היזם זוהר לבקוביץ' גייס 15 מיליון דולר למיזם החדש שלו, לייט (L1ght), שנועד לסייע לארגונים גדולים מהמגזר העסקי והציבורי למנוע אלימות ברשת כלפי ילדים. זהו סבב הגיוס הראשון של החברה, שנמשך מזה שנה, והשתתפו בו קרן ההון סיכון הישראלית-אירופאית Mangrove Capital Partners, Tribeca Venture Partners מניו-יורק ו-Western Technology Investment מסן פרנסיסקו.
לייט מפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית, שיודעת לסנן כמויות אדירות של תכנים ולזהות תופעות של אלימות, בריונות ופדופיליה ברשת. המשרד של לייט ממוקם בתל אביב וכולל 40 עובדים, ובצוות ההנהלה שלה מכהן חמי פקר, לשעבר ראש מנהלת הסייבר במשרד ראש הממשלה. בלייט אומרים שהגיוס ישמש את החברה להרחבת צוות העובדים שלה ל-100 איש, בהם אנשי פיתוח שיועסקו בישראל ואנשי מכירות בחו"ל, מרביתם יועסקו בארה"ב.
החברה הוקמה בדצמבר 2018 על ידי שני יזמים סדרתיים: לבקוביץ' ויזם הסייבר רון פורת. את הסטארט-אפ הראשון שלו לבקוביץ' הקים ב-1997, ומכר אותו תמורת כ-10 מיליון דולר כעבור כשנה. המיזם הקודם של לבקוביץ', אמובי, נמכר לסינגטל תמורת כ-340 מיליון דולר ב-2012. "אחרי שמכרנו את אמובי, ישבתי בפאלו אלטו וחיפשתי מה לעשות", אמר לבקוביץ' בראיון שערך לאחרונה עם "גלובס".
הוא התגורר שם במשך חמש שנים, ונחשף לנתוני התאבדות ילדים בעקבות בריונות רשת ופדופיליה, דרך פרויקט עליו עבד עם הרשויות בארה"ב. "התברר לי שסיבות ההתאבדות הבולטות אצל ילדים הן ביוש פומבי, בריונות ברשת ופדופיליה. בדקתי וראיתי שאין שום תקציב לנושא של אלימות ברשת, שבעצם הורגת יותר מכל סוגי הסרטן. הממשלה הפדרלית לא עושה כלום בעניין, והחברות שיוצרות את הבעיה, כמו פייסבוק, גוגל, וואטסאפ, אינסטגרם ואפליקציות משחקים - לא מוכנות להודות שיש בעיה, או לפחות לא מספיק חזק כדי להתמודד איתה".
כבר לפני 4 וחצי שנים לבקוביץ' ניסה לפתח אפליקציה בתחום, אך היא נכשלה והוא סגר אותה לאחר חצי שנה. ב-2016, שותפו פורת, שהיה בישראל באותה עת, הקים חברה בשם shildren (שילוב של מגן וילד), בעקבות אירוע פדופילי שנחשף אליו, אולם גם היא לא הצליחה להמריא. ב-2018, לבקוביץ' חזר לישראל, והוא ופורת הקימו יחד את לייט.
בניגוד למרבית הפלטפורמות שנועדו למנוע בריונות ברשת, לייט לא פונה להורים אלא לארגונים גדולים מהמגזר הפרטי והציבורי בארה"ב. על פי רוב, הפלטפורמות שנועדו למנוע בריונות ברשת, פונות לקהל יעד של הורים שרוצים להתקין אפליקציה נגד בריונות בטלפון של הילדים שלהם. האפליקציות הללו מאפשרות להורים לעקוב אחרי התקשורת של ילדיהם ברמה מסויימת, ולהזעיק עזרה דחופה.
