.
עם הכניסה לענן ממשלת ישראל צועדת ממשלת ישראל לעידן חדש של חדשנות דיגיטלית. היא תוכל לפתח בקלות ולהשיק במהירות שירותים מתקדמים חדשים, להנגיש אותם לשימוש עצמי של האזרחים והעסקים - לשפר את רמת ואיכות השירותים לאזרח ולייעל את עבודתה. באמצעות הענן תוכל הממשלה לאמץ את מיטב הטכנולוגיות החדשות כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה, למדיה עמוקה, מציאות ווירטואלית ועוד - שהן הבסיס לדור חדש של אפליקציות מתקדמות בכל העולם. כל אלה יתנו דחיפה נוספת לחדשנות הישראלית ולפרק ב' של צמיחת אומת הסטארט-אפ הישראלית.
המעבר לענן הוא מסע לטווח ארוך שיחייב את הממשלה להיערכות מתאימה. הענן מתפתח בקצב מסחרר ולובש תצורות חדשות (ענן היברידי, ריבוי עננים ועוד). הקצב הדינמי של התפתחות הענן וההתמחויות הנדרשות יחייבו את הממשלה לגייס אנשי מקצוע מהשורה הראשונה ו/או להכשיר ולשדרג כוח אדם קיים, שיסיעו לה להפיק את המקסימום משירותי הענן המתקדמים ביותר שמציעות החברות הגלובאליות. כן נדרשת כמובן תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח שתתייחס לכל ההיבטים הרלבנטיים של סוגי השירותים הנדרשים בראי היעדים ועוד.
ממשלת ישראל, ברוכה הבאה לענן - כי הגיע הזמן!
הכותב הוא מנכ"ל נטאפ ישראל. חברת נטאפ, חברת אחסון וניהול נתונים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.