חריגות במים: המשטרה פתחה בחקירה נגד מפעילת מתקן ההתפלה בפלמחים

המשטרה פתחה בחקירת חשדות לדיווחים כוזבים מצד גורמים בחברת דרך הים, המפעילה את מתקן ההתפלה פלמחים - כך נודע ל"גלובס". מדובר בחקירה תקדימית נגד מפעיל של מתקן תשתית אסטרטגי, והיא נפתחה בעקבות ממצאים שהועברו למשטרה באוגוסט 2019, על-ידי ועדת אדירי, ועדה ציבורית שמונתה לבדוק חריגות באיכות המים במתקני התפלה בישראל, לאחר פרסום כתבה בנושא ב"גלובס".

על-פי אותה כתבה, במים המותפלים שסיפק מתקן ההתפלה שורק לרשת המים הארצית היו חריגות שיטתיות ברמות המלחים (כלורידים), עד לרמה הגבוהה פי ארבעה מהשיעור שנקבע בהסכם הזיכיון עם המדינה.

הוועדה שמינה שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ מצאה כי החריגות בשורק לא היו ברמה שסיכנה את בריאות הציבור, אך הן נעשו על-מנת להגדיל את רווחיות המתקן.

לצד הממצאים על המתקן בשורק חשפה הוועדה ממצאים חמורים על מתקן ההתפלה פלמחים שנמצא בבעלות קרן תשתיות ישראל. על-פי דוח הוועדה, "לאורך תקופה של כשנה וחצי, היו חריגות בריכוז הכלוריד במים שסופקו על-ידי מתקן פלמחים מהרף שנקבע בהסכם בין המדינה למתפיל. כמו כן, בעשרות מקרים הנתונים שהעביר המתפיל למדינה, ביחס לריכוז הכלוריד במים בבדיקות המעבדה, לא תאמו את בדיקות המעבדה בפועל".

הוועדה בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, שבה היו חברים גם סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים במשרד יחזקאל ליפשיץ, מנהלת אגף ההתפלה ברשות המים הילה גיל, ומנהל יחידת תשתיות באגף החשכ"ל במשרד האוצר איציק מרמלשטיין - הגישה את המלצותיה לשר האנרגיה ב-20 באוגוסט 2019.

לגבי המתקן בשורק המליצה הוועדה על הליך אכיפה הכולל קנסות בהיקף של כ-46 מיליון שקלים. בנוסף המליצה על שורת צעדים לשיפור מערך המעקב והבקרה של המדינה ורשות המים אחר איכות המים המותפלים שמספקים מתקני ההתפלה.

לגבי מתקן פלמחים נכתב בדוח, כי "הוועדה ממליצה להעביר את ממצאי הבדיקה לגורמי החקירה הפליליים", זאת מאחר ש"אין בידי הוועדה הכלים למצות את הבדיקה ולעמוד על הגורמים האחראים להצגת תוצאות בדיקות המעבדה אשר דווחו למדינה". כעת, כאמור, פתחה המשטרה בחקירה בנוגע לחשדות האמורים.

לא ממהרים לקנוס ולהעניש את החברות

הפתיחה בחקירה פלילית נגד מפעילי המתקן בפלמחים מעלה את השאלה מדוע נמשכת ההתקשרות העסקית בין המדינה למפעילי המתקן ללא כל הפרעה. מדובר בשאלה עקרונית על טיב היחסים העסקיים בין המדינה לבין גורם פרטי שקיבל זיכיון (בשיטת PPP) להפעיל מתקן תשתית שיש לו חשיבות אסטרטגית, הנחשד בדיווחים כוזבים שיטתיים למדינה. השאלה מתחדדת לנוכח הליכי האכיפה נגד מפעילת מתקן ההתפלה שורק, שהחשדות נגדם לא הגיעו לרמה פלילית.

