דוח חדש: כמה משלמות חברות ההייטק הבינלאומיות ואיפה עובדים צעירים מוצאים עבודה?

פריון גבוה ושכר גבוה מהממוצע הם שניים מהמאפיינים הבולטים של תעשיית ההייטק, ולכן המדינה הייתה רוצה שיותר ויותר אנשים ישתלבו בה. למרות המאמצים הרבים שלה, ועל אף צמיחתה של התעשייה, שיעור המועסקים לא גדל במשך שנים ארוכות, אך ב-2018 הוא חצה את ה-9% והתמקם על 9.2% - כך עולה מדוח שפרסמה הבוקר (ד') רשות החדשנות, בשיתוף עם עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC).

הדוח סוקר את מצב ההון האנושי בתעשיית ההייטק, הרכב העובדים בתעשייה, מבחינת מקצועות, ותק והשתייכות דמוגרפית. הוא סוקר תוכניות הכשרה ממשלתיות ופרטיות, מרכזי פיתוח וסטארט-אפים, ודפוסי תעסוקה, עזיבה ופיטורין. בנוסף, הוא מצביע שוב על המגמה החזקה של פתיחת מרכזי פיתוח של חברות ישראליות בחו"ל.

 כולם רוצים לעלות על קטר ההייטק

באמצעות כל אלה הוא מצייר תמונה מוכרת אודות מצב ההייטק: לצד גדילה מסויימת בשיעור המועסקים בענף משנה לשנה, ישנו מחסור בעובדים מיומנים שעשוי לפגוע בהמשך צמיחת תעשיית ההייטק בישראל, ושולח חברות לחפש עובדים בחוץ. כמה נקודות וזוויות חשובות מהדוח:

ניצנים של גיוון?

הדוח מייחס חלק ניכר מהצמיחה במספר המועסקים בענף בין 2017 ל-2018, לכניסתם של חרדים וערבים לעבודה בהייטק, ובעיקר נשים חרדיות וגברים ערבים. בסך הכל היה גידול של 18.5 אלף עובדים. החרדים והערבים, ששיעורם בתעשיית ההייטק הוא רק 5.4% מהעובדים, היוו משקל גדול יותר בקרב העובדים החדשים בענף - 14%.

הדוח מונה תוכניות הכשרה רבות ושונות שנועדו להכשיר כוח-אדם מגוון לתפקידים טכנולוגיים בהייטק, בהם: SheCodes ופורסטק במשרד העבודה המיועדות לשילוב נשים וערבים בהייטק, בהתאמה. מיזמים אחרים פונים לנשים חרדיות בוגרות סמינרים, לגברים חרדים, לנשים ערביות ועוד. זאת, במטרה להגדיל את מספר המועסקים בענף, על ידי גיוון של מאגר המועסקים הפוטנציאליים.

למרות שלא ניתנו אומדנים להשפעה של תוכניות אלה, ניתן לראות עלייה מסוימת בגיוון העובדים: מספר הנשים בענף עלה ב-6,000, מ-92 אלף ב-2017 ל-98 אלף ב-2018. 1,700 שכירים ערבים וכ-900 חרדים נכנסו להייטק בתקופה זו.

אך על אף העלייה בכמות המועסקים מאוכלוסיות אלה, שיעורן מכלל המועסקים בענף נשאר נמוך. בקרב ערבים וחרדים, למרות שצמחו באחוז גדול יחסית, מספרם האבסולוטי בענף הוא מזערי: כניסתם של עובדים ערבים לענף העלתה את שיעורים מ-1.7% ל-2.1% ב-2018. גם שיעור החרדים עלה מעט, מ-2.7% ל-2.8% בלבד.

