מדריך: על רקע משבר הקורונה - מה כדאי לדעת לפני שקונים כרטיס טיסה

פוליסת הביטוח טריפ גרנטי של הפניקס נשארה מהבודדות שעוד אפשרה לבטח נסיעות בביטוח ביטול מכל סיבה - וכעת גם היא נחסמה לנוסעים. החברה מאפשרת לנוסעים לרכוש פוליסת ביטוח רק לנסיעות שמועדן מ-1 ביוני 2020 - בשלב זה ביטוח ביטול נסיעה ליעדים במזרח הרחוק לא אפשרי כלל.

השינוי במדיניות נובע מהתפשטות וירוס הקורונה. שאר חברות הביטוח דוגמת הראל כבר לא מאפשרות לרכוש את פוליסת ביטול הנסיעה מכל סיבה לאור התפשטות נגיף הקורונה ורבים שמבקשים לבטל את טיסותיהם. מי שהספיק לרכוש ביטוח ביטול טיסה כולל ליעדים במזרח הרחוק, לפני ההחלטה של הפניקס - עדיין יכול לבטל את הנסיעה בכפוף לתנאי הפוליסה.

יש לשים לב כי תנאים אלה בין השאר קובעים כי אם חברת התעופה ביטלה את הטיסות בקו עוד לפני שהלקוח ביטל את הטיסה דרך הפוליסה (דוגמת הטיסות מסין או מדרום קוריאה) - הביטוח אינו מכסה את הביטול, ואת ההחזר צריך לדרוש מחברת התעופה.

בפני הנוסעים עומדת כיום האפשרות לרכוש כרטיס טיסה לחו"ל שניתן לביטול רק דרך סוכני נסיעות או חברות התעופה שמאפשרות זאת, כל אחת לפי תנאיה - דוגמת אפשרות הביטול באל על לטיסות באירופה עד ליום הטיסה ואפשרות לבטל חופשות וטיסות דרך ישראייר או ארקיע שניתן לבטל עד שבוע לפני ההמראה. אתר סמארט אייר וחברות הקרוזים MSC מציעות לרוכשים חופשות ביטול דרך פוליסת טריפ גרנטי בהחזר של 80% - אפשרות זו עדיין קיימת בכפוף להסכמים של החברות הללו עם חברת הפניקס.

מה כדאי לדעת אם מזמינים כרטיס טיסה כיום? מעבר למבצעים של החברות השונות לביטול חינמי - האפשרות לביטול טיסה שנרכשת כיום אפשרית בחסות חוק הגנת הצרכן בכפוף לכמה תנאים. ראשית, כאשר מדובר בעסקה שנרכשת מרחוק, כלומר טלפונית או אינטרנטית, שנית, ניתן לבטל עד 14 ימים ממועד ההזמנה, ובלבד שמועד הטיסה רחוק לפחות 7 ימים ממועד הביטול. חברות הנסיעות גובות 100 שקל או 5% מכל כרטיס - וזאת בהתאם לחוק. החוק הזה חל על אתרים וסוכנויות ישראלים בלבד, כך שמי שמזמין טיסה באתר בינלאומי שאין לו נציגות בארץ (בוקינג למשל), לא יכול לבטל בחסות החוק הישראלי.

אם קונים באתרים בינלאומיים, כולל של חברות התעופה (דוגמת לואו קוסט), אפשר לבחור בכרטיס טיסה גמיש, כלומר כזה שחברת התעופה מאפשרת לבטל. רוב החברות מציעות 2-3 דרגות מחיר לכרטיסי טיסה כאשר את הזול לא ניתן לבטל כלל, וכרטיסים יקרים יותר יהיו גמישים לביטול - כל חברה ותנאיה. גם הזמנה של בתי מלון אפשרית בשני תעריפים - זול יותר ללא ביטול ויקר המאפשר ביטול. רצוי לבדוק מראש מהן מגבלות הביטול והאם הוא כרוך בקנס.

אם ברשותכם כרטיס טיסה שלא ניתן לבטל, שווה לבדוק מהו התשלום שדורשת חברת התעופה על שינוי שם, במקרה שיתאפשר לכם להעביר את הכרטיס למישהו אחר ולצמצם את ההפסדים.

וירוס הקורונה מוגדר כ"כוח עליון" בכל הנוגע לביטול טיסה ולהסכם שבין העוסק (סוכן הנסיעות למשל) והצרכן. מה עושים כשנוסע רוצה לבטל בגלל התפשטות הווירוס או בגלל שהוא נקלע לבידוד שלא ידע עליו מראש? או בקצרה - מי הצודק במקרה של ביטול טיסה שנכפה על נוסע? אין לכך תשובה חד-ערכית.

