דעה: התוכנית הכלכלית של נתניהו וברקת - תחרות וחירות למשק הישראלי

רואש הממשלה בנימין נתניהו הכריז לאחרונה על ח"כ ניר ברקת כמועמד הליכוד לתפקיד שר האוצר, באירוע שבו הוצגו עיקרי התוכנית הכלכלית החדשה של הליכוד. התוכנית קוראת תיגר על מספר קבוצות אינטרסים חזקות, וככזו היא נדירה בנוף הפוליטי. בנוסף, חלקים נרחבים ממנה מבוססים על מחקר כלכלי מעמיק ועדכני, ויישומם המהיר עשוי להזניק את ישראל לעשירייה הפותחת של המדינות בעולם מבחינה חברתית וכלכלית.

התוכנית כוללת הורדת מכסים רבים לאפס, זירוז של הרפורמה במכון התקנים להוצאת מרבית הבדיקות למעבדות פרטיות, ביטול מרבית התקנים הישראליים המחייבים וקבלה אוטומטית של תקנים איכותיים מחו"ל. המשמעות: ייבוא זול, מהיר ומגוון פי-כמה מהקיים היום. ייבוא חופשי יקטין מאוד את השפעות הריכוזיות, ישבור מונופולים רבים, ויהפוך את כלכלת ישראל לתחרותית יותר מול העולם.

לפי נתוני ה-OECD, היקף התמיכה הממשלתית בחקלאות בישראל הוא כחצי אחוז תוצר, שהם יותר משישה מיליארד שקל. בנוסף, רוב התמיכה מתבצעת באמצעים עקיפים כגון מכסות ומכסים, הלוקים בעיוותים קשים, חוסר שקיפות וחוסר יעילות. לדוגמה, משק החלב והלול מתוכננים באמצעות מכסות ייצור, ובסך-הכול מטילה ישראל מכסים על 258 סוגי מוצרי מזון מיובאים, מחיטה ובשר ועד דגים ומיצים טבעיים. הליכוד מציע מעבר מתמיכה עקיפה ובלתי-יעילה בחקלאות שמשולמת בעיקרה ישירות מכיסם של הצרכנים החלשים ביותר, לתמיכה ישירה בחקלאים המבוססת על יעדי מדיניות לאומיים דוגמת שמירה על שטחים פתוחים, ביטחון מזון, פיתוח איזורי ספר ועוד בהתאם לקריטריונים שקופים, הוגנים ותחרותיים, ומשולמת מתוך תקציב המדינה ובהתאם לסדרי העדיפויות הלאומיים. תפיסת ברקת נולדה מתוך הבנה שכדי לשמור על חבלי ארץ ישראל, בצפון, בדרום וביו"ש, עלינו לאפשר לחקלאים הישראליים להיות תחרותיים ביחס ליצרנים זרים תוך שמירה על זמינות סחורה טרייה מקומית. רובד נוסף בתוכנית כולל היערכות של המדינה למתן מענה רגולטורי ומעשי להתפתחות חקלאות טכנולוגית מוכוונת ייצוא ידע, תחום שבו יש לישראל יתרון יחסי מוכח לעומת מדינות אחרות.

בתחום הדיור מוצע שחרור סיטונאי של אדמות מדינה. לא מדובר בחלוקת קרקעות בהגרלה בסגנון מחיר למשתכן, אלא בשחרור אמיתי של קרקעות לשוק החופשי במסגרת הליך תחרותי, שיכלול יחידות אדמה בלתי-מתוכננות גדולות במיוחד שיאפשרו ליזמים להציע שכונות איכות שלמות עם כל השירותים בהתאם לביקוש בשוק וללא תכתיבים מלמעלה. רק מעטים יודעים כי העיר אשדוד, שבה מתגוררים היום כמעט רבע מיליון תושבים,והנמל שלה הוקמו מאפס בשנות החמישים על ידי החברה הפרטית 'אשדוד בע"מ' על שטח עצום של 40,000 דונם. המקבילה העדכנית תכלול העברת קרקעות לשכונות שלמות לרשויות המקומיות שיוכיחו יכולות מתאימות. בנוסף, תקודם רפורמת 'רישוי שפוי' להתאמת הרגולציה בתחום התכנון למאה ה-21, על בסיס תובנות מהשטח ולא תאוריות מופשטות. התכנון המקומי יועבר לשלטון המקומי, והתכנון הארצי לשלטון המרכזי, תוך הבהרת האבחנות בין השניים, מקסום זכויות הבנייה האפשריות והקטנת החריגים והמסלולים המיוחדים למינימום האפשרי.

