דעה: אל תספידו את הלכת אפרופים - היא חיה, קיימת ורלוונטית מתמיד

בשבוע שעבר פורסמה ב"גלובס" ידיעה שלפיה בית המשפט העליון "ממשיך לתת מעמד דומיננטי ללשון החוזה בבואו לפרש חוזים שהם חוזים עסקיים מפורטים". ידיעה זו באה בעקבות פסק דין חדש בעניין A.T.S Investments Inc שניתן ב-19 בפברואר 2020, ובו נדון סכסוך עסקי בין חברות פרטיות העוסקות בתחום הנדל"ן. בפרשה זו התעוררה מחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע לסיווג כספים שהועברו ביניהם במסגרת ההסכמים: האם היו כספים אלה הלוואות או השקעות הון.

במחלוקת פרשנית זו השופט עופר גרוסקופף סבר כי לשון ההסכמים מצביעה על כך שמדובר בכספי הלוואה. השופט גרוסקופף ציין כי מאחר שמדובר בחוזה אשר נערך על-ידי אנשי עסקים מנוסים, שחזקה עליהם כי הם בקיאים ברזי הניסוח של מסמכים משפטיים, יש להעניק ללשון הברורה בה נקטו הצדדים מעמד דומיננטי, "כמעט מכריע".

פסקי דין העוסקים בענייני חוזים לא זוכים ברגיל במקום של כבוד בין כותרות העיתונים, אך לאחרונה ניתנת להם תשומת-לב מיוחדת בבמת התקשורת הכתובה. סביר כי עצם פרסום הידיעה האחרונה בעיתון - בדומה לידיעות שקדמו לה אגב פסק הדין בעניין "ביבי כבישים" שזכה לתהודה רבה - מושתת אף הוא על ההנחה שלפיה פסק הדין החדש ממשיך מגמה של סטייה מהשיטה הפרשנית שהנחיל השופט אהרן ברק בהלכת אפרופים, הלא היא הפרשנות התכליתית של החוזה. נזכיר: לפי שיטת הפרשנות התכליתית, חוזה יפורש לא רק על-פי לשונו אלא גם על-פי מכלול הנסיבות האופפות את ההתקשרות בו.

להנחה שלפיה הלכת אפרופים פסה מן העולם אין בסיס עיוני, וכבר עמדנו על כך שפסק הדין בעניין "ביבי כבישים" לא חולל שינוי בתחום פירוש החוזה, בוודאי לא חולל הפיכה של הלכת אפרופים. מסקנה זו הולכת ומתחזקת לרקע בחינה של פסק הדין החדש, בעניין A.T.S Investments Inc, וזאת למרות שהשופט גרוסקופף חזר והדגיש בו את משקלה ה"דומיננטי" של לשון החוזה.

ראשית, נראה כי שוב יש להעמיד דברים על דיוקם בכל הנוגע להלכת אפרופים; בכל הנוגע למה שנקבע בה, ובעיקר: למה שמעולם לא נקבע בה. הלכת אפרופים, וכל ההלכות שבאו בהסתמך עליה ובעקבותיה, קבעו במפורש את מעמדה האיתן - ולעתים כמעט מכריע - של לשון החוזה. בשורה ארוכה של פסקי דין חזרו שופטי בית המשפט העליון - מהם המצדדים הגדולים בהלכת אפרופים - והדגישו כי נקודת המוצא לכל פרשנות היא לשון החוזה; כי קיימת חזקה שלפיה לשונו הברורה של החוזה משקפת את רצון הצדדים; כי ללשון החוזה יש משקל כבד ומשמעותי בהתחקות אחר רצון הצדדים לחוזה; כי ברוב המקרים לשון החוזה תהווה מקור אמין יותר מנסיבותיו החיצוניות; וכי לשון החוזה תוחמת ברגיל את גבולות הפרשנות.