ההליך נגד מתקן שורק הסתיים בהסדר שנחתם בסוף 2019, ושבמסגרתו התחייבה מפעילת המתקן לספק למדינה כמות של כ-30 מיליון מ"ק מים מותפלים ללא תמורה, בשווי כספי של כ-75 מיליון שקל.

ככל הידוע, לא הוטל קנס כספי כלשהו על מפעילי מתקן פלמחים וזאת למרות שהדיווחים הכוזבים נמשכו על פני שנה וחצי. יצוין גם כי למרות ההתנהלות הפסולה והשיטתית במתקן שורק 1, המדינה מאפשרת לבעלי הזיכיון במתקן בעת הפרשה, האצ'יסון ווטר ו-IDE, להתמודד במכרז להקמת מתקן התפלה נוסף שיוקם בצמוד למתקן הקיים (שורק 2).

בתשובה לשאלת "גלובס" נמסר ממשרד האנרגיה כי למדינה אין כלים נוספים מעבר לתלונה למשטרה במקרים שבהם מתעורר חשד מסוג זה. הסנקציה היחידה שנמצאת בהסכם הזיכיון היא פיצוי מוסכם - אולם במקרה זה, כאמור, לא הוטל קנס כלשהו על מתקן פלמחים.

גורמים הקשורים לוועדת אדירי אמרו ל"גלובס" כי הוועדה לא מצאה ממצאים כלשהם המעידים על כך שהנהלת קרן תשתיות ישראל או גורמים בכירים אחרים מחוץ לחברת התפעול ידעו כי הדיווחים שהועברו למדינה לא היו דיווחי אמת. משום כך, לטענת אותם גורמים, אין לוועדה שום יכולת לקבוע כי מדובר במדיניות מכוונת, או בקשר או קנוניה שהיו שותפים להם גורמים מעבר לאחראים הישירים על הפעלת המתקן.

לדברי אותם גורמים במשרד האנרגיה, "המדינה מנועה מלנקוט בצעדים כלשהם לפני שהסתיימה חקירת המשטרה, מה גם שהמדינה עלולה למצוא את עצמה חשופה לתביעות במקרה שיוטלו סנקציות - בעוד שחקירת המשטרה תקבע כי אין מקום להמשיך בהליכים".

עם זאת, פעולה אחת המעידה כי כן הופקו לקחים בעקבות חשיפת אותם ממצאים היא פיטוריו של אחד מהבכירים בחברת התפעול של מתקן ההתפלה פלמחים. מדובר בבכיר שהיה אחראי בין היתר על דיווחים הכוזבים לרשות המים.

פלמחים: מתקן ההתפלה החמישי בגודלו

מתקן ההתפלה בפלמחים הוקם על-ידי חברת דרך הים (Via Maris) מקבוצת גרנית הכרמל, שבשליטת משפחת עזריאלי. החברה התקשרה מול המדינה בהסכם מסוג BOO, שמשמעותו כי המתקן יוקם ויופעל על-ידי החברה אך יישאר בבעלותה בסיום תקופת הזיכיון (25 שנה) ולא יועבר למדינה כפי שנעשה בשאר מתקני ההתפלה (ובמתקני תשתית נוספים דוגמת כביש 6) שנבנו בשיטת BOT.

הקמת המתקן החלה ב-2005, והוא החל לפעול ב-2007 כמתקן קטן בעל הספק של 30 מיליון מ"ק לשנה. במהלך השנים אישרה רשות המים לזכיינים להרחיב את המתקן בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל, וכיום הוא בעל הספק של 90 מיליון מ"ק.

מתקן ההתפלה בפלמחים הוא אחד מחמשת המתקנים הגדולים שנבנו בשנים האחרונות בישראל, לצד מתקני באשקלון, אשדוד, שורק וחדרה. נכון להיום מתקני ההתפלה מספקים את מירב מי השתייה. על-פי ההערכות מדובר ב-600 מיליון מ"ק בשנה שמותפלים.