הנה סיפור ממחיש זאת: נוסע שחזר מנסיעת עבודה מתאילנד ונכנס לבידוד, נאלץ לבטל את חופשת הסקי שלו שנקבעה מראש, היות שהיא הייתה בטווח הימים שהוא עדיין שהה בבידוד. סוכן הנסיעות קיבל הודעה על ביטול חופשת הסקי בטווח של פחות משבוע, ולכן סירב להשיב ללקוח את כספו. מה שהציע הסוכן הוא שינוי לנוסע אחר, אלא שבפרק הזמן הקצר, הנוסע לא הצליח למצוא מי שיחליף אותו בחופשת הסקי. הנוסע מצדו צודק גם הוא - הבידוד הוא כורח מציאות שנכפתה עליו לפי הנחיה של משרד הבריאות, והוא לא רצה להפר אותו. מי צודק? שני הצדדים.

עו"ד אשר רוטבאום, המתמחה בענף התעופה, הסביר ל"גלובס" כי אין לכך תשובה חד-ערכית, ועם זאת יש כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון, ובראשם נושא של סיכול האפשרות לקיים את החוזה בין הצדדים - כלומר היה אפשר או לא לצאת לחופשה בנסיבות שנוצרו - מצד אחד הנוסע נדרש להיות בבידוד, מצד השני הטיסה התקיימה. נושא אחר הוא תום-הלב של הנוסע - האם הוא הודיע בפרק זמן מספיק לחברת התעופה או לסוכן הנסיעות כדי שיוכלו למכור את העסקה מחדש?

"המקרה שמתואר כאן נוטה לכיוון הנוסע", אומר עו"ד רוטבאום, "כשנכנס גם סעיף של 'עשיית עושר ולא במשפט'. הכוונה היא לבדוק האם סוכן הנסיעות העביר את הכסף שקיבל מהצרכן לספקים (חברת התעופה ובית המלון) - אם לא העביר, אז יש היגיון שהסוכן יחזיר את הכסף ללקוח. אם הסוכן מוכיח שכבר שילם לבית מלון ולחברת תעופה - ואני ממלית לדרוש אסמכתה לכך - הצרכן יצטרך לחשוב פעמיים האם ללכת לבית משפט במקרה כזה".

עו"ד רוטבאום מזכיר כי לפי חוק, הנוסעים שלא טסו זכאים לדרוש מחברת התעופה את מסי הנמל שהיוו נגזרת ממחיר הטיסה. 

האם אזהרות המסע מאפשרות לבטל עסקה? המדינה פרסמה אזהרת מסע לנסיעה לתאילנד - אלא שטיסות לתאילנד עדיין מתקיימות (אל על בטיסה יומית בינתיים). נוסע שרכש מבעוד מועד טיסה לתאילנד ורוצה לבטלה לאור אזהרת המסע - האם הוא זכאי להחזר כספו?

גם כאן משיב עו"ד רוטבאום כי נושא הסיכול צריך להיבחן, וכן יש לבחון האם אפשר לבטל את החוזה במסגרת סעיף 18 לחוק החוזים לטובת ביטול והשבה. גם כאן אין תשובה חד-ערכית, כשיש שני צדדים למטבע, ושניהם צודקים במידה - "בצד אחד יטען הנוסע כע המדינה היא שממליצה לו שלא לנסוע ליעד מסוים; ומצד שני יטענו מולו כי זו אזהרה שממליצה לא לנסוע, וכי לא מדובר באיסור מוחלט של המדינה, ולראיה - טיסות מתקיימות ליעד, ושדה התעופה פתוח. במקרה כזה טענת הסיכול לא מתקיימת, והנוסע יצטרך לכבד את ההסכם - אם יבחר שלא לטוס יישא בדמי הביטול לפי ההסכם שקובעת חברת התעופה".

מה קורה ביעדים שאליהם כבר אין טיסות, דוגמת סין או הונג קונג? "גם כאן הנסיבות בהתאם לסעיף 18 בחוק החוזים ייבחנו. כדי שהסעיף הזה יופעל, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים, בהם היעדר הידיעה על הנסיבות שמסכלות את העסקה, כלומר חוסר ידיעה על פרוץ הקורונה בעת רכישת הכרטיס, והאם הנסיבות מונעות את קיום ההסכם - כלומר קיומן של טיסות או ביטולן, והאם שדה התעופה היה פתוח. "במקרה של סין יש מקום לבוא ולדרוש את ביטול ההסכם והחזר כספי", אומר עו"ד רוטבאום.