בקרב החרדים, כלל העלייה הייתה של נשים חרדיות, ועלייה גבוהה חלה גם בקרב הנשים הערביות. המקור לשינוי הזה הוא בחשיפה של יותר נשים ערביות וחרדיות לחינוך טכנולוגי. "יש שינוי באוניברסיטאות, ואחוז הערבים שלומדים באוניברסיטאות באופן כללי הולך ועולה בצורה משמעותית. בקרב הערבים במדעי המחשב יש רוב לנשים. הנשים החרדיות מגיעות מהסמינרים", אומר מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון.

לאן נעלמות הנשים היהודיות הלא-חרדיות?

שיעור הנשים בענף ההייטק עומד על 33% מקרב המועסקים גם ב-2018, נתון שלא השתנה כמעט בכלל בעשור האחרון. במספרים, מדובר על 98 אלף נשים שעובדות בתעשיית ההייטק. היה ניתן לקוות שכניסה של הנשים החרדיות והערביות להייטק יגדילו את שיעור הנשים הכולל בתעשייה, אולם זה לא קרה - נשים יהודיות לא חרדיות היוו רק 25% מהעובדים החדשים בענף, וביחד עם החרדיות והערביות שיעורן הגיע ל-33%. גברים יהודים לא חרדים, שמהווים 64% מהמועסקים בענף, היו אחראים ל-61% ממספר העובדים התוספתי.

יש שני הסברים אפשריים לכך, שניהם בעייתיים: או ששיעור הנשים היהודיות הלא חרדיות הולך ויורד מסיבות הקשורות לאוכלוסייה זו, למשל יותר נשים ש"נפלטות" בדרך. סיבה נוספת, שקשה להוכיח אותה, היא שהגיוון בתעשייה עובד כמו "שיריון" של מקומות לנשים, כלומר כשמכניסים נשים ערביות וחרדיות זה בא על חשבון הנשים היהודיות שאינן חרדיות.

מה שמשותף לכל הנשים הוא נשירה מענף הייטק סביב הגיל בו נשים רבות הופכות לאמהות. היחס הממוצע בין גברים לשנים המועסקים בהייטק הוא שעל כל אישה אחת ישנם שני גברים. בין גיל 18 ל-27 לערך היחס הזה קטן יותר, ועומד על יחס של אחד עד אחד ושני שליש גברים על כל אישה, אך בין גילאי 27-35 היחס גדל עד ל-2.2 "לטובת" הגברים. בגילאים מאוחרים יותר הפער נותר זהה, עד לקפיצה נוספת ל-2.9 לקראת גיל הפרישה.

"לפחות חלקית הבעיה היא שנשים לא לומדות את אותו מגוון מקצועות כמו שהגברים לומדים אבל יש גם ירידה באחוז הנשים בגילאים יותר מאוחרים של הקמת משפחה", אומר יוג'ין קנדל, מייסד SNC, בשיחה עם "גלובס". "פה אני חושב שהתעשייה צריכה להפוך יותר ידידותית להורים, גם לנשים וגם לגברים", הוא מוסיף.

עלות העסקה במרכזי פיתוח גבוהה ב-40%

ההשלכות של המחסור בעובדים הן תחרות גבוהה על כוח-האדם ושכר גבוה בתעשיית ההייטק. ישנן אינדיקציות בנתוני הדוח, על כך שעיקר התחרות מגיעה ממרכזי המו"פ הרב-לאומיים. מאז שנת 2000 חלה עלייה מתמדת במספר מרכזי המו"פ הרב-לאומיים, ועלייה חדה במיוחד מאז שנת 2010. מאז ועד ל-2018 מספרם יותר מהכפיל את עצמו, מ-155 ל-378.

במקביל, מאז שנת 2012, שיעור העלייה בשכר העובדים בהייטק התחיל להתנתק משיעור העלייה בכלל המשק. לפני כן, שיעורי העלייה היו זהים משנה לשנה. משנת 2012 ועד 2018 עלה השכר בהייטק ב-127% לעומת 115% בשאר המשק. כלומר שיעור הצמיחה הוא כמעט כפול.

