לידיעת וולט ואובר: צו של בית משפט בארה"ב מאיים על המודל העסקי של "כלכלת החלטורה"

שופט בסן דייגו אמר כי אפליקציית משלוחי המכולת אינסטקארט סיווגה באופן שגוי עשרות אלפי עובדי "כלכלת החלטורה" (gig economy) כפרילאנסרים. השופט נתן צו מניעה לחברה בעקבות בקשת פרקליט עיריית סן דייגו.

צו זה הוא צעד משפטי ראשון באכיפת חוק חדש בקליפורניה (AB5), שיכול בהמשך לחייב את כל חברות הטכנולוגיה שמפעילות שירותים ואפליקציות מסוג זה, לספק לעובדי "כלכלת החלטורה" זכויות עבודה בסיסיות ובהן שעות נוספות, ביטוח לאומי, שכר מינימום וזכות להתאגד.

החוק השנוי במחלוקת, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר, סיווג מאות אלפי עובדי "כלכלת החלטורה" בקליפורניה שמוגדרים כיום כ"עצמאיים" כעובדים מן המניין, מה שהופך אותם זכאים לזכויות עבודה בסיסיות והגנות שפלטפורמות הטכנולוגיות עקפו במשך שנים במטרה לחסוך כסף, אחריות ובירוקרטיות.

מעבר לחברת אינסטקארט, החוק החדש AB5 עשוי להכריח אפליקציות אחרות לסווג מחדש את עובדיהן. זה לא מקרי שהחברות Lyft ו-Uber הובילו את המתקפה נגד החוק. ביחד עם שתי אלה, חברות טק אחרות דומות שהמודל העסקי שלהן מסתמך על פרילאנסרים הוציאו ביחד סכום של 110 מיליון דולר לקמפיין נגד חקיקת החוק או שלכל הפחות יחריגו אותם ממנו.

"מאות אלפי עובדי חלטורה בקליפורניה זכאים לקבל שכר חוקי, ביטוח לאומי והגנות בסיסיות אחרות בעבור העבודה שהם עושים מדי יום", אמרה לורנה גונזלס, מחברת הצעת החוק AB5 בקליפורניה בתגובה לצו המניעה שהוציא השופט

הגבלת זכות השביתה במסעדות מזון מהיר

בתוך כך, מועצת הבוררות הפדרלית בסכסוכים בין עובדים להנהלותיהם תפרסם תקנה שצפויה להגביל את יכולתם של עובדי מסעדות מזון מהיר וחברות שירותי כוח אדם להתאגד. התקנה של "מועצת יחסי העבודה הארצית" נתמכת על ידי ארגוני מעסיקים ובאופן לא מפתיע מתנגדים לה איגודי העובדים.

התקנה, שתפורסם בימים הקרובים, מבטלת החלטה מתקופת אובמה שפתחה בפוטנציה את הדלת בפני עובדי קבלן ועובדים בעסקים בזכיינות להקים ועדי עובדים. לפי התקנה החדשה, מעסיק צריך להיות "בעל שליטה מהותית, ישירה ומיידית" על עובדים של חברה אחרת כדי להיחשב למעסיק משותף. זה מחזיר סטנדרט שהיה בתוקף כמה עשות שנים לפני 2015.

"התקנה הסופית הזו מעניקה לסטנדרט המעסיק המשותף שלנו את הבהירות, היציבות ויכולת החיזוי שנחוצה לכל יחסים מוצלחים בין עובדים והנהלה", כתב ג'ון רינג, מנכ"ל המועצה לבוררות, בהודעתו. רינג ושני עמיתים רפובליקנים במועצה העצמאית הזו, שכולם מונו על ידי ממשל טראמפ, תומכים בתקנה.

יותר מ-8 מיליוני עובדים בארה"ב מועסקים כקבלנים עצמאיים או עובדי קבלן, לפי משרד העבודה האמריקאי. 7.6 מיליוני אמריקאים מועסקים בעסקי הזכיינות, כמו מסעדות של מקדונלד'ס לדוגמה.

"במשך חמש שנים, העסקים העצמאיים הללו ניצבו בפני איומים רציניים של אי ציות וצעדים משפטיים נגדם", מסרה בתגובה שנון מיד, סגנית נשיא בהתאחדות המסעדות הארצית בארה"ב, שתומכת בתקנה החדשה. "כעת, יש גישה ברורה, מעשית וניתנת לחיזוי להעסקה משותפת".

איגודי עובדים כמו "האיגוד הבינלאומי לעובדי שירותים" ופדרציית AFL-CIO, דחפו לסטנדרט שיאפשר לעובדים של זכיין מקומי או לעובדי חברות כוח אדם להיחשב גם כעובדי מותג ארצי או חברה גדולה. זאת, כדי שהם יוכלו לנהל מו"מ על הסכם עבודה קיבוצי עם מעסיק גדול, על שכר, הטבות ותנאי עבודה.

התקנה החדשה מגבילה את ההגדרה של שליטת חברה גדולה בזכיינים שלה, מסר היועץ המשפטי של "האיגוד הבינלאומי לעובדי שירותים", AFL-CIO, מאניש שארמה. "העובדים לא יכולים לנהל מו"מ משמעותי על תנאים ושכר אם הם מנהלים מו"מ רק עם החברה הקבלנית", הוא אמר. זה משום ש"תנאי ההעסקה, השכר והשעות הנוספות נקבעים במקרים רבין בין שתי החברות, של הקבלן והחברה ששוכרת את שירותיו".