כך התפתח כנס מכירות אחד בסינגפור למצוד כלל-עולמי אחר וירוס הקורונה

בחודש שעבר התאספו 109 אנשים במלון בסינגפור לכנס מכירות בינלאומי שערכה חברת בריטית. הם טסו הביתה בלי לדעת שחלקם נושאים בגופם את נגיף הקורונה. עשרה ימים לאחר שהכנס הסתיים התברר כי אחד המשתתפים, מלזי בן 41, נדבק במחלה.

באותו הרגע נפתח מאמץ חובק-עולם, כמעט נואש, בניסיון לאתר חולים פוטנציאליים. המאבק התפרס על פני שש מדינות באסיה ובאירופה (ובהן דרום קוריאה, אנגליה וצרפת) והצריך עבודות בילוש של ממש.

המבצע לאיתורם של החולים הפוטנציאליים כלל שיתוף-פעולה בין הרשויות השונות. הרשויות בצרפת סגרו בתי ספר בעיירות דלילות. פקידי בריאות הציבור בבריטניה בודדו עובדי שירותי בריאות שחלו במחלה וחיפשו חולים עימם הם הגיעו במגע. בכל המדינות הללו השתמשו בתקשורת כדי לשתף שמות של אנשים שעשויים להיות נגועים ויצרו "מפות פעילות" שפירטו את תנועתם. הם בדקו רישומים של טיסות והתקשרו לנוסעים בעצמם.

סינגפור, שרשויות הבריאות שלה אישרו 86 מקרים של הידבקות בקורונה כתוצאה מהכנס, הרחיקה לכת, פרסה עשרות אנליסטים מטעם המדינה שאספו מידע וניסו לאתר אנשי קשר. החקירה התחילה בבתי החולים: מומחים ראיינו את הנדבקים כדי להתחקות ולמפות את מקום הימצאם בימים שלפני - עם מי אכלו, עם מי נפגשו, באיזו חנות נעליים ביקרו ועוד.

עוזר מנהל באגף המחלות של סינגפור סיפר כי הוא ומקורביו ביקשו עזרה מהמשטרה, נעזרו בצילומים של מצלמת אבטחה ועבדו עם חברות נסיעות כדי לזהות איזה נהג הביא את מי; והכול כדי לזהות את מקור הזיהום, לייצר את הפאזל הגדול ולענות על השאלה מי הביא את הקורונה לכנס.

ממלזיה לדרום קוריאה ובחזרה לסינגפור

הדיווח הראשון על הבעיות הגיע כאמור ממלזיה, 10 ימים לאחר שרוב הנוכחים עזבו את סינגפור. משתתף מלזי בן 41 נסע לעיר הולדתו בצפון המדינה, וכשחזר הביתה, היה לו שיעול וחום. הרופאים אישרו כי הוא נדבק בקורונה. בדיעבד התברר כי הוא הדביק גם את אחותו ואת חמותו. הוא וחמותו החלימו בינתיים, אחותו עדיין בטיפול.

אלא שהן לא היו היחידות. המלזי הנגוע סעד בכנס עם מקורב מדרום קוריאה. לאחר שאובחן כחולה, הוא יצר קשר עם הקולגה מדרום קוריאה. לדרום-קוריאני הייתה דרך ארוכה חזרה הביתה מהכנס בסינגפור. הוא טס לסיאול, אכל ארוחת ערב במסעדה ואז נסע ברכבת לעיר הולדתו. את הלילה הוא העביר בבית הוריו, ביקר את יתר משפחתו למחרת ואז חזר לסיאול, שם הוא נסע ברכבת וגם במונית הביתה. עוד לפני ששמע מחברו המלזי, האיש חש בתסמינים קשים. לאחר ההודעה הוא בדק את עצמו. התוצאה הייתה חיובית.

המקרה עורר ציד וירוסים בדרום קוריאה, והרשויות בסינגפור עודכנו. חוקר דרום-קוריאני נסע לפרבר של סיאול שבו מתגורר האיש, אסף מידע ויצר "טיים ליין" של כל האנשים שאיתם בא במגע ישיר או עקיף. בתחילה זוהו 188 אנשים, בהמשך המספר התרחב ל-290. תוך כדי התברר כי דרום-קוריאני נוסף שהיה בכנס חלה במחלה.

הווירוס מגיע גם לבריטניה ולצרפת

בינתיים הנגיף הגיע גם למערב. אזרח בריטי שהיה בכנס חזר לאירופה ועצר עם חברים בעיירת סקי צרפתית, התגלה אף הוא כנשא של הווירוס. הוא לא סבל מתסמינים בולטים, אף בדיקות איששו כי הוא נושא את המחלה.

גם כאן פתחו הרשויות הבריטיות במסע נגד הזמן לאיתור חולים שאליהם נחשף - מצוות הבר שבו הוא בילה בערב ועד נוסעי טיסה שישבו לידו. הרשויות הבריטיות יצרו קשר גם עם המקבילות שלהן בצרפת, ואלה מצידן החלו לבדוק את מי ששהה בקרבתו באתר הסקי.

הרשויות זיהו 11 קשרים קרובים של האזרח הבריטי, כולל הבעלים של האכסניה שבה התארח ושלושת ילדיו. משרד הבריאות הצרפתי אבחן את כולם בסיכון גבוה להדבקה והעביר אותם ברכבי חירום מחוטאים לשלושה בתי חולים סמוכים. תוצאות חיוביות החלו לחזור עוד באותו היום, ובשעה שלוש לפנות בוקר הקימו הרשויות מרכז משברים בעיירה הנידחת.

למחרת, עם כל מקרה מאושר נוסף התרחבה הבדיקה, ולבסוף התגלו חמישה חולים בסך-הכול, כולל ילד בן 9. הזיהום של הילד הציב אתגר. גורמים רשמיים ניסו לשחזר את קורותיו אך התקשו לאתר את כל האינטראקציות שקיים, ולכן החליטו לקחת מקדם ביטחון וסגרו שלושה בתי ספר שונים למשך שבוע שלם.

בינתיים הרשויות בבריטניה המשיכו בניסיון לאתר חולים נוספים שבאו במגע עם האזרח הבריטי שהגיע מהוועידה. ארבעה חולים אותרו, שניים מהם אנשי צוות רפואי. הבריטי עצמו החלים וחזר לביתו בזמן שחלף.

בסינגפור עצמה המשיכו כל הזמן בניסיונות איתור של חולים פוטנציאליים. חודש עבר, ואף אחד מבין באי הכנס לא מת.