כאשר ב-2012 גובה השכר הממוצע בכלל המשק הוגדר על ידי מחברי הדוח כ-100%. ב-2018, השכר בהייטק גדל ל-127%, ואילו בשאר המשק ל-115% בלבד. כלומר, שיעור גדילה נמוך כמעט פי 2.

הסיבה שמחברי הדוח סבורים שמרכזי המו"פ הרב-לאומיים אחראים על התחרותיות בענף, נעוצה בנתון מעניין אחר: עלות העסקה ממוצעת של עובד במשרה מלאה במרכז מו"פ רב-לאומי היא 41 אלף שקל בחודש, לעומת 29 אלף שקל בשאר החברות.

התחרות על כוח-האדם מובילה לא רק לעלייה בשכר, אומר קנדל. "את התוצאות של זה אנחנו רואים בשכר, במספר החברות שעורכות מחקר ופיתוח מחוץ לישראל, והנתון האחרון שמאוד הדאיג אותנו, הוא שאחוז התחלופה הוולנטרית הולך וגדל בשנים האחרונות בצורה משמעותית, ומתחיל להגיע לרמות של סיליקון ואלי, שם זה עומד על יותר מ-13%".

הסיבות לתחלופה, לדבריו, הן שמדובר בשוק של עובדים מצד אחד, ושלעובדים הצעירים נורמות תעסוקה וקריירה שונות מאשר לדורות הקודמים שהעדיפו להישאר במקום עבודה אחד לאורך זמן. "לדעתנו זה משהו שהממשלה צריכה לחשוב עליו ולגבש מדיניות שמאפשרת הישארות יותר זמן באותו מקום".

מי מעסיק את הג'וניורים?

חברות הייטק רבות מעדיפות להעסיק עובדים עם ניסיון, לכן מחברי הדוח מזהים קושי בקליטת "ג'וניורים" לענף - עובדים עם עד שנתיים ניסיון מעשי. הסיבה לכך היא שנדרשים משאבים רבים להכין אותם לתפקיד ולשוק העבודה בכלל. באופן כללי, ככל שחברה היא גדולה יותר, כך היא מסוגלת יותר להשקיע בקליטה של עובדים חסרי ניסיון וזקוקה יותר לכמויות גדולות של עובדים.

גיוס של עובדים חסרי ניסיון היוו כ-42% מסך הגיוסים של חברות הענק (המעסיקות 1,000 עובדים ומעלה) במחצית הראשונה של 2018. גם בסטארט-אפים קטנים במיוחד אחוז הגיוסים של ג'וניורים גבוה יחסית ועומד על 31% בחברות קטנות (50 עובדים ומטה).

בניגוד לכך, מחברי הדוח זיהו מגמה הפוכה: בסטארט-אפים קטנים במיוחד אחוז הגיוסים של ג'וניורים עמד על 31% מכלל הגיוסים במחצית הראשונה ואילו בחברות גדולות של 100-150 עובדים עמד על 17% בלבד. ברשות התקשו להסביר זאת מכיוון שבאופן כללי, ככל שחברה היא קטנה יותר, כך היא פחות מסוגלת להרשות לעצמה עובד חסר ניסיון. עם זאת, אחת הסברות שהעלו מחברי הדוח, היא שבשל גודל החברה הקטן, הם מעדיפים לקחת עובד לא מנוסה, גם אם לא יוכלו להשקיע בו כפי הנדרש, מאשר לקחת עובד מנוסה ויקר יותר.

מקרב העובדים חסרי הניסיון שגויסו, לימודים אוניברסיטאיים עדיין מהווים את ההכשרה העיקרית של עובדים בהייטק ו-58% מהם היו בוגרי אוניברסיטאות. בוגרי המכללות היוו 26%, והיחידות הטכנולוגיות היו חתומות על 8% מהמגויסים החדשים. השנה דווחו לראשונה בסקר גיוסים של בוגרי מחנות תכנות (Coding Bootcamps), והם מהווים 3% מהמגויסים החדשים. מדובר אמנם בשיעור נמוך מכלל המגויסים, אך כיום בישראל ישנם כמה אלפי בוגרי מחנות תכנות בלבד, ולפי רשות החדשנות, שיעורי ההשמה שלהם גבוהים. 