בסוף 2013 מכרה גרנית הכרמל את הזכיינית דרך הים שבבעלותה לקרן תשתיות ישראל תמורת 400 מיליון שקל. בעת המכירה, ההערכות היו כי המתקן מניב רווח תפעולי שנתי של 40 מיליון שקל. קרן תשתיות ישראל בניהולו של ירון קסטנבאום הוקמה ב-2007 על-ידי קבוצת הראל ועו"ד יהודה רווה, ושותפים בה לצד הראל גופי חיסכון פנסיוני, ובהם קרנות החיסכון של המורים וקופת הגמל של האוניברסיטה העברית.

מחברת דרך הים, המתפעלת את מתקן ההתפלה פלמחים, נמסר: "לא ידוע לנו על כל בדיקה המתנהלת בנושא". 

מתקני ההתפלה: דגימות מים בעייתיות וניסיון להוזלת עלויות

באפריל 2019 חשף "גלובס" כי נבדק חשד לחריגות שיטתיות ברמות הכלורידים (מלחים) של מי השתייה שמספק מתקן ההתפלה שורק לרשת המים הארצית. מדובר במתקן שהוקם בשותפות בין חברת IDE לחברת הצ'יסון ווטר, ובעל הספק של 150 מיליון קוב לשנה - כמות המסוגלת לספק מי שתייה ל-1.5 מיליון בני אדם.

על-פי ההסכם עם המדינה, התחייבו בעלי הזיכיון להפעלת המתקן כי רמת הכלורידים במים לא תעלה על 20 מיליגרם לליטר. אלא שעל-פי נתונים שדווחו לרשות המים על-ידי חברת מקורות, רמות הכלורידים במים היו גבוהות עד פי ארבעה מהרמה הנדרשת, למעט בשעה 9 בבוקר - השעה שבה נאספו דגימות של המים ונשלחו למעבדה.

המעבדה, שפעלה במימון הזכיין, דיווחה על תוצאות תקינות של רמות הכלורידים במים - ודיווחים אלה הועברו על-ידי מפעילי המתקן לרשות המים, הגוף המפקח על מתקני ההתפלה. רמת הכלורידים המותרת בתקן עומדת על כ-400 מיליגרם לליטר, כך שאין ראיות לכך שהחריגה יצרה סיכון לבריאות הציבור, אולם היא אפשרה למפעילי מתקן שורק חיסכון משמעותי בעלויות הכרוכות בהורדת ריכוז הכלורידים במים.

הממצאים העלו, כי החריגות במי הכלורידים החלו זמן לא רב לאחר תחילת הפעלת המתקן ב-2014, ונמשכו עד שרשות המים הפנתה שאלות בנושא למפעילי המתקן בסוף 2018.

ב"ועדת אדירי", שמונתה לבחון את החריגות באיכות המים במתקני ההתפלה, העריכו כי החיסכון השנתי כתוצאה מהפעולה הגיע ל-2.8 מיליון שקל לפחות בשנה.

בתחילת 2019, לאחר שהופסקה ההתנהלות הפסולה, רכשה חברת דן קפיטל - זרוע ההשקעות של דן תחבורה - את חלקה של IDE במתקן תמורת 500 מיליון שקל.

במקרה של מתקן ההתפלה פלמחים, התברר כי הדיווחים שהעביר המפעיל לא תאמו את ממצאי בדיקות המעבדה והיו לפיכך כוזבים. עובדה זו התבררה לאחר שהוועדה פנתה ישירות למעבדה וביקשה את רישומי התוצאות של בדיקות המים בשנים האחרונות. אי-ההתאמות שנמצאו היו על פני תקופה של שנה וחצי וכללו עשרות דיווחים שונים.

בעקבות הבדיקה המליצה ועדת אדירי כי המדינה תערוך בעצמה בדיקות של איכות מי השתייה, תשפר את מנגוני הדיווח ותגביר את תדירות הבדיקות.