לפיכך, עצם העובדה כי השופט גרוסקופף שב ומדגיש כעת, בפסק הדין הנזכר, את מעמדה הדומיננטי - "הכמעט מכריע" - של לשון החוזה אינה חתירה תחת הלכת אפרופים. הלכת אפרופים לא כפרה מעולם בכובד משקלה של הלשון בעת פירושו של חוזה.

שנית, הפער בין גישתו הפרשנית של השופט גרוסקופף ובין גישת הפרשנות התכליתית שאומצה בהלכת אפרופים אינו משמעותי. אין לרדד את עמדתו של השופט גרוסקופף, שהיא בעלת רבדים וגוונים רבים, רובם עולים בקנה אחד עם הלכת אפרופים ובוודאי עם האידאולוגיה שביסודה, המכוונת להגשמת תכליות רבות ומגוונות (כגון הגשמת רצון הצדדים, יעילות וקידום ערכים חברתיים וציבוריים). אכן, לדעתו לעתים הגשמת תכלית החוזה הנדון תובטח באמצעות מתן משקל דומיננטי דווקא ללשון החוזה. כך הוא, למשל, בחוזה עסקי המנוסח בידי צדדים מתוחכמים המודעים היטב לכללי הפרשנות החלים. אך לעתים, אף זאת לדעת השופט גרוסקופף, עניינה של תכלית הפירוש תהא הגשמת רצון הצדדים בעת הכריתה. במסגרת הגשמת תכלית זו לא יינתן ללשון החוזה משקל מכריע, ולמעשה החוזה יפורש בדומה למה שקובעת הלכת אפרופים, לפי לשונו ונסיבותיו יחד. ולעתים, גם זאת לדעת השופט גרוסקופף, תהא תכלית הפירוש כיבוד ערכיה של השיטה המשפטית.

שלישית, לגוף פסק הדין A.T.S Investments Inc, ראוי ליתן תשומת-לב, לא רק למה שהשופט גרוסקופף אומר אלא גם, אולי בעיקר, למה שהוא עושה. אף כי השופט גרוסקופף מדגיש את מעמדה הדומיננטי של לשון החוזה הוא אינו מתעלם במבחן המעשה ממכלול נסיבות הכריתה. חלק ניכר מפסק דינו של השופט גרוסקופף מוקדש לבחינת מכלול הנסיבות, תוך ביסוס מסקנתו הפרשנית הן על לשון ההסכמים הן על מכלול הנתונים הרלוונטיים, לבד מלשון החוזה. אין אפוא הבדל רב בין הלכת אפרופים, המצדדת בבחינת מכלול נסיבות ההתקשרות במסגרת פירושו של חוזה, לבין עמדתו הפרשנית של השופט גרוסקופף, הפונה אף היא לנסיבות ההתקשרות.

רביעית, אין להתעלם מעמדותיהן הברורות של השופטות דפנה ברק-ארז ויעל וילנר באותו פסק דין. הן מסכימות לפסק דינו של כבוד השופט גרוסקופף, תוך הדגשה כי מקומן של הנסיבות האופפות את ההתקשרות לא נפקד מן ההכרעה.

ולבסוף: בצד פסק הדין הנדון כאן, גם אין להתעלם מפסיקות אחרות של בית המשפט העליון. לפני כחודש ניתן בבית המשפט העליון פסק דין, בעניין אופטיקה הלפרין שעסק אף הוא בפרשנות חוזה. בפסק הדין - שניתן כחודשיים לאחר שניתן פסק הדין "ביבי כבישים" (שנחשב, בטעות לדעתנו, ראשית הכפירה בהלכת אפרופים) - פורש החוזה הנדון תוך התייחסות להלכת אפרופים בלבד, ובלא כל התייחסות לפסק הדין בעניין ביבי כבישים. משום מה, פסק דין זה לא זכה בתהודה כלשהי. 

גבריאלה שלו היא פרופסור למשפטים, מומחית לדיני חוזים. אפי צמח הוא דוקטור למשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ספרם של פרופ' גבריאלה שלו ושל ד"ר אפי צמח, "דיני חוזים", ראה אור ב-2019.