קשה להאמין אבל רק לפני קצת יותר משנה הושלמה בישראל אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר שידע שוק ההון הישראלי, עם הפיכת תעודות הסל לקרנות סל נסחרות (ETF).
מאז, תעשיית מוצרי המדד בארץ המשיכה לצמוח ואחראית כיום על נכסים בשווי של 134 מיליארד שקלים, המהווים 38% מסך הכספים המושקעים בקרנות נאמנות בישראל.
מתוך אותו סכום אדיר המנוהל בקרנות עוקבות מדדים, כ-92 מיליארד שקל מנוהלים כיום בקרנות סל סחירות ו-42 מיליארד שקל בקרנות מחקות.
כמה מוצרי מדד מנוהלים בישראל וכמה כסף מנהל כל גוף בתעשייה
רוב ברור למדדים מקומיים
כאשר צוללים לעומק הנתונים, מגלים מימדים נוספים וחשובים בנוגע לתעשיית המדדים המקומית. למשל, כ-80 מיליארד שקל עוקבים אחר מדדים על איגרות חוב ומניות הנסחרות בישראל וכ-50 מיליארד שקל עוקבים אחר מדדים על נכסים ברחבי העולם. יתרת הנכסים מושקעים במוצרים מורכבים העוקבים אחר מספר מדדים במקביל.
בפילוח גיאוגרפי, החלק הארי של מוצרי המדד על חו"ל מושתת על מדדי מניות באזור אמריקה (בעיקר בארה"ב) - 37 מיליארד שקל (יותר מרבע מסך נכסי תעשיית מוצרי המדד בארץ). מדדי אירופה (ובראשם דאקס בגרמניה) מרכזים כ-5 מיליארד שקל ולמדדי המניות על שווקים באזור אסיה-פסיפיק הקצה הציבור בישראל בסך הכל כמיליארד שקל מתוך מוצרי המדד המקומיים - פחות מ-1% מכלל הקרנות העוקבות אחר מדדים. בנוסף, מעל ל-8 מיליארד שקל עוקבים אחר מדדים גלובליים כדוגמת מדדי MSCI העולמיים והיתרה במדדי סחורות.
נכון להיום, תעשיית מוצרי המדד המקומית מורכבת מחמישה מנהלים גדולים ועוד שני מנהלים בסדר גודל קטן יותר, המנהלים יחדיו כ-134 מיליארד שקל המפוזרים ב-942 מוצרי מדד שונים (שיא עולמי בכמות מוצרים ביחס לכסף מנוהל).
מרמת התעשייה נצלול לרמת המוצרים עצמם. כאן כאמור נגלים לפנינו 942 מוצרי מדד העוקבים אחר לא פחות מ-269 מדדים שונים. באופן טבעי, המדד הראשון שזכה למוצר עוקב כחול-לבן הוא אמנם מדד ת"א 25 (שהפך בחלוף השנים לת"א 35), אולם המדד הראשון בעולם שזכה לכבוד זה הוא S&P 500 האמריקאי.
איך מתפלגים כלל הכספים המנוהלים בתעשיית הקרנות בארץ
קרן מחקה - In, קרן סל - Out
אם צריך לשים את האצבע על ההתפתחות המשמעותית ביותר בעקבות הרפורמה שביטלה את תעודות הסל ויצרה במקומן את קרנות הסל, אין ספק שמדובר בהסטת ההשקעות החדשות בעולם הפאסיבי לעבר קרנות מחקות ודחיקת קרנות הסל כחלופה שנייה למשקיעים במדדים.
בין הסיבות הבולטות לתמורה זו ניתן לציין את איבוד ה"הבטחה" להשגת תשואת המדד שנלוותה לתעודות הסל, כאשר כיום שני המוצרים הקיימים - קרנות סל וקרנות מחקות - הם מוצרים מסוג "Best Effort", קרי, השתדלות של מנהל הקרן להשיג את תשואת המדד, אבל ללא התחייבות משפטית להשיג אותה בפועל.