לעומת זאת, לייט מבקשת להילחם בתופעה באופן רחב, על ידי שיתוף פעולה עם גורמים רבי השפעה: חברות אינטרנט ותקשורת, חברות משחקים, וארגונים ממשלתיים הם קהל היעד של המוצר. אליהם החברה יכולה להגיע באמצעות קשריו של לבקוביץ' בקרב רשויות בארה"ב, ובאמצעות פקר, לו קשרים בתעשיית התקשורת ובממשלה. בחברה סירבו למסור את גובה ההכנסות השנתיות שלה או שמות של לקוחות.
"אנחנו מוכרים את המוצר שלנו לפלטפורמות הגדולות, פלטפורמות אינטרנט, או משחקי מחשב למשל. עד לפני שנה הפלטפורמות הללו התנערו מאחריות, אבל מה שקרה בשנה וקצת האחרונות הוא שכל העולם התחיל להתעסק עם התופעה הזו, יש חקירות על הנושא הזה, הרגולטורים בכל העולם מתעסקות עם זה. בבריטניה יעבירו חוק שעוד ארבעה חודשים, אפליקציה בלי אחריות לא תוכל להיות בשוק", אומר לבקוביץ' ל"גלובס". הוא אומר. "אנחנו אומרים להם, תתקינו אצלכם את התוכנה שלכם, ואנחנו נתריע לכם כשיש תקלה. אנחנו נותנים חגורת בטיחות שמותקנת בתוך האפליקציה, ומעבירה את האחריות מחינוך הילדים לאפליקציה עצמה".
ביחס לעובדה שחלק גדול יותר ויותר של התקשורת המקוונת הופך למוצפן, ובראש ובראשונה נסיונות ההצפנה של צוקרברג בפייסבוק ואינסטגרם, בנוסף לוואסטאפ, אמר: "השוק לא הולך להצפנת קצה לקצה. ביום שצוקרברג הודיע על זה, התובע הכללי של ארה"ב אמר שאם הוא לא יבטל את ההצפה הרגולטור יבטל אותה. אבל גם אם תהיה הצפנה, היא תהיה רק במקומות מסוימים. רוב התכנים לא מוצפנים ואף פעם לא יהיו מוצפנים. רוב הפגיעה בילדים היא בריונות ושיימינג, שמתרחשים במקומות פומביים כמו פלטפורמות משחקים וקבוצות פתוחות בפייסבוק".
בנוסף, החברה מוכרת את המוצר לשירותי אחסון אתרים, ומסייעת להם לזהות תכנים פוגעניים שמאוחסנים על השרתים שלהם. לבסוף, היא הפונה ללקוחות ממשלתיים, איתם היא עובדת בשני אופנים: הראשון הוא סיוע למשטרות לעבור על דוחות של מקרי פגיעה בילדים כדי למקסם את יכולתם לתת להם מענה. השני הוא עם סוכניות פדרליות, להם החברה מסייעת למפות את הרשת האפלה, לצורך מיפוי של רשתות פדופיליה.
בניגוד לפלטפורמות דומות, הפלטפורמה שעליה בנויה לייט לא עובדת לפי מילות מפתח, אלא לפי הקשרים, סנטימנט והתנהגות. היא מנתחת שיחות של ילדים ברשת ומוצאת אנומליות שמצביעות על כך שהילד חשוף להטרדה או לאלימות. כך היא אמורה לזהות ולהתריע על שיחות שמתקיימות לכאורה בין ילדים אך כוללות דפוסי התנהגות שרומזים שאחד המשתתפים בשיחה הוא אדם מבוגר שמתחזה לילד למשל.
"בניגוד לכל מה שהיה עד היום, אנחנו לא מתבססים על ניתח מילולי. אם ילד כותב "אני רוצה למות", את תרצי לדעת מזה, אבל מה אם הוא כתב קודם "יש לי שיעור מתמטיקה משעמם - אני רוצה למות", זה פחות גרוע. הסיפור הוא הקונטקסט והסנטימנט", אומר לבקוביץ'. "אני לא חושב שיש פה פריצת דרך ענקית ברמה המחקרית אלא ברמה הרעיונית: מה שאנחנו עושים מתיישב על פרקטיקות של סייבר, של מציאת אנומליות ועל ידי כך עצירת התוקף".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