לדברי אהרון, "בתעשייה מתחילים לקלוט אנשים שעוברים במסלולים הלא פורמליים: לא השכלה אוניברסיטאית, אלא דרך מסלול הבוטקאמפס, למשל. אלה בשורות טובות, אבל הבשורות הרעות הן שיש מחסור, שמצד אחד מעיד על ביקוש ער, אבל גורם לעלייה במשכורת ולדברים נוספים שאנחנו פחות רוצים לראות".

מחסור בעובדים טכנולוגיים מצביע על חברות "לא שלמות"

במחצית הראשונה של 2019 חברות ההייטק בישראל גייסו למעלה מ-33 אלף עובדים חדשים, בהם 13,780 עובדים במשרות לא טכנולוגיות, וכ-19,400 עובדים במשרות טכנולוגיות. כניסתם של עובדים נוספים בענף היא מגמה חיובית, אך לפי קנדל, דפוסי הגיוס של עובדים חדשים מצביעים על מצוקת העובדים הטכנולוגיים בה נתונה התעשייה. מצוקה אשר עשויה לבלום, או לכל הפחות לעכב, את הצמיחה הזאת.

כך, בחודש שלאחר הגיוסים הללו, מספר המשרות הפתוחות הלא טכנולוגיות עמד על 4,780 משרות, ואילו מספר המשרות הטכנולוגיות עמד על 18,440 - קרוב למספר האנשים שגויסו בחצי השנה שלפני כן. לפי מחברי הדוח, הנתונים הללו מצביעים על כך שמשרות טכנולוגיות בהייטק הן קשות לאיוש, ולעומתן, המשרות הלא טכנולוגיות מאוישות בקלות יחסית.

לראייה, מספר הגיוסים בחצי שנה עולה פי כמה על מספר המשרות הפנויות המוצעות בחודש נתון, ולעומתן, המשרות הטכנולוגיות נותרות פתוחות לאורך זמן. במהלך חצי שנה, גויסו מספר עובדים לא גדול בהרבה מזה שמבוקש לגיוס בחודש אחד בלבד (במקרה הזה חודש יולי).

כיום, עובדים טכנולוגיים מהווים 70% מהעובדים בחברות הייטק ישראליות, והביקוש הגבוה לעובדים טכנולוגיים נוספים מראה שהתעשייה במקשת שהיחס הזה ילך ויגדל. לדברי נעמי קריגר-כרמי, מנהלת הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות, הדבר מצביע על כך שתעשיית ההייטק הישראלית אינה "שלמה". כלומר, חברה שכוללת פעילות מכירות, שיווק ופיתוח עסקי - ולא רק מחקר ופיתוח.

"אנחנו רוצים לראות יותר ויותר חברות שלמות ולא רק מרכזי מו"פ. את זה אנחנו רואים אצל החברות הישראליות השלמות, כמו Wix וטאבולה, שמאזנות קצת את החברות הרב-לאומיות שאצלן רוב המשרות בישראל הן רק מו"פ", אומרת קריגר-כרמי.

"מהדוח עולה קריאה לפעולה משותפת של ממשלה, תעשייה וחברה אזרחית. אנחנו סופסוף רואים את הניצנים של הפעולות שיגדילו את ההיצע בטווח הארוך, אבל אף אחד מהפתרונות הללו הוא לא פתרון קסם, ואנחנו נצטרך להמשיך לפעול", היא מוסיפה. "בינתיים רואים שנוצרים פה פתרונות ארוכי-טווח יפים, ובעיקר כנגד המגמה של עברה של מרכזי מו"פ ישראלים לחו"ל. פתרונות שיתנו אפשרות להשאיר את התעשייה כאן".