בנוסף, אם בעבר ניתן היה ליצור קשר בזמן אמת עם מנפיק הסל ולבצע עסקה מתואמת בשווי ההוגן של המדד, הדבר כבר לא אפשרי כיום.
מעבר לכך, היתרון המרכזי של תעודות הסל של פעם וקרנות הסל של היום - המסחר הרציף והאפשרות לקנות ולמכור יחידות במהלך המסחר בבורסה - אינו קורץ כיום יתר על המידה למרבית המשקיעים.
התפלגות גיאוגרפית של מוצרי מדד
ראשית, בהשקעה בקרן מחקה כלל המשקיעים זוכים לקבל את אותו שער, בניגוד להשקעה בקרן סל, שהמחיר למשקיע נקבע בהתאם לשער בפועל בנקודת זמן מסוימת במהלך המסחר. מדובר באי ודאות שמרחיקה חלק מהמשקיעים מהסל לטובת הקרנות המחקות.
שנית, דמי הניהול הנהוגים בקרנות מחקות מבוססים לרוב אך ורק על השיעור הרשמי המפורסם לכל קרן. אולם, בקרנות סל מקובל לגבות בנוסף על כך, דמי ניהול משתנים, שמבוססים על יכולת המנהל לייצר תשואה עודפת מעבר לתשואת המדד.
לא להספיד את קרנות הסל
אמנם בתמורה לכך, מנהל קרן הסל מציע לספוג על חשבונו את המצב ההפוך, כלומר, במקרה של השגת תשואת חסר במדד בשיעור של עד הגובה המירבי של דמי הניהול המשתנים בקרן, אך מנגנון זה מורכב מדי עבור משקיעים רבים ומרחיק אותם מהמוצר הסחיר.
לבסוף, אפשר לייחס חלק משמעותי מהעדפת הקרנות המחקות על חשבון הסל בעובדה כי תמהיל המוצרים החדשים בשנים האחרונות מקבל מענה טוב יותר במוצר שאינו סחיר.
המדדים שזוכים לעיקר ההתעניינות והביקוש לאחרונה הם מדדי אג"ח מקומיים שנותנים מענה לרמות סיכון שונות ולצרכים מגוונים של סוגי המשקיעים השונים, מלקוחות מיועצים בבנקים ועד למנהלי תיקים ופמילי אופיס. סוג נוסף של מוצר הולך וגואה הינו מדדי מניות בחו"ל המתמחים בתחומי השקעה נישתיים.
שני סוגים מדדים אלו אינם נהנים מיתרון במוצר סחיר, ולכן עיקר ההשקעה בהם מבוצעת דרך קרנות מחקות. ולמרות זאת, לקרנות הסל יש מקום חשוב בתיקי ההשקעות המקומיים.
הם רלוונטיים מאוד למדדי מניות בארץ, שכן הם מאפשרים חשיפה לשוק המקומי בזמן אמת ולא רק בסוף יום המסחר. קרנות סל נותנות גם מענה חשוב לגופים מוסדיים בהשקעה במדדי אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בארץ, ובחלק ממדדי המניות בחו"ל (שמתקיים בהם מסחר במקביל לשוק שלנו).
בנוסף, גם חלק ממדדי האג"ח הייחודיים שנוספו לשוק הישראלי בשנים האחרונות, ניתן להציע רק דרך קרנות סל מטעמי סחירות ונזילות.
בשורה התחתונה, לכל אחד ממוצרי המדד המוצעים בשוק ההון בישראל יתרונות וחסרונות הייחודיים להם, וההחלטה להשקיע דרך קרן סל סחירה או בקרן מחקה שפתוחה לקנייה או למימוש פעם ביום במחיר אחיד לכולם, תלויה בהעדפות המשקיע ובצרכיו. מה שיותר חשוב הוא המשך ההתפתחות של תעשיית המדדים בישראל והגדלת מגוון אפשרויות ההשקעה לטובת ציבור המשקיעים.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהגופים המצוינים לעיל נמנים על לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
