דעה: אברה מנגיסטו - קולם הזועק של שקופי העם

השבועות האחרונים היו משמחים מאוד עבור החברה הישראלית, בעיקר לאחר נחיתתה של נעמה יששכר על אדמת ישראל.

חובתנו כחברה כלפי אחינו השבויים או כלואים מחוץ למדינה בעוון המוטל בספק הוא לא דבר חדש אבל ההיסטוריה מעידה שהחברה שלנו מתייחסת באופן שונה לשבויים/כלואים שונים ונשאלת השאלה: מדוע?

איך זה שגלעד שליט היה "הילד של כולנו", נעמה יששכר פתחה מהדורות חדשות ואפילו בתוכניות שאינן תוכניות אקטואליה היא הייתה על סדר היום (וטוב שכך) ואילו אזרח ממוצא אתיופי כמו אברה מנגיסטו ששבוי בידי ארגון טרור כמה קילומטרים מכאן בכלל לא נמצא בתודעה של הציבור הישראלי?

אינני נופל לדמגוגיה של "למה את נעמה יששכר נתניהו שיחרר במאמץ רב ואת אברה מנגיסטו לא?" מפני שברור שהנסיבות שונות לחלוטין ואין דין הקשר עם רוסיה ופוטין כדין הקשר עם ארגון הטרור חמאס. התהייה שלי היא מדוע נעמה יששכר וגלעד שליט או אלחנן טננבאום העסיקו את החברה הישראלית ובעיקר את התקשורת הישראלית כל כך הרבה - וראינו התגייסות רחבה למען שחרורם (המבורך) ואילו על אברה מנגיסטו אין אפילו אזכור כאימרת אגב כאשר מדברים על שחרור שבויים?

אינני חושב שקברניטי המדינה יושבים להם במגדל השן ואומרים "אשכנזי נחלץ ואתיופי נשאיר שבוי". אבל אולי יחסי הציבור של אותם שמות שהזכרתי הם היוו את הגורם המשפיע ביותר על קברניטי המדינה ואני תמהה מדוע יחסי הציבור וההד התקשורתי שונים בין שבוי ישראלי כזה לשבוי ישראלי אחר?

כל שחקן כדורגל יודע שיש שחקנים שלשופטים קל יותר לשרוק נגדם ויש שחקנים שהשופטים נרתעים מהם ומעניקים להם חשיבות גדולה יותר. כמובן שמצב כזה בשדה המשחק הוא אינו מצב אידיאלי אבל בסופו של יום זה נשאר בשדה המשחק וכפי שאומרת הקלישאה: "זה רק ספורט". כאשר יחס לא שוויוני שכזה מופיע בחיים האמיתיים, זה הרבה יותר מדאיג.

אחד האתוסים המכוננים של עם ישראל הוא הערבות ההדדית, כבר אמר חכמים ממני ש"כל ישראל ערבים זה לזה", אני בטוח שכוונתם לא הייתה "ערבים זה לזה אבל לפי מדרג יחסי הציבור שלהם" אלא "ערבים זה לזה באופן זהה".

גופות חללינו אורון שאול והדר גולדין הי"ד עדיין נמצאות בידי אויבינו בעזה. חובתה של מדינת ישראל היא להביאם לקבר ישראל ולעשות כל מה שנדרש בכדי לממש חובה זאת (ואין הדבר אומר לשחרר מחבלים אלא להפעיל מנופי לחץ שיש למדינת ישראל למכביר), אך האם החזרת גופות חשובה יותר מהחזרת אזרח חי? לפי סדר היום התקשורתי - התשובה היא כן.

כמובן שאין להבין מדבריי שאני נגד העלאת סוגיית החזרת גופות חיילינו לסדר היום התקשורתי, להיפך! אני בעד ומצדיע לכל העוסקים בדבר וחושב שכל משפחה צריכה וחייבת להעלות את סוגיית ילדיה השכם והערב. אני רק מאתגר את עורכי החדשות ותכניות הרדיו והטלוויזיה, כולנו מכירים את הוריהם של גלעד שליט, נעמה יששכר והדר גולדין ז"ל, מישהו מאיתנו מכיר את הוריו של אברה מנגיסטו? את אחיו? את חבריו?

מתי ראיינתם את משפחתו של אברה מנגיסטו? האם חשבתם בכלל לראיין אותם אי-פעם?

אינני יודע מהן התשובות לכל השאלות הללו, אני יודע רק דבר אחד: עובדתית, אזרח ישראלי ממוצא אתיופי השבוע בידי חמאס, אינו נמצא על סדר היום כמו שבויים וחטופים אחרים. מכאן אני קורא לכל המשפחות בישראל וביתר שאת למשפחות החטופים לשעבר להירתם למאבק להחזרת אזרח ישראלי השבוי בידי ארגון טרור מפני שכיום זה הוא, אתמול וחלילה מחר, זה אתם! 

הכותב הוא קפטן הפועל חדרה בליגת העל בכדורגל, לוחם בעורב צנחנים ומדליק משואה בטקס יום העצמאות המרכזי בהר הרצל 2019 ובן העדה האתיופית