משבר קורונה בענף התיירות מכה בישראייר - ומרחיק שוב את התוכנית של אי.די.בי למכירת החברה

קבוצת אי.די.בי, שנמצאת בשליטת אדוארדו אלשטיין, שוב נתקלת בקשיים בניסיונה למכור את חברת התעופה והתיירות ישראייר, שנמצאת בבעלותה המלאה. שנתיים אחרי ביטול העסקה למיזוגה של ישראייר עם חברת סאן דור של אל על , וכשנה לאחר כישלון מכירתה למתעניינים אחרים, נפגעת כעת ישראייר מהמשבר העולמי סביב התפרצות וירוס קורונה, וזאת בזמן שאי.די.בי משוועת למזומנים.

רק לפני כשלושה חודשים עוד העריכה אי.די.בי בדוחותיה הכספיים כי תוכל להשלים במהלך 2020 את מכירת ישראייר בתמורה לסכום של כ-186 מיליון שקל (כ-54 מיליון דולר). דוח תזרים המזומנים החזוי, שאותו פרסמה החברה בסוף נובמבר 2019, הצביע על תחזית שלפיה היא תסיים את 2021 כשבקופתה מזומנים בשווי של 208 מיליון שקל, וזאת בהתבסס על מכירת ישראייר בסכום האמור. 

את המשימה למכור את ישראייר עוד השנה קיבל לידיו ערן סער, שמונה לפני חודשים אחדים למנכ"ל החדש של אי.די.בי. סער התחיל להניע מחדש את תהליך המכירה, ואף הציע את העסקה לקרן פורטיסימו, בניהולו של יובל כהן. בין הצדדים אף נערכו כמה פגישות בעניין, אבל המשבר הנוכחי בענף התיירות מציב סימן שאלה גדול סביב האפשרות להשלמת המכירה כבר השנה. 

"ימים קשים עוברים עלינו" 

ישראייר, שאותה מוביל המנכ"ל אורי סירקיס, רשמה אשתקד שיפור בפעילותה הבינלאומית, אבל ספגה פגיעה קשה בפעילות הפנים-ארצית, על רקע סגירת שדות התעופה באילת ובשדה דב. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2019 רשמה ישראייר ירידה של 5.3% במכירות ל-234 מיליון דולר, ונפילה של 45% ברווח הנקי ל-4.4 מיליון דולר.

כעת נאלצת ישראייר להתמודד גם עם פגיעה קשה בפעילותה הבינלאומית, על רקע משבר הקורונה, שמוביל להאטה במכירות כרטיסי הטיסה לחו"ל ולביטולי כרטיסים שכבר נמכרו. אתמול שלח המנכ"ל סירקיס מכתב לעובדי החברה, שבו כתב: "נידרש לקיצוץ מחויב בכוח-האדם, לדחייה של פתיחת יעדים ולהוצאה של עובדים לחופשה של שבעה ימים". את משבר הקורונה הגדיר סירקיס כ"משבר שעוצמתו והשפעתו, לפי שעה, דומים לפגיעה בחברה ב-2014 במבצע 'צוק איתן'". סירקיס פירט במייל את התנהלות החברה בעת משבר.

"ימים קשים עוברים עלינו. הירידה במכירות המוקד הישיר מעיקה עלינו ברמה התזרימית והמוראלית", כתב לעובדים. "אמר פעם אלי הורוביץ, המנכ"ל המיתולוגי של טבע, כי באותה מידה שבה אנו מופתעים מהכניסה למשבר, נופתע ממהירות היציאה ממנו. משבר לא פותרים - משבר מנהלים". סיריקיס יוצא מנקודת הנחה כי המשבר יימשך עד לסוף מרץ, וכי עוצמתו תפחת בהדרגה. 

עם זאת, סבור המנכ"ל כי הפעילות המתוכננת של ישראייר לפסח "תיפגע באופן בלתי נסבל". לעומת זאת, הוא סבור כי בחופשת הקיץ הפגיעה תהיה פחותה. סירקיס התייחס להבטחתו של שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', לסייע לחברות התעופה הישראליות, וכתב כי "סיוע ממשלתי יינתן, אם בכלל, באופן מינורי - והשפעתו תורגש במאי השנה". הוא הוסיף כי "תוצאות הרבעון הראשון יהיו קשות. נרשום הפסד כבד, שישפיע על רווחיות 2020 כולה. כל הפעולות שננקוט חייבות לתרום לשיפור התזרים, ולא לבוא על חשבון פוטנציאל הצמיחה שיגיע אחריו".

קיצוץ של עוד 5% בכוח-האדם

סירקיס מפרט כי ב-2019 החברה הקטינה את כוח-האדם ב-15%, מ-556 עובדים ל-473 עובדים, וכי "צבר ההזמנות לתוך 2020 עומד כיום, הודות למבצע, על 55 מיליון דולר, בהשוואה לצבר הזמנות של 35 מיליון באותו יום בשנה שעברה - שיפור דרמטי של כ-20 מיליון דולר, שבלעדיו היינו במצב מאתגר מאוד היום".

המנכ"ל ציין את הקטנת החוב הבנקאי החיצוני ל-70 מיליון שקל, וכנגזר מכך, הקטנת הצורך בפירעון רחב היקף של הלוואות, וכן את השמירה על יתרות המזומנים בתוך החברה, אי-חלוקת דיבידנדים ושמירה על קופה ליום סגריר, "שבה אגרנו 10 מיליון דולר". פעולות שמנה סירקיס נעשו כבר באוקטובר 2019, על רקע "קרקוע מטוס 737 מקס, סגירת שדה דב והחשש כי אירוע עתידי בלתי צפוי עלול לגרום לנזק בלתי הפיך. אירוע כזה, לצערנו, הגיע".

סירקיס מפרט במכתבו בדבר שורה של החלטות שהנהלת החברה תיישם בעקבות משבר הקורונה: קיצוץ נוסף של עד 5% בכוח-האדם, בצד עצירת גיוסי עובדים נוספים שאינם הכרחיים לפי שעה; וחיוב כל אחד מהעובדים ביציאה לשבעה ימי חופשה עד לסוף אפריל 2020. "לצד פעולות אלה, כל משבר הוא גם הזדמנות", ממשיך סירקיס, ומציין כי החברה ניצלה את מחירי הדלק הנשחקים בעולם בעקבות הירידה בביקוש לטיסות. "בשיאו של המשבר בשוק האנרגיה רכשנו אופציה לכיסוי צריכת הדלק שלנו בחודשים יולי-ספטמבר השנה במחירי שפל נוחים". 

נוסף על כך, פעלה החברה לניצול הירידה בשער האירו וקיבועו מול הדולר לתוך שנת 2020, וכן להמשך תהליך הרכישה של חברות המחזקות את המוצר הקרקעי והתיירותי שלה. כמו כן, בוחנת ישראייר אפשרות להמיר את ההלוואה הדולרית שלה כנגד המטוסים להלוואה שקלית, במטרה לנצל את השפל בשער הדולר מול השקל והריבית הנמוכה הנגזרת מהציפייה למיתון.