תחנת כוח: קיה נירו החשמלית החדשה מציבה סטנדרטים גבוהים

עם טווח של עד כ-450 ק"מ בין טעינות בזכות סוללה מאסיבית, מנוע חשמלי נמרץ מאוד, הוצאות שוטפות אפסיות ותא נוסעים נוח ומרווח, הנירו החשמלית מציבה סטנדרטים גבוהים מאד בפני המתחרות • אבל בינתיים עודפי ביקוש משאירים אותה בחו"ל

באמצע השנה שעברה עמדה תקופת ההמתנה לגרסה החשמלית של קיה נירו באירופה על כחמישה חודשים בממוצע, למעט בבריטניה, שבה מועדי האספקה נמתחו על פני כעשרה חודשים. בדצמבר הודיעה קיה כי היא מתגברת את הייצור כדי לקצר את ההמתנה לחצי שנה "בלבד", אבל כרגע יש רשימות המתנה ארוכות.

זו אינה תופעה שיווקית שגרתית בשוק הרכב התחרותי של ימינו, ובמיוחד לא כאשר מדובר בג'יפון קוריאני די ותיק, שעלה על הכבישים לפני כשנתיים ומחירו הממוצע באירופה נע סביב 37 אלף אירו.

כמובן שתורמות לכך הטבות המס הנדיבות, שמקבלים כיום כל כלי הרכב החשמליים באירופה. אבל הביקוש נגזר גם מהמפרט הייחודי של הקיה נירו החשמלית, שכולל סוללה מסיבית בקיבולת של 64 קילוואט-שעה עם טווח של עד כ-460 קילומטר (בתקן WLTP) ומנוע חשמלי בהספק של כ-204 כוח סוס. בהתחשב בכך שהמחיר של סוללות ליתיום בקיבולת כזו נע סביב 14 אלף דולר, רוב היצרנים מעדיפים להתקין אותן רק בדגמי פרימיום שפונים ללקוחות מבוססים. הנה שתי דוגמאות: אודי E-Tron התחלתית עם סוללה עם קיבולת דומה וטווח רשמי של כ-300 קילומטר (WLTP) עולה באירופה כ-73 אלף אירו. טסלה 3 התחלתית, עם טווח של 415 קילומטר (WLTP) יקרה יותר באירופה מהנירו בכמעט 25%.

גם העיצוב ה"שקוף" והנחבא אל הכלים מייחד את הנירו בפלח המגה-חשמליות. חיצונית היא כמעט זהה לנירו הייבריד הרגילה והמוכרת וההבדלים העיקריים הם גריל "חסום" בחזית עם פתח הטענה שמשולב בו, חישוקים שונים וכמה קישוטים קוסמטיים, שכל אחד יכול לרכוש בשוק האפטר-מרקט. בקיצור, חשמלית לצנועים. רכב ההדגמה שלנו היה היחיד מסוגו על כבישי הארץ אבל הוא זכה להתעלמות גורפת מהסביבה, בעוד שכל טסלה שנצפתה ברחוב, עוררה מהומה רבתי. לא נופתע אם יהיו ציי רכב בארץ שירצו להחצין את האג'נדה הסביבתית שלהם באמצעות סטיקרים ענקיים על הרכב.

רכב
 רכב

התכליתיות בהתגלמותה

גם תא הנוסעים של הגרסה החשמלית הוא התכליתיות בהתגלמותה. לא תמצאו כאן מסכי LCD אופקיים ענקיים כמו אצל טסלה וגם לא טק-שיק כמו באודי E-Tron ומרצדס EQC. לנירו יש לוח מחוונים תכליתי על בסיס צג דיגיטלי, מערכת מולטימדיה קומפקטית שכמותה אפשר למצוא בפיקנטו, מערכת אקלים תקנית ומערך מתגים לשליטה עמוס ומבולגן, כמו אצל אחותה ההיברידית.

ההבדל החזותי הבולט הוא בורר הילוכים רוטורי בקונסול המרכזי, שמחליף את מוט ההילוכים המסורתי. הפיצ'ר הזה מכניס קצת אווירת היי-טק לתא אבל הוא מגושם לתפעול בעת תמרוני חניה הדוקים, שדורשים מעבר תכוף מהילוך קדמי לאחורי.

רמת האבזור ברכב ההדגמה הייתה מכובדת ועשירה עם ריפוד משולב עור, מושב נהג חשמלי ועוד, אבל ספק אם היא תוצע גם בכלי הרכב התקניים בארץ. האבזור כולל גם מערך מקיף של עזרי סיוע לנהג כולל היגוי סמי-אוטונומי, שעושה עבודה טובה בשליטה על ההיגוי במהירות בין עירונית. זה בוודאי לא מצב האוטו-פיילוט של טסלה, אבל בהחלט צעד חשוב בכיוון.

רמז לתחכום ההנדסי, שמסתתר מאחורי החזות התמימה, נמצא דווקא במה שאין בתא הנוסעים, כלומר בפשרות בתחום השימושיות. למרות הממדים הקומפקטיים והשימוש בסוללה מסיבית, מרחב הפנים זהה לחלוטין לגרסאות ההיברידיות עם שפע של מרחב לרגליים של נוסעים מבוגרים מאחור, מרחב ראש מכובד ותא מטען שימושי ונטול בליטות בנפח של 451 ליטר. הסוד נמצא בפלטפורמה חשמלית ייעודית, שמטמיעה את הסוללה בתוך השלדה במקור ולא בתור תוספת או הסבה מאוחרת לפלטפורמה קיימת. התכנון הזה אפילו מעניק מרווח גחון סביר, שמאפשר לדלג על מדרכות עירוניות גבוהות בקלות מבלי לגלח מהרצפה תאי ליתיום, שעולים כמו משקלם בזהב.

