דעה: כוח ההיעדרות של המנהיג

במהלך דיון בכנסת לפני כמה ימים קמו בני גנץ וחברי מפלגתו ויצאו מהאולם כאות מחאה על היעדרותו של ראש הממשלה ורוב חברי הקואליציה מן הדיון. השארת כיסא ריק היא מהלך אקטיבי, כוחני ומכוון, שמטרתו השגת אינטרסים שונים, ולא רק בעולם הפוליטי כי אם גם בעולם הארגוני.

כיסא ריק של המנהל

מהלך פוליטי מכוון של השארת הכיסא הריק של עצמו הוא ניסיון אקטיבי של מנהל למנוע יצירת מחליף פוטנציאלי לעצמו לעת הצורך. בדרך-כלל המטרה היא לא לאפשר להנהלה לקבל החלטה על שינוי תפקידו בלא הסכמתו או רצונו. הדבר נפוץ במקרה של מנהל שאינו מעוניין בקידום בארגון בעבור עצמו (לדוגמה, כשהמנהל שואף להקים עסק עצמאי בשלב מסוים, ועד אז מעוניין לצבור ידע וניסיון ו"להתגלח" על הארגון הנוכחי). מנהל כזה יודע שאם יכין עתודה ניהולית, הוא עלול להידרש לשנות תפקיד לפני שישיג את מבוקשו.

במקרה אחר יכול המנהל להציג מצב שבו הוא כן מכין עתודה ניהולית, אך בפועל הוא מאמן את העתודה באופנים בלתי יעילים, בכוונה, כדי למנוע תפקוד מוצלח שלהם מאוחר יותר. פעמים רבות זו דרכו של מנהל לקנות לעצמו עוד זמן, עד שיחליט אם ברצונו לעזוב את הארגון, ואז רק לקראת עזיבתו יתחיל ללמד את מחליפיו את העבודה כראוי. במקרים אחרים הוא יותיר אחריו מחליף בלתי מיומן, כדי שהאחרים יזכרו אותו כמנהל המוצלח היחידי. פגשתי גם מקרים שבהם מנהל אכן הקים עסק עצמאי, והותיר אחריו מנהל בלתי מיומן רק כדי שיוכל להתחרות בו בהיותו מתחרה חלש.

כיסא ריק בצוות

השארת כיסא ריק היא מהלך שיכול להיעשות לא רק בכיסא המנהל בעצמו, אלא גם באשר לכיסא של איש צוות. מנהל שבכוונה תחילה נמנע מלגייס עובד לצוות שלו עושה זאת, למשל, כדי להצדיק באוזני ההנהלה תפקוד לא מספק של שאר חברי הצוות: "אני עושה ככל יכולתי, אתם אינכם מגייסים כוח-אדם מספק, והצוות כפי שהוא כיום אינו מסוגל לעמוד בביצועים שאתם דורשים".

פגשתי לא מזמן מנכ"ל שהתעקש לעכב ולחבל בגיוס של איש משאבי אנוש בכל דרך אפשרית - גם כשהמועמדים לתפקיד היו טובים, וכל זה מחשש שהאדם שיגויס יתערב בניהול אנשיו. וכמובן, לעתים יכול מנהל להשאיר כיסא ריק של עובד משום שהוא מנסה למנוע מאנשים ספציפיים לעבוד בארגון - כאלה שיכולים להתחרות בו ובתפקודו, או לשפוך אור על חוסר הידע שלו בתחום מסוים.

כיסא ריק באירועים מסוימים

לסוף ישנו מהלך של היעדרות מכוונת מאירועים מסוימים, שעל פני השטח מוצגת כהיעדרות מקרית ובלתי מתוכננת לשם השגת כמה מטרות.

מטרה אחת היא צבירת כוח ארגוני, שהרי אי-הגעתו של המנהל מעכבת תהליכים שהיו אמורים להיקבע במהלך הפעילות, ובזכות כך הוא נחשב חשוב ונחוץ יותר, ואף יוצר תלות בו בקרב המנהלים האחרים.

מטרה אחרת היא הבעת זלזול בקולגות (למשל כשהוא נעדר מישיבה וכך מזלזל בזמן של המנהלים שהגיעו אליה), או הפגנת זלזול בארגון ואף מחאה על פועלו (למשל במקרה שהתקבלה החלטה שהוא אינו מסכים עמה - אז היעדרותו עשויה אך למנוע תחילת נקיטת הפעולה שלה הוא מתנגד).

וישנה גם האפשרות להעצמת קונפליקט בין גורמים שונים - למשל כשהמנהל הנוכח בישיבה מצוי בקונפליקט עם מנהל אחר שנמצא בה, ובשל כך תלוי בנוכחותו של המנהל הנעדר, הפועל כמתווך בין היריבים.

טקטיקה מאורגנת של הכיסא הריק

שימוש שקול בטקטיקת הכיסא הריק יכולה אמנם לקדם את מטרותיכם, אך חשוב להכיר במגבלותיה ובהשלכותיה לפני שבוחרים לנקוט בה, ולחשוב ולבדוק:

• חשיבות הנוכחות: האם לנוכחותכם יש חשיבות ממשית? האם המסר שלכם יועבר אם תיעדר? אם לא - לא תשיגו את מטרותיכם, ויתכן אף שאיש לא ישים לב להיעדרותכם.
• מחיר ההיעדרות: מה המחיר של היעדרותכם? האם יהיו משתתפים שישנו את דעתכם לגביכם לרעה? ואם כן - האם זה עדיין יהיה שווה את השגת הרווח שבמהלך?
• תדירות השימוש בטקטיקה: שימוש תדיר במהלך זה יעביר מסר של בריחה מהתמודדות עם קשיים, ולא מסר של כוח כפי שקיוויתם לייצר.
• תכנון מוקדם: תמיד עדיף לחתור לא להגיע מראש למצבים שבהם תרגישו צורך להימנע מלנכוח. ייתכנו דרכים אפקטיביות יותר להביע התנגדות שלא בדרך סרבנות, דוגמת הסברה נכונה לגורמים הרלוונטיים. נסו לבנות חלופות נוספות לדרך השגת התוצאה הרצויה.

יעל מהודר היא יועצת ארגונית, מומחית לניהול ולקריירה ומחברת הספר "המועמד הנבחר".