הם קטנים, בלתי־שימושיים וממלאים צנצנות זכוכית מפינלנד ועד מלטה. מטבעות הסנט והשני סנט של האירו, בצבע נחושת, שלרוב עושים דרך חד־כיוונית מהכיס או הארנק לכלי קיבול כלשהו בו הם נצברים במשך שנים, הם מטרד צרכני וגם כאב ראש כלכלי בשביל הבנק המרכזי האירופי. עלות הייצור שלהם גבוהה מערכם הנקוב ומספרם רק הולך ועולה. מדינות אחרות, ביניהן ישראל, כבר הוציאו את המטבעות הקטנים ביותר מהמחזור, אך האיחוד האירופי, שרק השיק את האירו לפני 20 שנה, נשאר נאמן להם.
עד עכשיו. במסמך שפרסמה הנציבות האירופית נכתב לראשונה כי בריסל שוקלת להוציא את שני המטבעות מהמחזור, והסוגיה אף כלולה בתוכנית העבודה שלה לשנת 2020. אם לא תירשם התנגדות כלשהי, והציבור והעסקים יתמכו, ייתכן שעד סוף השנה הנוכחית כבר תעבור החקיקה שתבטל את השימוש במטבע הסנט ומטבע השני־סנט
לפי הנציבות, עלות הייצור של מטבעות הסנט גבוהה מערכם הנומינלי. למעשה, היא עומדת פחות או יותר על הערך של מטבע השני־סנט, והופכת גם אותו להוצאה בלתי משתלמת. המטבעות הללו נערמים במשקי הבית של חברות גוש האירו, בין השאר בגלל השימוש ההולך ופוחת במזומן, והשימוש ההולך והגובר באמצעים אלקטרוניים. בגרמניה, למשל, הציעו בעבר הבנקים פתרון יעיל במסגרתו אפשר היה פשוט למלא שקית בשלל מטבעות, לשגר אותה לבנק ולמצוא את הכסף בחשבון אחרי כמה ימים. כיום, שירות זה כרוך בעמלה של 12 אירו, סכום גבוה יותר מתכולת שקית ממוצעת.
מטבעות ללא שימוש
מדובר גם בבעיה צומחת. לפי נתוני הבנק המרכזי האירופי, מספר שני המטבעות הקטנים ביותר זינק בשנים האחרונות, וקפץ מ־14 מיליארד מטבעות של סנט ושני סנט ב־2002 ל־61 מיליארד ב־2017. מדובר ב־181 מטבעות לכל תושב בוגר של האיחוד האירופי. אחת הסיבות לכך, אפשר לשער, היא העובדה שהם לא שבים למחזור כמו עמיתיהן - השטרות. כאשר בריטניה שקלה את הוצאת מטבעות הפני והשני פני מהמחזור, בדק הבנק של אנגליה את הרגלי השימוש בהם. לפי המחקר שערך, 60% מהם נמצאו בשימוש רק פעם אחת - במעמד הקבלה שלהם כעודף - לפני שמצאו דרכם לצנצנת. 1 מ־12 פשוט נזרקו לפח.
דומה שהסלידה מהמטבעות הקטנים גוברת על הרצון של רבים באירופה להמשיך ולפעול במזומן. אפילו בגרמניה, שנחשבת למלכת המזומנים של אירופה ושבה רוב העסקאות מתנהלות עדיין במזומן (בהשוואה לסקנדינביה שבה מדובר במיעוט), יש תמיכה בעניין. בדיקה שערך ה"פרנקפורטר אלגמיינה", בנוגע להצעת הנציבות מצאה כי המפלגות הגדולות תמימות דעים בנוגע להוצאתם מהמחזור.
70% מהצעירים בעד
סקר שקיים העיתון "בילד" מצא כי צעירים מעדיפים יותר ממבוגרים להיפטר מהמטבעות הקטנים - בערך 70% מהצעירים עד מגיל 18 עד גיל 27. בציבור הכללי בגרמניה, שיעור זה עומד על 60%.
ואולם, לחוק יש השלכה מרכזית אחת, שעשויה להשפיע על המחירים בגוש האירו. אם המטבעות יוצאו מחוץ לחוק, גם ייאסר על החנויות להציג מחירים כמו 9.99 אירו, או אולי באופן משמעותי יותר - 1999.99 אירו - תרגיל שיווקי שנועד להציג מראית עין של מחיר מופחת, וככל הנראה עובד, מכיוון שהוא מאומץ בכל מקום. החוק שמקדמת הנציבות נקרא בהתאם "חוק העיגול", משום שמשמעותו תהיה הוצאה של מחירים כאלה מחוץ לחוק, והכרח לעגל את המחירים בגוש האירו.
מהלך זה עשוי להציב את החוק בפני התנגדות מצד העסקים באירופה. מבחינת הציבור, הוא אינו בעייתי: סקרים שקיימה הנציבות הראו כי אין מדינה אחת בגוש מדינות האירו שבה יש רוב כלשהו לשמירת המטבעות הללו.
אם יתבצע, יצטרף האיחוד האירופי למדינות אחרות שכבר ביצעו את המהלך משיקולים כלכליים. בישראל יצאה קודם האגורה מהמחזור, ואחרי גם מטבע של חמש אגורות. גם קנדה, אוסטריה, ברזיל ושוודיה ביצעו מהלך דומה, וגם הן מחייבות את העסקים לעגל את מחירי המוצרים למטבע הקטן ביותר הנמצא בשימוש. הנציבות הבהירה כי כעת יחל הליך של התייעצויות ושמיעת עמדות הציבור והעסקים, לפני שיוכרע איך להתקדם בנושא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