בתחום מיסוי הדיור והרגולציה על משכנתאות דרושה רפורמה מקיפה. חלק ניכר מהביקוש לדיור נובע מכך שרכישת דירה להשקעה מהווה חלופה מעשית להשקעת סכום דומה באפיקים אחרים, אך מצד שני רכישת דירה למגורים בפועל איננה 'השקעה' במובנה הקלאסי. בנוסף, קיימת רגולציה נרחבת על משכנתאות המשפיעה על הזמינות ועל המחיר שלהן. זהו אתגר שידרוש פתרון אלגנטי, וקיימות מספר חלופות אפשריות.

התוכנית לבריאות עוסקת בעיקר בהגדלת הקיבולת הטכנית והטכנולוגית של מערכת הבריאות במטרה להפחית עומסים ותורים, אך דרושה שם עבודה נוספת בנוגע למערך התמריצים וקידום התחרות בבריאות.

יעד שאפתני במיוחד מציבה התוכנית בהקשר של פיתוח הגליל והגולן, בקעת הירדן, יהודה ושומרון והנגב: חתירה להשוואת רמת השירותים שמספקות המדינה והרשויות המקומיות בפריפריה, לרמה הממוצעת במרכז הארץ. הנחת העבודה בתוכנית היא שעידוד התיישבות הוא יעד לאומי, והחסמים המרכזיים למעבר לפריפריה או הישארות בה הם רמת השירותים ואיכות מקומות העבודה. תכונית עבודה זו לפיתוח הפריפריה הובלה על ידי פרופ' מייקל פורטר במסגרת תוכנית 'ישראל צומחת' ובשיתוף פורום קהלת.

מחאת השולמנים אמנם חדשה, אבל הנחת העבודה, כמעט גזירת גורל, לפיה המדינה עושה כל מאמץ כדי להקשות על עצמאים לפעול ולהתפתח היא כבר בגדר קלישאה. במסגרת התוכנית, מוצע להקפיא את הארנונה על עסקים לחמש שנים, וכך להעביר את הלחץ לקידום רפורמה מקיפה מהעסקים, שסופגים כיום העלאות רצופות של הארנונה שנה אחרי שנה, אל הרשויות המקומיות החזקות פי-כמה. רפורמת ארנונה נדרשת בדחיפות שכן ההסדרים הקיימים היום נקבעו בחפזון רב בעסקת החבילה לחילוץ המשק בשנת 1985, ועל גביהם נוסף רצף בלתי-אפשרי של תיקונים, פטורים, הצמדות וסיווגים. רפורמה איכותית תכלול צמצום והאחדת סיווגים בכל הארץ, והעברת כמה שיותר סמכויות בנוגע לקביעת שיעור הארנונה לרשויות המקומיות, כאשר קבלת מענקי איזון מהמדינה תותנה בעמידת הרשות בעקרונות מסויימים, כגון יחס מקסימלי בין הארנונה למגורים לארנונה לעסקים, וביעדי גבייה מתאימים. לגבי רישוי העסקים, כבר מקודמת בימים אלו רפורמה במסגרתה יפורסמו מפרטים לרישוי עסקים נפוצים, שיקלו על עסקים להבין מה נדרש מהם. אך התוכנית מכוונת למהלך גדול בהרבה, שינוי תפיסה של ממש: במקום רגולציה על התהליך, לדוגמה גובה התקרה במטבח המסעדה ומיקום המדחום על המקרר, תתמקד הרגולציה בתוצאה: לדוגמה, נוכחות חיידקים במזון. כך יתאפשר לבעלי עסקים לנקוט בדרכים מגוונות כדי לעמוד בדרישות השמירה על בריאות הציבור וכדומה, בלי שכולם יידרשו לנהוג בדיוק בדרך שבחר משרד הבריאות. לגבי הביטוח הלאומי, מוצע לבחון בכל שנה את שיעור ההחזר על הפרמיה המשולמת לשכירים ולעצמאים, ואם יהיו פערים, הפרמיות או ההחזר יותאמו בהתאם.

יישום התוכנית עד כאן יספיק ככל הנראה להזניק את ישראל לצמרת המדינות המפותחות, אבל התחרות שם קשה בהתאם. כדי לשמור על מעמדה של מדינת ישראל כמעצמה טכנולוגית, נדרשת הסרת חסמים מהירה ויצירת תשתית מנהלית מתאימה לשמירה על קניין רוחני, שיתופי פעולה עם מדינות זרות ובין גופים אקדמיים, ניסויי שטח וגישה למידע ציבורי, שיאפשרו התפתחות מהירה בתחומי העתיד הקרוב כגון סייבר, בינה מלאכותית, ביג דאטה, ביוטכנולוגיה ורפואה, רובוטיקה ותקשורת 5 G. לעליונות ישראלית בתחומים הללו ישנן גם השלכות מרחיקות לכת על ביטחון ישראל ומעמדה בעולם, ועליונות כזאת היא גם המפתח לשגשוג, צמיחה ושפע גם בעשורים הבאים. 

עו"ד מאיר רובין הוא מנכ"ל פורום קהלת