דעה: הפרטת הנמלים - סכנה לביטחון הלאומי

ועדת השרים לענייני הפרטה אישרה בינואר את הפרטת נמל חיפה. ההחלטה כוללת דרישות סף לניסיון בעיקר בתחום המכולות (בניגוד למטען כללי) לצד דרישת היקף פעילות כזו שאף גורם ישראלי איננו מסוגל לעמוד בו. נראה כי המכרז יהיה אטרקטיבי לחברות סיניות בתחום המכולות, אולם לא יענה על צרכי המשק.

החל מהשנה הבאה יתחרו בישראל 6 נמלים על היבוא והיצוא למשק. שני הנמלים הממשלתיים הוותיקים: נמל חיפה ונמל אשדוד, שני הנמלים החדשים שבנייתם מסתיימת בימים אלו: נמל המפרץ ונמל הדרום, ושני נמלים פרטיים: נמל אילת ונמל מספנות ישראל.

הנמלים החדשים הנבנים בישראל הם נמלי מכולות מתקדמים, אולם כיום העיכובים בנמלים (עוד טרם הפעלת הנמלים החדשים) הם בעיקר בתחום המטען הכללי והצובר המהווים כמחצית מהסחר בנמלים! זמן ההמתנה של אוניות מכולות לפני כניסתן לנמל עומד על שעות בודדות, וזאת לעומת זמן ההמתנה של אוניות צובר ומטען כללי העומד על מעל ל 3 ימים!

במכרז התפעול של נמל המפרץ החדש בשנת 2015 התמודדה למעשה בפועל רק החברה הסינית SIPG שגם זכתה בו. קרי הפעלת מסוף מכולות באזור חיפה לא הייתה אטרקטיבית כל-כך עבור חברות בינלאומיות עוד לפני 5 שנים. להערכתנו שני הנמלים החדשים (נמל הדרום ונמל המפרץ), מהווים עודף כושר שינוע במכולות עבור המשק הישראלי. לפיכך נראה כי הסיכוי שמפעיל בינלאומי אחר של מסופי מכולות ישקיע כיום בנמל חיפה אל מול תחרות קיימת בדמות טרמינל של SIPG מפעילת הנמל הגדול בעולם בשנחאי - הוא נמוך.

הבעייתיות הקיימת בתחום המטענים בצובר והמטענים הכללים לצד נושאי התחרות בתחום המכולות מול ענק בינלאומי כמו SIPG, מחייבים לדעתנו את פיתוח נמל חיפה הוותיק לכיוון שינוע מטענים שאינם מכולות ופעילויות אחרות כגון תיירות קרוז - בדיוק הכיוון עליו מצביעה ופועלת הנהלת נמל חיפה הנוכחית בשנים האחרונות.

אז מי יעז להתחרות מול SIPG הסינית בחיפה בתחום המכולות? כפי הנראה רק חברה סינית אחרת. חוקרים רבים רואים במערך החברות הממשלתיות בסין 'בקבוצה עסקית' המוכנה לספוג הפסדים אפשריים בחברות מסוימות כדי להגדיל את הרווחים בחברות אחרות. דוגמה טובה לכך היא נמל פיראוס ביוון שם התרחש בשנים האחרונות תהליך דומה לזה שהתרחש בחיפה; החברה הסינית 'קוסקו' זכתה במכרז לבניית והפעלת נמל גדול וחדשני בפיראוס ליד הנמל הממשלתי הוותיק שסבל מיעילות נמוכה וועדי עובדים חזקים (נשמע מוכר?). התנועה הימית בנמל הישן גוועה לאיטה לאחר הפעלת הנמל החדש עד שחברת קוסקו קנתה גם אותו. לאחר מכן חזרה כמובן התנועה לנמל הוותיק שכן חברת קוסקו היא גם מפעילת טרמינלים אך גם בעלים של קווי ספנות והיא יכולה לווסת את הגעת האוניות של עצמה לטרמינלים המופעלים על ידיה.

היקף הפעילות הסינית בישראל גדל מאוד בשנים האחרונות, עיקר הפעילות היא בתחום תשתיות שלחלקה השלכות משמעותיות על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. יחסי ישראל-סין מתקיימים בצלם של היחסים המיוחדים של ישראל וארה"ב ובהתחשב ביחסים המורכבים בין סין וארה"ב, הרואה בסין כיום את היריב האסטרטגי העקרי העומד מולה.

בישראל פועלים כיום כאמור שני נמלים על ידי חברות ישראליות פרטיות. נמל אילת ונמל המספנות בחיפה. נמל המספנות הוא דוגמה מעניינת שכן נמל קטן זה הצליח ללמד את נמל חיפה הגדול הפועל לצידו שיעור מאלף בתחרות עסקית ובנושאים מסוימים, כגון מטען כללי (ובעיקר יבוא ברזל), אף עבר אותו. כלומר יש בישראל יכולות מוכחות לניהול נמל ועוד בתחום המטען הכללי והצובר- בדיוק בתחום הנדרש בנמל חיפה ועוד כאלו שישאירו את הבעלות בידיים ישראליות.

ראוי לדעתנו לשנות את תנאי הסף כך שיאפשרו התמודדות של חברות ישראליות בעלות ניסיון מוכח בתחום (וישנן כאלו) גם אם המחזור הכספי שלהן קטן יותר. כמו כן אנו ממליצים לתת את המשקל המרכזי בבחירת הזוכה במכרז ההפרטה של נמל חיפה למתמודדים בתחומים שאינם מכולות ובעיקר למתמודדים בתחום הצובר והמטען הכללי. אם לא כן, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב של "שניים סינים עם נמל גדול".

אהוד גונן הוא דוקטורנט בחוג ללימודי אסיה, וחוקר במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית; פרופ' שאול חורב הוא ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית אוניברסיטת חיפה