את הסוללה הגדולה של הנירו אפשר לטעון בשלל דרכים, כולל חיבור לכל שקע ביתי מצוי, אם כי השיטה הזו דורשת כמעט 29 שעות לטעינה מלאה. חיבור למטען קיר ביתי ייעודי, או לנקודת הטענה ברחוב, יקצרו את משך הזמן לטעינה מלאה לעשר שעות בלבד ואילו חיבור לתחנת הטענה מהירה, שכמותה כבר יש בארץ, יוסיף לסוללה טווח נסיעה של כ-160 קילומטר בתוך כחצי שעה בלבד.

כמו בכל חשמלית בה פגשנו טווח הנסיעה הריאלי תלוי בתנאי הנהיגה ובחירת הנהג. בנסיעה חורפית ללא מזגן, עם היצמדות למצב הנהיגה החסכוני - שעדיין מספק תאוצות נאות ושיוט חרישי ב-130 קמ"ש פלוס - אפשר להגיע לטווח ריאלי של כ-400 קילומטר. די והותר לכמעט שבוע של שימוש טיפוסי בלי לראות שקע, או לטיול סופ"ש ארוך מהמרכז לצפון הארץ ובחזרה ללא תכנון מוקדם של עצירות טעינה.

הפעלת המזגן מגלחת מידית כמעט 50 קילומטר מהטווח ומי שירצה לחוות לעיתים תכופות את הביצועים, שאוצר בקרבו המנוע החשמלי החזק, יצטרך לקחת בחשבון טווח ריאלי של כ-200 קילומטרים בלבד. למרות זאת המצב הספורטיבי בהחלט מומלץ למי שאינו נוסע למרחקים. אמנם גם במצב הזה התאוצות אינן עוצרות נשימה כמו בטסלה 3 או ביגואר I-PACE אבל עדיין מדובר בדחף לינארי מענג, שמשאיר מאחור את המכוניות מסביב עם כל ליטוף של הדוושה.

נוחות נסיעה מצוינת

כדי לקבל ריגוש דומה במכוניות ספורט תצטרכו להקריב 5-8 קילומטר לליטר. בנירו זה עולה בערך 10 אגורות לקילומטר, אם כי ללא רעש מרגש (למעט שלל זמזומים מוזרים בנוסח סרטי מדע בדיוני).

כמו לאיוניק החשמלית שבה פגשנו בשנה שעברה, גם הנירו החשמלית לא מתיימרת להציג התנהגות כביש מרגשת. היא מכונית קלה ונעימה לנהיגה יום יומית או לשיוט בין עירוני, ממש כמו אחותה ההיברידית, ויש לה היגוי קליל אבל די מדויק והתנהגות כביש יציבה ובטוחה תודות לסוללה, שמורידה את מרכז הכבוד ומחלקת היטב את תוספת המשקל (כמעט 250 קילו). אבל כבישים מפותלים והדוקים זה לא הסיפור שלה. הבלימה דווקא די משעשעת בזכות מערכת די אגרסיבית למחזור אנרגיית הבלימה, שבולמת את הרכב עם כל הורדת רגל מהדוושה ומאפשרת מעין נהיגה בדוושה אחת ללא נגיעה בבלמים. גם נוחות הנסיעה מצוינת, על רוב סוגי המהמורות.

נכון לעכשיו עדיין אין תאריך יעד לשיווק הרכב בארץ, וספק אם השיווק יתחיל השנה. הביקוש לרכב באירופה עולה על ההיצע והשווקים של נורבגיה, גרמניה ובריטניה שותים כל מלאי שמגיע מקוריאה. עדיין אין גם מחיר, אבל בהתחשב בכך שנירו חשמלית עולה באירופה כ-40% יותר מאחותה ההיברידית, ובשקלול הפרש מס קניה של כ-35% לטובת החשמלית בארץ, אפשר לצפות למחיר, שינוע סביב ה-200 אלף שקל בארץ לדגם בעל הטווח הארוך. אמנם מחיר שנמצא מחוץ לאזור הנוחות של הנירו, אבל זו עדיין נקודת הכניסה הנגישה, המקיפה, והשימושית ביותר מבחינת טווח, שניתן למצוא בשוק הרכב החשמלי הישראלי הצעיר.

חלק מהמתחרות

יונדאי קונה חשמלית

יונדאי קונה היא בת דודה זהה כמעט לנירו החשמלית, אם כי באריזה יותר אופנתית. באירופה היא מוצעת עם סוללה מקבילה לנירו וטווח של 480 ק"מ (לפי תקן WLTP) או עם סוללה בינונית וטווח של כ-300 קילומטר, שזולה ב-30% מהגרסה הבכירה. גם לקונה יש עודפי ביקוש ומועד הגעתה טרם נקבע

GAC GE3

ב-139 אלף שקל, המצטרף הסיני החדש לפלח הג'יפונים החשמליים בישראל מעט גדול מהנירו אבל בסיס הגלגלים שלו קצר ב-14 ס"מ ותא המטען מסתפק ב-370 ליטר. מנוע חשמלי של 177 כ"ס מעניק ביצועים נמרצים והטווח המוצהר הוא 309 ק"מ בין טעינות (WLTP). רמת האבזור גבוהה

MG ZS חשמלי

לגרסה החשמלית של הג'יפון ZS, גם הוא מסין, יש עיצוב אופנתי ונאה ותא נוסעים מאובזר, בנוי היטב ומרווח למרות בסיס גלגלים קצר. השלדה נוחה, סוללה של 45 קילוואט-שעה מספקת טווח של עד כ-265 ק"מ בין טעינות (WLTP) ומנוע של 143 כ"ס ו-35 קג"מ מעניק ביצועים מכובדים