דעה: יום המשפחה 2020 - פחות אבל עוד כואב

כשזוג נשים מביאות לעולם ילדים, השאלה שנשאלת תמיד היא מי האמא? אחת האימהות האלה היא אני. והשאלה - עד כמה שהיא מיותרת בעיניי - היא טבעית, כי אנשים לא אוהבים עמימות ומעדיפים הגדרות ותבניות כדי לעשות לעצמם סדר בראש. אז לכבוד יום המשפחה, אנסה לעשות לכם סדר.

ביורוקרטית, ארבעת ילדינו רשומים אצל שתינו בתעודות הזהות. משפטית, כולם הוכרו כילדינו. גנטית, יש מהביציות שלי ויש מהביציות של בת זוגי. יש תורם זרע אחד לכולם. ההגדרות האלה הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו כמשפחה, אבל הן לא מגדירות אותנו כהורים. הן לא מגדירות את האהבה שלנו לילדים, ואין להן יכולת להבחין מי מאתנו יותר אמא. אז כששואלים אותנו מי האמא, התשובה שלנו תמיד אחת: שתינו האימהות של ארבעתם.

ביום המשפחה 2020, משפחות רבות עדיין נתקלות בשאלות כאלה, ופעמים רבות עומדים ההורים נבוכים, וגרוע מכך - השאלות הללו גורמות לילדים להרגיש שונים. בגלגולו הקודם של יום המשפחה, שנקרא אז "יום האם", הייתה משפחה אחת מקובלת, וכשילדי הגן התבקשו לצייר ציור לכבוד היום המרגש, הם ציירו אמא, אבא וילד. היום, כשילדי גן יתבקשו לצייר ליום המשפחה, נוכל לראות ציור של הורה אחד עם ילד, שתי אימהות, שני אבות, ילד עם מספר הורים, כי ביום המשפחה 2020 המשפחות הן מגוונות, צבעוניות ומורכבות.

אבל נדמה כי למרות שילדי ישראל כבר בגן מבינים שמשפחה זה לא רק אמא ואבא, המדינה עדיין מתעקשת לא להתאים את עצמה למציאות הזו ולנסות ולשלוט בשינוי החברתי שקורה. אומנם מערכת המשפט עברה שינויים מפליגים ביחס לזוגיות בני אותו מין ומשפחות להט"ב, הכרה בזכויות ידועים בציבור, נישואים אלטרנטיביים או נישואים אזרחיים בחול, הכרה בביטוח לאומי ובמוסדות שונים ועוד - אבל בכל מה שקשור להורות להט"ב או הורות לא-גנטית, דרישות המדינה, כמו גם ההתנהלות של מערכת המשפט, עדיין טעונות שיפור.

בית המשפט עושה את ההתאמות באיטיות, הולך על ביצים ולא מתייחס באופן שוויוני למשפחות שבהן שני ההורים בני אותו מין. בשנת 2020 בית המשפט מוכן לתת הכרה ופתרונות מיידיים במקרים של הורות ביולוגית בלבד, אבל הורות היא לא רק ביולוגיה.

במקום לעבור להילוך חמישי ולהציע פתרון פשוט ושוויוני שהולם את רוח התקופה - מערכת המשפט מדרגת את איכות ההורות לפי אם היא ביולוגית או לא, וכל הורות אחרת, שאינה ביולוגית, מתקשה לזכות בהכרה או בטיפול הראויים.

הדרך לשוויון מלא עוד רחוקה, אך לא בלתי מושגת. אני מאמינה שביום המשפחה 2030 כבר לא ישאלו אותי מי האמא של ילדיי, וכשהילדים יציירו ציור ליום המשפחה, כל ציור יהיה לגיטימי ומקובל - לא רק חברתית אלא גם משפטית. אבל כדי שזה יקרה, על המדינה להטמיע את ההבנה שהורות ביולוגית אינה עליונה על הורות אחרת, ועל מערכת המשפט חלה החובה להדביק את הפער, כך שילדים שאין להם קשר גנטי או ביולוגי להורים שלהם, ירגישו לא פחות ילדים של ההורים שלהם מכל ילד אחר. 

 הכותבת היא עורכת דין המתמחה בדיני משפחה