במצב של כאוס פוליטי ותחת ממשלת מעבר, ביקשה מועצת מקרקעי ישראל לכלול נושא נוסף בסדר היום של ישיבתה האחרונה, והוא הצעה לתיקון הכללים להשבת קרקע חקלאית לרשות מקרקעי ישראל.
רק לאחר מחאה מצד יישובים חקלאיים ובעלי זכויות חקלאיות והפעלת לחץ מסיבי מצד התנועות המיישבות ומרכז המועצות האזוריות, הוחלט ברגע האחרון לדחות את הישיבה בעניין עד לאחר הבחירות.
על מה קם הרעש? הצעת ההחלטה שבה אמורים היו לדון מצמצמת באופן משמעותי את הפיצוי ליישובים חקלאיים ולבעלי זכויות חקלאיות, המשיבים קרקעות חקלאיות לטובת הקמת מתחמים מועדפים לדיור.
במסגרת הכללים הקיימים כיום, יישובים חקלאיים ו/או בעלי זכויות חקלאיות אשר נדרשים להשיב את זכויותיהם בקרקעות חקלאיות למדינה לטובת הקמת מתחמים מועדפים לדיור, זכאים, בנוסף לפיצוי החקלאי ולתמריץ בגין השבת הזכויות במועדים הנדרשים, גם לזכות לרכוש בפטור ממכרז (אך כנגד תשלום דמי היוון ותשלומי פיתוח) זכויות בחלק מהמגרשים במסגרת התוכנית, וכן להעביר זכויותיהם אלו לצד ג' וזאת בהתאם למנגנון הקבוע בהחלטה. אם תתקבל הצעת ההחלטה כפי שהיא, הדבר יהווה פגיעה משמעותית ביישובים חקלאיים ובעלי זכויות בקרקעות חקלאיות אלו.
כך לדוגמה, במסגרת הצעת ההחלטה הוחלט לשנות את היקף השטח המקסימלי ואת היקף יחידות הדיור שיישוב חקלאי או בעל זכויות בקרקע חקלאית זכאי לרכוש בפטור ממכרז. כך, באזור שאינו אזור עדיפות לאומית השטח יוגבל ל-50 דונם (במקום 100 דונם כיום) ול-200 יחידות דיור (במקום 500 יחידות דיור כיום).
זאת ועוד, במסגרת הכללים הקיימים דובר על מתן תמריץ נוסף ליישוב חקלאי או לבעל זכויות בקרקע חקלאית שישיב את הזכויות בקרקע במועד, בגובה 50% מגובה הפיצוי החקלאי על בסיס שומות פרטניות. במסגרת הצעת ההחלטה מוצע כי התמריץ יחושב על בסיס ערכים שנקבעו על ידי הרשות עצמה. הצעת ההחלטה אינה כוללת הוראות מעבר, ומשכך קיים חשש שאם תתקבל, היא תחול גם על יישובים המצויים באמצע התהליך אך טרם חתמו על הסכם השבה.
אילו יכלו בעלי הזכויות בקרקעות החקלאיות לבחור האם לשמר בידם את זכויותיהם בקרקעותיהם החקלאיות או להשיבן בפרק זמן בלתי הגיוני, בהליך דורסני וכנגד קבלת פיצוי, היו בוחרים ללא ספק באפשרות הראשונה, ואילו כעת, גם הפיצוי שהיה מבחינתם "כבשת הרש", מצטמצם באופן משמעותי.
ההצעה מהווה קריאת כיוון ברורה ביחס למדיניות רמ"י, המהווה למעשה תמריץ שלילי ליישובים חקלאיים ולבעלי זכויות בקרקעות חקלאיות מלשתף פעולה ולהשיב את הזכויות במועדים הנדרשים. מניסיוני, לאור היעדר הוראות מעבר בהצעה, רצוי כי בעלי הזכויות אשר מצויים בתהליך וטרם חתמו על הסכם השבה - ינצלו את פרק הזמן עד למועד הדיון הצפוי בהצעה, כדי לשקול את צעדיהם ולהיערך בהתאם, ויפה שעה אחת קודם.
חגית בן משה / צילום: נמרוד גליקמן
הכותבת היא שותפה ומנהלת מחלקת ההתיישבות במשרד ברנע ג'פה לנדה ושות'
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
